א
בית משפט השלום באר שבע
|
5485-01
16/03/2008
|
בפני השופט:
יעקב שפסר סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
עו"ד נ' ממן
|
הנתבע:
1. חן שלומי
2. רחל בניינוס - איפרגן
3. קוזייננצייק רחל
עו"ד מ' צ'יבוטרו
|
| פסק-דין |
רקע
1. תביעת פינוי שהגישה עמידר, חברה לאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: התובעת), כנגד הנתבעת ושניים אחרים (להלן: "הנתבעת") מדירת מגורים המצויה ברח' הסנהדרין 69/14 באר שבע, שהיא בעלת זכות הניהול, ההשכרה והחכירה בה (להלן: "הדירה").
2. הנתבעת היא בתה של המנוחים הגב' סולטנה איפרגן ז"ל ומר משה איפרגן ז"ל, עימו חתמה התובעת הסכם שכירות ביום 1.4.64 (להלן: "ההסכם"). עם פטירתו של המנוח, המשיכה המנוחה סולטנה איפרגן ז"ל להתגורר בדירה, עד אשר עברה ביום 9.4.95 לבית אבות "נאות גיל רם", שם התגוררה עד פטירתה בחודש דצמבר 2002. עם פינויה של המנוחה לבית האבות, נתברר לתובעת כי בדירה מחזיקים הנתבעים, ומכאן התביעה.
3. פסק דין זה עוסק ביחסים שבין התובעת לנתבעת רחל בניינוס איפרגן בלבד, זאת לאחר שבתאריך 15.1.07 הוצהרה הסכמת הצדדים למתן פסק דין חלקי כנגד הנתבעים 1+3, אשר לא היתה מחלוקת שאינם מחזיקים בדירה.
המחלוקת
4. המחלוקת בין הצדדים הינה מצומצמת יחסית ומתמקדת בשאלה, האם עומדת הנתבעת בקריטריונים הנדרשים עפ"י חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי התשנ"ח - 1998 (להלן: "החוק") כ"דיירת ממשיכה" אם לאו? באופן קונקרטי המחלוקת הינה עובדתית ועניינה הוא, האם התגוררה הנתבעת ביחד עם הדיירת החוזית - המנוחה, לפחות שלוש שנים קודם שעברה למוסד הסיעודי.
תמצית טיעוני הצדדים
5.
תמצית טענות התובעת.
התובעת מתבססת בתביעתה על הטיעונים והאסמכתאות הבאות:
א. הצהרות הדיירת החוזית משך השנים על כך שהיא מתגוררת בגפה.
ב. מבדיקת זהות המחזיקים בדירות עפ"י הביקורים השנתיים ("ביקורי מעגל"), עולה כי הנתבעת לא התגוררה יחד עם הדיירת החוזית טרם עברה למוסד הסיעודי ביום 9.4.95. הנתבעת לא הייתה נוכחת בביקורים הנ"ל, ואף טענה כי לא ידעה עליהם כלל. בכל הביקורים הללו התברר כי הדיירת החוזית מתגוררת לבדה. הנתבעת גם נמנעה מלרשום עצמה כדיירת בדירה לאורך כל השנים.
ג. בביקור בית מתוכנן שנערך על ידי התובעת, על רקע מדיניותה במקרה בו מבקשת הדיירת החוזית לרכוש את הדירה עלה כי הדיירת החוזית התגוררה בדירה בגפה.
ד. רישומי משרד הפנים מלמדים, כי הנתבעת התגוררה בכתובות שונות, תוך שהראיות שהביאה גיבשו גרסה חסרת אחיזה עובדתית הנעדרת אחידות, שלא ניתן לגביה כל הסבר המניח את הדעת.
ה. נטל ההוכחה אחרת - מוטל על הנתבעת בהיותה זו שהעלתה את הטענה ל"דיירת ממשיכה".
ו. עדיפות גרסתה של התובעת ע"פ זו של הנתבעת, הן בהיותה חסרת אינטרס והן בהיותה מגובה בראיות ובאסמכתאות.
6.
תמצית טיעוני הנתבעת
א. הנתבעת התגוררה עם אימה המנוחה, למעלה משלוש שנים לפני שעברה לגור בבית אבות "גיל רם" בפתח תקווה.
לעניין זה טוענת הנתבעת, כי התגוררה עם אימה, מינואר 1978 ועד 13.1.90, עת נישאה ועברה לגור עם בעלה ניסים לתקופה מאד קצרה. עם כשלון חייה המשותפים עם בעלה, חזרה הנתבעת לבית אמה, שם המשיכה לגור עד 3.9.95 מועד בו עברה המנוחה למוסד הסיעודי בפתח תקווה.
ב. מסמכי משרד הפנים ובית הדין הרבני (תעודת גירושין), מבססים טענת הנתבעת.
ג. העדר משקל כלשהו לעובדת ביקור חד שנתי מטעם התובעת, וחוסר יסוד למסקנת נציג התובעת כי המנוחה התגוררה לבד בבית, בהעדר אפשרות לנהל שיחה עם המנוחה, אשה מבוגרת שלא ידעה לדבר, לכתוב ולקרוא עברית.