פסק-דין בתיק א 51391/05

1. התובעים רכשו מהנתבעת, חברה קבלנית לבניין, דירת מגורים, ברח' הנביאים 19/1 בעיר מודיעין, (להלן " הדירה").
2. בכתב התביעה נטען כי התובעים התלוננו בפני הנתבעת מספר פעמים על ליקויים בדירתם, ונתנו לה הזדמנויות למחביר לתקן אותה.
3. בשנת 2005, כ-5 שנים לאחר מסירת החזקה בדירה, הגישו התובעים את תביעתם, בגין ליקויי בנייה.
4. התובעים תמכו תביעתם בחוות דעת מומחה מטעמם,המהנדס מר פיכמן פינחס, אשר בדק את הדירה וקבע כי יש בה ליקויים הדרושים תיקון, בסכום של 93,016 ש"ח. סכום זה, ועוגמת נפש אשר הוערכה ב 20,000 ש"ח, צומצמו על ידי התובעים, משיקולי  אגרה, לתביעה שסכומה 51,000 ש"ח.
5. הנתבעת טענה כי בנתה את הדירה במומחיות הראויה,וכי שנתיים לאחר מסירתה לתובעים ביצעה בה תיקונים, לשביעות רצונם של האחרונים.
6. מטעם בית המשפט מונה מומחה, המהנדס והשמאי מר יצחק זרניצקי, אשר שלל את מרבית טענות מומחה התובעים.  ראשי הנזק של רטיבות מתחת לרצפה וחוסר מלט, המבטאים, לשיטת התובעים, סכום של 46,000 ש"ח, נדחים כאמור על ידי מומחה בית המשפט.
7. סופה של חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט- 2,940 ש"ח (עלות לדייר), בצירוף פיקוח הנדסי ומע"מ, ובסה"כ 3,740 ש"ח.
8. הנתבעת סירבה בתכלית הסירוב לשלם סכום זה. לשיטתה, הגשת התביעה בסכומה, עלויות עורכי הדין והמומחים מטעמה ומטעם בית המשפט, עולים לאין ערוך על שווי הפיצוי שהתובעים זכאים לו.
9. עוד נטען על ידה כי התנהגות התובעים עובר להגשת התביעה, וסירובם לאפשר לה  לבדוק את טענותיהם, מביאים למסקנה כי התובעים וויתרו על טענותיהם כלפיה ואין הם זכאים לפיצוי כספי כלשהו.
10. דיון                                                                                                                        מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות מסוג זה, הוא חיוני, גם אם הוצאה כספית בצידו. " סכסוכים  שענינם ליקויי בניה מחיבים היכרות מעמיקה עם תחום מקצועי זה. כאשר מתעוררות שאלות הדורשות מומחיות מקצועית לצורך הכרעה בסוגיות שבמחלוקת, נעזר בית המשפט במומחה הבקיא ברזי התחום המקצועי בו התבקש לחוות דעתו. כמובן, לבית המשפט שיקול דעת עד כמה להסתמך על חוות דעת המומחה." (ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל ואח' פד' נב(4) 563).
11. בענינינו, בדק המומחה זרניצקי את טענות מומחה התובעים. המומחה קבע כי הבדיקות שנערכו על ידי מומחה התובעים, לא עמדו בתקן הנדרש. כך למשל, בדיקת הרטיבות של מצע החול נערכה באמצעות מכשיר לא מכויל, ובדיקת המלט מתחת הריצוף לא נערכה אלא באמצעות הקשה על האריחים ושמיעת צליל לא אחיד. המומחה זרניצקי לא ערך בדיקה תיקנית על מנת לקבוע את מימצאיו, אלא הסתמך על התוצאה, דהינו, ששש שנים לאחר מסירת החזקה בדירה, לא נמצאו סימנים המעידים על רטיבות, כגון, תפרחת או כתמים, ולא נמצאו מרצפות שבורות או סדוקות, המעידות על מחסור במלט.
12. הנני מקבלת את חוות הדעת. לטעמי, אין זה סביר שבדירה שאין בה, לכאורה, סימנים המעידים על אי התאמה ובניה רשלנית, יפרק המומחה את מרצפותיה, על מנת לבחון האם המצע שמתחתן רטוב, אם לאו ומהי כמות המלט שהונחה שם.
13. המומחה קבע כי בשל טיח לא מעובד בקירות ותקרת חדר הילדים, יזקקו התובעים לתשלום של 990 ש"ח כאשר ישפצו את הדירה. עוד מצא מספר בודד של ליקויים, אשר עלות תיקונם ו/או הפיצוי בגינם, הועמד על ידו על סכום של 2,940 ש"ח. לסכום זה יש להוסיף מע"מ- ובסה"כ 3396 ש"ח. מאידך, אינני סבורה כי עבודות כאלו, דורשות פיקוח הנדסי ולפיכך התוספת בסך 300 ש"ח לפיקוח, איננה מאושרת על ידי.
14. חרף טענת הנתבעת, הנני מחיבת אותה בסכום נוסף של 2,500 ש"ח הכולל הוצאות ושכ"ט. סכום זה מביע , בין היתר, את מורת רוחו של בית המשפט מכך שלא השכילו הצדדים (והכוונה- לנתבעת), לסלק תביעה קטנה זו, ללא צורך בהליך משפטי על סדרו. זכותו של בעל דירה לקבל פיצוי על ליקויי בניה בדירתו, גם אם הם בסכומים מינוריים. לא מצאתי בהלכה הפסוקה, היוצאת מבית מדרשו של בית המשפט העליון, כי בעלי דירות חויבו בתשלום לקבלן, אם נמצאו ליקויים כלשהם בדירותיהם. לגבי דידי, עצם העובדה שהתובעים זכו בסכומים אשר אינם מכסים בפועל את הוצאותיהם המשפטיות, אמורה להוות הרתעה מפני הגשת תביעות סרק.
15. סופו של דבר- הסכום שישולם ע"י הנתבעת לתובעים הינו , 5896 ש"ח. אין צו להוצאות נוספות.

ניתן היום י"ז באדר, תשס"ז (7 במרץ 2007) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

________________

ניב ריבה     -   שופטת