אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 5170/03

פסק-דין בתיק א 5170/03

תאריך פרסום : 19/04/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
5170-03
04/10/2006
בפני השופט:
ר' כרמל

- נגד -
התובע:
אחמד דהוד קרעין
עו"ד נ' בר-חן
הנתבע:
לוטפי סיאם
עו"ד א' חדד
פסק-דין

תביעה במקרקעין לפיה יוצהר כי חלקת המקרקעין שבמחלוקת הנה בבעלות התובע.

 

            כללי

1.       התובע טוען לבעלותו בחלקת מקרקעין הידועה כחלקה  202 בגוש פיסקאלי 3, הידועה גם בשם אלמגלחיה באדמות כפר סילוואן בירושלים, חלקת קרקע ששטחה 3,391 מ"ר (להלן: 'החלקה '). התביעה נולדה לאחר שהנתבע, מר לוטפי סיאם, שהנו מוכתר הכפר סילוואן, פנה ביום 14.3.03 לתובע, הודיע לו כי רכש את החלקה ולפיכך הוא הבעלים וביקש לתפוס חזקה בחלקה. כפועל יוצא, הגיש התובע תביעה זו וניתן,  לבקשתו, צו מניעה לפיו המצב הקיים בחלקה יישמר עד למתן פסק-דין בתובענה.

חלקת הקרקע שבמחלוקת הנה קרקע מסוג "מירי" שטרם עברה הליכי הסדר ורישום על-ידי רשם המקרקעין. ביחס לחלקה זו הוגשה כנגד התובע, בשנת 1996, תביעה על-ידי הגב' אמינה מוחמד עיסא עותמאן, שעתרה כי בית-המשפט יורה על בעלותה בחלקה מכוח צו ירושה, לפיו הוריש לה אביה המנוח, מר חסן מוחמד עותמאן עליוואת, שמונה חלקים מהחלקה (ת.א 16748/96). בתביעה זו הגיעו הצדדים לכדי הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק-דין ביום 27.3.00, מכוחו ויתרו התובע ואחיו, מר פאיז קרעין , על משבצת קרקע בשטח 500 מ"ר משטח החלקה לטובתה של הגב' עותמאן (ר': פסק-הדין - נספח ז' לסיכומי התובע; צו הירושה מיום 12.6.1995 שניתן בבית-דין שרעי בירדן לאחר מות המוריש מר עליוואת ביום 28.3.1981 - נספח י' לסיכומי התובע). אחיו של התובע, מר פאיז קרעין, נתבע אף הוא באותה תביעה מאחר שהקים לעצמו בית בשטח של 500 ממ"ר על שטח החלקה, בהסכמתו של התובע.

טענות הצדדים

2.       לגרסת התובע, הוא רכש את החלקה מאביו המנוח, מר דאוד מוחמד עלי אל-חאג' קראעין(להלן: "האב המנוח"), בשנות השמונים, עת היה התובע כבן 15 שנים. נטען כי האב המנוח קנה את החלקה, כדין, ביום 14.10.1965 מבעליה הקודמים, מר חסן מוחמד עותמאן עליוואת (להלן: " עליוואת"). החלקה הייתה רשומה בספרי מס רכוש על-שם עליוואת משנת 1958. עליוואת חזר ואישר את המכירה לאבי התובע, בתצהיר מיום 29.12.79, שהוגש לצרכי רישום החלקה אצל רשם המקרקעין על-שם האב המנוח. לגרסת התובע, העברתן של זכויות הבעלות לא נרשמה בספרי רשם המקרקעין כיוון שהחלקה טרם עברה הסדר. ואולם, לשיטתו, המסמכים שהציג מוכיחים את בעלותו בחלקת הקרקע. כמו-כן, גרס התובע כי הוא ואביו החזיקו בחלקה ועיבדו אותה, בנו עליה מבנים ונטעו בה עצים. החזקה והשימוש בחלקה החלו בשנת 1965 ונמשכו יותר מארבעים שנה ללא עוררין, ולפיכך קמה לתובע, לשיטתו, זכות הבעלות בנוגע עם החלקה.

