פסק-דין בתיק א 54213/04

מבוא

1.         המדובר בתביעה כספית שהגישו התובעות כנגד הנתבע בגין ערבות שנתן לחברת רב טעם סלטים ודגים (1999) בע"מ (להלן: "החברה") לטובת התובעות.

ביום 9.8.04 הגישו התובעות תביעה בסדר דין מקוצר בסך של 693,457 ש"ח כנגד החברה, מר מאיר ניר אשר היה מנהל החברה, והנתבע.

ביום 19.1.05 הסכימו הצדדים כי יינתן פסק דין כנגד הנתבעים המחייבם לשלם לתובעות סך של 357,211 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל וכן סך של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

פסק דין זה ניתן בתחילה גם כנגד הנתבע, אך הוא בוטל בהחלטת בית המשפט המחוזי.

2.         בדיון מיום 25.11.07 הסכימו הצדדים כי באם יינתן פסק דין כנגד הנתבע, הרי שסכומו לא יעלה על פסק הדין שניתן בהסכמה ביום 19.1.05.

במסגרת הסדר דיוני זה וויתר הנתבע על טענתו לפיה לא פעלו התובעות להקטנת הנזק בתקופה שלאחר פברואר 2002. כמו כן וויתר הנתבע על טענתו בדבר הפחתת סכום הפיצויים המוסכמים, וכן על טענתו לפיה לא ניתן לחייבו כערב בסכום העולה על מה שחויבה החייבת העיקרית.

טענות ההגנה אשר נותרו להתברר בגדר תביעה זו הינן הטענה לפיה הערבות הוגבלה לסך של  25 אלף ש"ח, וטענה נוספת כי הערבות אינה חלה לתקופה שלאחר פברואר  2002.

3.         אציין, כי קראתי בעיון את בקשת התובעות למחיקת סעיפים בסיכומי הנתבע וכן את תגובת הנתבע והתשובה לה, והגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולמחוק הסעיפים המצוינים בבקשה.

המדובר בסעיפים הקשורים לטענות ההגנה בהן לא ניתנה לנתבע רשות להתגונן על פי ההסדר הדיוני שהוסכם על הצדדים, ויש בכך משום הרחבת חזית אסורה.

4.         העובדות שאינן שנויות במחלוקת

התובעות 1-3 הינן חברות פרטיות והבעלים של נכסי מקרקעין המהווים אולמות למלאכה ותעשייה, ברחוב ההגנה 25, באזור התעשייה החדש בראשון לציון בגוש 3946 חלקה 153.

התובעת 4 הינה חברה פרטית והיא משמשת חברת  ניהול, שירותים ותחזוקה של נכסי המקרקעין האמורים לעיל.

ביום 28.2.00 נחתם בין התובעות 1-3 לבין החברה הסכם שכירות לפיו שכרה החברה מהתובעות 1-3 שלושה אולמות תעשייה בשטח כולל של 689 מ"ר בבניין ברחוב ההגנה 25 בראשון לציון.

תקופת השכירות החלה מיום 1.3.00 ועד 28.2.02 כאשר ניתנה לחברה השוכרת אופציה להאריך את תקופת השכירות ל- 3 תקופות נוספות בנות 12 חודשים כל אחת, כך שתקופת השכירות הכוללת, לרבות תקופת השכירות המקורית, לא תעלה על 5 שנים עד ליום 28.2.05.

באותו מעמד חתמה החברה על הסכם ניהול עם התובעת 4 בו התחייבה לשלם לה את חלקה היחסי בדמי האחזקה והניהול של הבניין בסך של 634$ לחודש ובנוסף את חלקה היחסי באחזקה השוטפת של מתקן טיהור שפכים.

מר מאיר ניר והנתבע ערבו להתחייבויות החברה על פי הסכם השכירות והסכם הניהול.

לקראת סוף שנת השכירות השנייה, בתחילת שנת 2002 ,החלה החברה לפגר בתשלומי השכירות והניהול ושילמה דמי שכירות וניהול חלקיים.

טענות הצדדים

5.         כפי שנאמר לעיל המחלוקת שבין הצדדים צומצמה לשתי טענות.

האחת בדבר הגבלת הערבות לסך של 25 אלף ש"ח.

הנתבע טוען כי נאמר לו על ידי מאיר ניר ,שהינו שליח של התובעות לטענתו, כי הערבות מוגבלת לסך של 25 אלף ש"ח אשר משקפים חודש אחד של שכירות.