1. לפני תביעה ע"ס 21,395.62. התובעת, חברה למכירת אביזרי ציוד הידראולי (להלן:
"תמנון") טוענת כי הנתבעת-1, אסיפון צפון (1990) בע"מ (להלן:
"הנתבעת"), רכשה ממנה, ביום 29 ספטמבר 2000 מוצרים בשווי של 16,848 ש"ח. הנתבע-2, אלי ארביב (להלן:
"ארביב"), בעל מניות בתובעת ומנהלה עד שחדלה מפעילות, ביוני 2002. במסגרת תפקידו ניהל הקניות, המכירות וספריה של הנתבעת.
מבוא
2. בהתאם לספרי התובעת, נותרה הנתבעת חייבת את הסך הנ"ל (להלן:
"החוב") עד למועד הגשת התביעה. ביום 7 יוני 2004 פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לפרעון החוב. הנתבעת העבירה לתובעת, צילומי 4 המחאות, המשוכים על חשבונה, שסכומם המצטבר זהה לסכום החוב. לטענת הנתבעת מסרה את ההמחאות לארביב, על חשבון החוב, ללא ציון שם המוטב. ההמחאות נפרעו על ידי חברה בשם "דונטלו לייב בע"מ" (
"דונטלו").
התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת לפרוע את יתרת החוב. לחלופין ככל שיתברר כי הנתבעת פרעה את החוב לידי ארביב, לחייב את ארביב לפרוע את החוב.
3. הנתבעת, עוסקת בעבודות ניקוי ושאיבה בלחץ, הודתה בכתב התביעה כי הזמינה, סמוך לספטמבר 2000 את המוצרים נשוא כתב התביעה, אולם הסחורה לא סופקה בשני מועדים שונים. בנסיבות אלו , בוטלה העסקה וההמחאות שנשלחו עם נציג החברה, מר פרטוש מרדכי, ניתנו לצד ג', דונטלו. לטענת הנתבעת היא רכשה את המוצרים בסופו של דבר מחברה אחרת. הנתבעת הסבירה את הטעות ברישום ההמחאות בכרטסת התובעת, ממנה נבע הדיווח הראשוני, לפיו נפרע החוב, כטעות של רו"ח של החברה.
4. ארביב הכחיש את כל הטענות שיוחסו לו על ידי התובעת. לדבריו לא קיבל לידיו המחאות, אין לו שליטה על ספרי הנהלת החשבונות של התובעת והמחלוקת בינו לתובעת נסובה על סוגיות אחרות בגינן הוא נגרר להליך סרק זה.
5. בהליכים המקדמיים לרבות בבקשה לביטול פס"ד, שהוגשה על ידי הנתבעת, עלה כי ההמחאות שלכאורה שולמו לתובעת, הועברו על ידי מנהלה של הנתבעת לדונטלו, על חשבון מוצרי אינסטלציה שנרכשו על ידי האחרון ולא על ידי ארביב.
עלי להכריע בשאלה אחת ויחידה והיא - האם סופקו לנתבעת המוצרים בגינם היא נדרשת היום לשלם ?
דיון
6. מטעם התובעת הצהיר מר איתן איזנברג (
"איזנברג"), בעלים ומנהל של חברת איזנברג מלך ובניו בע"מ (
"חברת איזנברג"), בעלת המניות העיקרית בתובעת. לטענתו בהתאם לספרי התובעת, ביום 29 ספטמבר 2000 סופקו, 2 יחידות של צינור ביוב בקוטר 1'' באורך של 120 מ"ר כ"א, בצירוף קצוות 116'' (
"המוצרים"), תמורת הסך של 16,848 ש"ח. לתצהירו צירף מר איזנברג חשבונית מס -
נספח א1, כרטיס מלאי -
נספח א2, חשבונית מס שהוציאה חברת איזנברג לתובעת בגין הצינורות שסופקו לתובעת, וממנה לנתבעת -
נספח א3 וכרטסת הנהח"ש -
נספח ב'.
כן טען איזנברג כי ארביב ניהל את הנהח"ש של התובעת. בשל כך, אינו מכיר את העובדות כהווייתן, כל הנתונים היו בשליטתו המלאה של ארביב.
בחקירתו הנגדית, הודה מר איזנברג כי אינו יכול להעיד מידיעה אישית על כך שהסחורה סופקה, אלא רק על סמך מסמכי החברה. כן טען שלא הוצאה תעודת משלוח בגין הסחורה נשוא ההליך אלא הוצאה חשבונית. לדבריו, ב- 95% מהמקרים הוצאו חשבוניות בלבד ללא תעודת משלוח.
"רק במקרים שהלקוחות דורשים חשבונית אחת בלבד בסוף החודש, מוציאים לאורך כל החודש תעודת משלוח. זה לא המקרה הזה. במקרה זה הוצאה חשבונית פר הזמנה, פר משלוח. הוצאה חשבונית מאיזנברג לתמנון - נספח א3"
(עמ' 12 ש' 23-25 לפרוטוקול מיום 30 דצמבר 2007)
ב"כ הנתבעת ניסה בחקירתו הנגדית להוכיח כי החשבוניות מזויפות. מר איזנברג הסביר כי ההעתקים שצורפו לכתבי הטענות הופקו על ידי חשבת החברה, לצורך ניהול ההליך, ממסד הנתונים של החברה. יודגש כי עדותו של מר איזנברג היתה משכנעת, הגיונית ואמינה גם לגבי ההסבר שנתן לענין החשבוניות.
7. מטעם הנתבעת, העידו מר פרטוש מרדכי, עובד החברה, ומר יהודה בן-דוד, בעל מניות ומנהלה.
מר פרטוש בתצהירו הודה כי הנתבעת אכן הזמינה את המוצרים. לטענתו נסע מספר פעמים אל התובעת על מנת לקחת אותם, אולם בסופו של דבר הסחורה לא סופקה לנתבעת. בפעם האחרונה, משלא הגיעו המוצרים, בשיחה טלפונית שקיים עם מר בן-דוד, אמר לו האחרון למסור את ההמחאות שהיו ברשותו עבור המוצרים לדונטלו. לחיזוק גרסתו טען כי לאחר מועד זה המשיכו הצדדים ביחסי מסחר וארביב לא העלה טענה בגין חוב כלשהוא.
בחקירתו הנגדית של פרטוש עלו סתירות לאמור בתצהירו, יתרה מכך פרטים רבים שנמסרו בתצהירו נותרו ללא הסבר מניח את הדעת, פירוט או מענה.
כך:-