3.         מנגד, לשיטת הנתבע, התובע כלל לא הוכיח את בעלותו בחלקה מכוח המסמכים שהציג. נטען כי הסכם המכר בין עליוואת לאביו המנוח של התובע לוקה בפגמים מהותיים, ובכלל זה ההסכם אינו מפרט את המועד שבו בוצעה העסקה, והטענה לקיומן של זכויות הבעלות בחלקה של עליוואת, נסמכות על אישור מס רכוש שאינו כולל פרטים המצביעים על זיהוי החלקה שבמחלוקת. עוד נטען כי עסקת מכר המקרקעין מהאב המנוח לבנו חסרת תוקף באשר בעת ביצועה היה התובע קטין כבן 15 שנים. התובע לא הוכיח את מיקום החלקה, בין היתר משום שלא צירף מפה המאושרת על-ידי מחלקת המדידות, אלא מפה שנעשתה על-ידו. כמו-כן, העדים שהובאו לעדות מטעם התובע אינם בקיאים בעובדות ובפרטים ואין בכוחם לזהות את מיקום החלקה במפה (ר': עמ' 20 לפרוט' דיון מיום 12.9.05). בנוסף נטען, שהתובע לא הוכיח שימוש וחזקה בחלקה, ללא עוררין באופן המקנה לו את הזכות לבעלות, אלא להיפך, אין מחלוקת כי יורשת של עליוואת תבעה זכויות בנוגע עם החלקה, בשנת 1996, וקיבלה חלק מהחלקה, ובשנת 2000 אחיו הבכור של התובע דרש ממנו, תוך שימוש בכוח, כי יוותר על חלק מהחלקה לטובתו, ואף הוגשה תלונה למשטרה בעניין זה. לסיום, העלה הנתבע, בכלליות, טענת זיוף המסמכים עליהם התבסס התובע בתביעתו, בנמקו כי ההסכם שהגיש התובע, כראיה לרכישת החלקה על-ידי אביו מעליוואת, זהה לחלוטין להסכם מכר המקרקעין מאביו המנוח אליו. הנתבע טען לזכויות בעלות בחלקה, לאחר שרכשה בשנת 1993 בשני חלקים: מחצית החלקה ממוכר בשם מר עבדאללה מחמוד משעל, שקנה את חלקו ממשפחת עותמאן, ומחצית החלקה ממוכר בשם מר ראלב חסן א-שייח, שרכש את חלקו ממשפחת שהין.

            יובהר, בשלב זה, כי בסיכומיהם שילבו הצדדים טענות אשר אין להן בסיס ראייתי אלא הן נבנו על השערות, הנחות וסברות.לטענות כאלה - אין, כמובן, צורך להתייחס.

4.         כאמור, התובע ביקש להיבנות על מסמכים שונים על-מנת להוכיח כי עליוואת היה רשום כבעלים של החלקה:

רישום בספרי מס רכוש במשרד האוצר, שהוצא לבקשת עליוואת ביום 6.10.1958, המאשר כי החלקה הייתה רשומה בספרי מס רכוש על שמו (ר': נספח ד' לסיכומי התובע), אישור מס רכוש על כך שעליוואת רשום כבעלי החלקה בספרי מס רכוש הוצא ביום 11.6.1971 לבקשת עליוואת מיום 26.5.1971 (ר': נספח ט' לסיכומי התובע), רישום מספר המקרקעין של כפר סילוואן שנרשם על-פי תעודת מוכתאר הכפר מיום 15.4.49 (ר': נספח ה' לסיכומי התובע), רישום זה ניתן על שמו של עליוואת בייפוי כוחם של אחמד עות'מאן עליוואת, דאוד יוסף עות'מאן עליוואת ומחמד עיסא עות'מאן עליוואת. עוד הפנה התובע לתצהיר של עליוואת, שנעשה ביום 29.12.1979, בתמיכה לבקשה לרישום המקרקעין אצל רשם המקרקעין, שבו הצהיר כי ביום 13.9.1949 קנה את החלקה בתמורה מלאה מהשותפים שלו - מוחמד עיסא עות'מאן, דאוד יוסף עות'מאן ומחמוד אחמד עות'מאן, ומכר את החלקה ביום 14.10.65 לדאוד מוחמד עלי קראעין (הוא אביו של התובע) (ר': נספח ו' לסיכומי התובע).

