א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
53503-05
31/10/2007
|
בפני השופט:
אביגיל כהן
|
- נגד - |
התובע:
דיפארטס בע"מ עו"ד אריאל מנור עו"ד נועם רוזנפלד
|
הנתבע:
1. בנייני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ 2. תל דר נכסים והשקעות (1992) בע"מ
עו"ד שמואל גלינקא עו"ד ניר שמרי
|
פסק-דין |
1. התובעת היא חברה פרטית אשר הגישה תביעה בחודש אוקטובר 2005 על סך 1,154,286 ש"ח נגד הנתבעות.
2. הנתבעות הן חברות פרטיות ישראליות אשר בתקופה הרלוונטית הייתה להן זכות בעלות בחלק ממקרקעין הידועים כחלקות 28 ו-30 בגוש 3654 ברחובות. (להלן: "המקרקעין").
הנתבעות בנו על המקרקעין מרכז מסחרי בשם "אמריקן סיטי". (להלן: "המרכז המסחרי").
3. ביום 2/1/05 רכשה התובעת מהנתבעות חנות במרכז המסחרי (להלן: "החנות") וזאת בהתאם להסכם מכר שנכרת בין הצדדים באותו מועד (להלן: "ההסכם").
4. התביעה היא תביעה לביטול הסכם ודרישה להשבת הכספים ששולמו על ידי התובעת לנתבעות כולל הוצאות נוספות.
5. תמצית טענות התובעת:
א) התובעת טענה, כי היא התקשרה בהסכם והסכימה לשלם עבור חנות ששטחה כ- 39 מ"ר ברוטו סכום של 1,138,184 ש"ח כולל מע"מ על סמך מצגים שהנתבעות הציגו בפניה ועל סמך התחייבויות של הנתבעות בכתב ובעל פה.
התברר, כי המצגים היו מצגי שווא כוזבים - כך למשל הובטח בשלב הטרום חוזי, כי יבנה מרכז קניות יוקרתי ואיכותי כדוגמת קניון רמת אביב ובו חנויות מותגים יוקרתיות רבות.
בנספח י"א להסכם התחייבו הנתבעות להבטיח לתובעת במשך שלוש שנים דמי שכירות שנתיים בגובה של 12% מערך הנכס, וגם נספח זה מעיד לטענת התובעת על המצגים שהוצגו בפני התובעת וממחיש את ההטעיה של הנתבעות כלפי התובעת.
ב) התובעת טענה, כי בניגוד למובטח, הוצג לציבור המרכז המסחרי, כמרכז עודפים ולא כקניון יוקרתי (סעיף 7.1 לכתב התביעה).
הקומה השנייה של הקניון ומעטפת הבניין שלו אינן גמורות ובמקום שוררת עזובה והזנחה.
הוצג מצג ולפיו יבנה בקניון מגדל בן 20 קומות המיועד למסחר באופן שהתובעת הוטעתה להאמין, שהקניון יהווה מרכז עסקים ובילוי שימשוך אליו קהל מגוון של ציבור קונים ואנשי עסקים.
כך גם הובטח, כי בקרבת הקניון תפתח תחנת רכבת בסמוך לפרויקט וגם זה לא בוצע (סעיפים 9 ו-10 לכתב התביעה).
ג) התובעת טענה, כי זמן קצר לאחר פתיחת הקניון - כשנה לאחר רכישת החנות, התברר לתובעת, כי הקניון אינו מאוכלס במלואו וכי קיימות בו חנויות ריקות רבות.
כיום פועלות בקניון רק כ- 20 עד 25 חנויות בלבד וזאת בניגוד למובטח.
ד) כתוצאה מכל האמור לעיל, הציבור מדיר רגליו מהמרכז המסחרי ועל כן מצליחה התובעת לקבל דמי שכירות תמורת החנות בסכום של פחות מ- 300 דולר לחודש.
ה) התובעת טענה טענות באשר להפרת ההסכם על ידי הנתבעות:
ה.1) התובעת טענה, כי עד למועד הגשת התביעה לא נבנתה הקומה השניה של הקניון וזאת בניגוד למתחייב מההסכם ובין היתר כמתחייב מהמפרט הטכני - נספח ג' להסכם ומסעיף 5.1 להסכם. (סעיף 8 לכתב התביעה).
ה.2) עוד טענה התובעת, כי הנתבעות לא עמדו בהתחייבויותיהן להשיג עבור הקניון את הרישיונות המתאימים להפעלתו כנכס מסחרי וכי לפי בירורי התובעת, הנכס מוגדר כנכס תעשייתי שהנתבעות הוציאו לו אישור לשימוש חורג זמני בלבד לפעול כנכס מסחרי.