5.         אמנם, הכלל הוא, כי אין ברישומים המופיעים והכלולים בספרי מס רכוש לשמש ראיה לבעלות. הרישום בספרי מס רכוש נועד לרשום את המחזיקים בחלקה לצורך תשלום מס הרכוש, ותשלום המיסים אינו מהווה ראיה בדבר זכויות הבעלות. פקיד מס הרכוש אינו חוקר כל אדם המגיע אליו על-מנת לרשום אותו כבעלים של זכויות בחלקה אלא לצורך תשלום המיסים (ר': ע"א 218/74 סלים עלי אגדיע אל הואשלה ואח' נ' מ"י ואח', פ"ד לח(3) עמ' 141, בעמ' 154, והפסיקה אליה מפנה כבוד השופט חלימי בפסק-דינו; ת"א (ת"א) 2476/98 חסין יצחק נ' "חלמיש" חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיכון ולהתחדשות שכונות בת"א יפו בע"מ, תק-מח 2004(1) 6671 בעמ' 6680 - ניתן ביום 14.3.04). אולם, בענייננו, אין להתעלם ממסמכים אלה: מדובר ברישומים אשר נעשו החל מסוף שנות החמישים (במאה הקודמת) מהם עולה כי חסן מוחמד עותאמן עליוואן רשום כבעלים הידוע של חלקות 202 ו- 223 בגוש 3, כאשר שטחה על חלקה 202 הוא שלושה דונם (ר' נספח ד' לסיכומי התובע, הוא נספח ב-2 לתצהיר התובע). באותו מסמך אף נאמר: "נסח רישום זה הוצא מתוך הרישומים של מס רכוש בכפרים עבור עליואן, על פי בקשה אשר הוגשה על ידי חסן מוחמד עות'מאן בתאריך 6 בחודש אוקטובר 1958". מסמך נוסף, שאוזכר אף הוא לעיל, הנו אישור מספרי רכוש, מיום 11.6.71, שבו מצוינת בעלותו של חסן מוחמד שהין עליואת על חלקת הקרקע 202 בגוש 3 בשטח על שלושה דונם. (נספח ט' לסיכומי התובע).

6.         באשר לרישום עליוואת כבעלים של החלקה 'בספרי הכפר', נקבע, באשר לרישומים בספרי האחוזה המנדטוריים או העותומאניים, כי רישומים אלה אינם ראיה או ערובה חותכת, הן באשר לזכות הקניין והן באשר לשטח המפורט באותו רישום (ר': ע"א 7210/00 דנה ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד נז(6) 469). ספרי האחוזה העותומאניים, עליהם התבסס הרישום המנדטורי, לא שיקפו אל נכון את מצב הבעלות, בין היתר משום שהשטח והגבולות בקושאן לא נקבעו על סמך מדידה כללית יסודית ולעיתים קרובות לא התאימו למציאות (ר': ע"א 87/50 ליבמן נ' ליפשיץ, פ"ד ו 57). בענייננו, רישומים אלה, כוללים את רישומיו של מוכתאר הכפר, מיום 15.4.49, ותצהירו של חסן מוחמד עותמאן עליוואת מיום 29.12.79 אשר נחתם בפני המזכיר הראשי של בית משפט השלום בירושלים. בתצהיר זה מצהיר מר עליוואת הנ"ל כי רכש את החלקה משותפיו, המפורטים באותו תצהיר, ומכר את החלקה, ביום 14.10.65, לדאוד מוחמד עלי קראעין, הוא אביו של התובע. תצהיר זה ניתן בתמיכה לבקשה שהוגשה לרשם המקרקעין לרישום החלקה. כאמור, רישומים אלה אינם ראיה חותכת באשר לזכויות קניין, אולם מדובר ברישומים אותנטיים אשר יש בהם כדי להוות נדבך נוסף, המצטרף לנדבך הרישומים בספרי מס רכוש ולחזק אותו. מה עוד, ובעיקר, מדובר במסמכים אשר נוצרו והתהוו לפני עשרות שנים, בטרם נכנס הנתבע לתמונה כלל ועיקר, ואין מדובר במסמכים אשר נוצרו בסמוך לתקופה, או בתקופה, שבה פרץ הסכסוך שבין הצדדים.

7.         הסכם מכר החלקה, מעליוואת לאביו המנוח של התובע, נחתם ביום 14.10.1965 בירדן. בהסכם לא פורטה התמורה ששולמה עבור החלקה, שמיקומה הוגדר כדלקמן: 

"סוג החלקה: חלקת חלקה באדמות סילוואן, אשר מוכרת וידועה בשם "אל-מג'לח'בה". גבולותיה של חלקת החלקה הינם כלהלן:

מצד צפון: אל-חאג' דיב בשיר.

מצד דרום: דאוד מוחמד עלי אל-חאג' קראעין.

מצד מזרח: חסן אבו דיאב.

מצד מערב: חוסיין עטיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