התובע יליד 22.2.56 עותר לחייב את הנתבעות, נהגת רכב ומבטחות, לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בת.ד. מיום 30.4.02 עת נפגע כהולך רגל.
אין מחלוקת בארוע, בחבות, כיסוי ביטוחי וחלות חוק הפלת"ד.
המחלוקת - בנזקים הנטענים ושיעוריהם.
עובר לתאונה - מהנדס מכונות במקצועו, עובד כ-23 שנים בתעשיה הצבאית, שימש כמנהל מחלקת פיתוח במעבדה המרכזית.
ביום 2.11.03 מונה מומחה בתחום האורטופדי מטעם ביהמ"ש לבדיקת התובע ולמתן חוו"ד בענינו. המומחה הוא דר' א. ארסבן.
המומחה בדק את התובע, ערך חוו"ד, השיב לשאלות הבהרה ונחקר על חוות דעתו.
על פי עיקרי חוות הדעת, התובע פונה ממקום התאונה באמבולנס לחדר מיון, אובחנו שברים בעצם השוקה בטיביאל פלטו, בחלק הדיסטלי ושבר פתוח בפיבולה הימנית, שבר בשליש אמצעי של רדיוס ימין, בשליש המרוחק של אולנה ורדיוס שמאל ופגיעה באצבע רביעית יד שמאל.
בוצע קיבוע פנימי של השברים בטיביה ואולנה ימין, קיבוע פנימי של טיביאל פלטו מימין, קיבוע פנימי של אולנה שמאל, קיבוע פנימי של רדיוס ימין. התובע אושפז למשך 16 ימים הועבר לבי"ח אחר לאשפוז שיקומי (פזיוטרפיה וריפוי בעיסוק) של 55 ימים נוספים, שוחרר ב- 9.7.02, חופש מחלה של כ-5 חודשים, שב לעבודה חלקית עפ"י המלצת רופא תעסוקתי ולאחר מכן שב לעבודה סדירה ללא ש.נ. (מדברי התובע). תלונותיו בפני המומחה היו - כאבים בברך ימין ובקרסול ימין, הכאבים גוברים בהליכה ממושכת, בעליה במדרגות תחושת חריקות בברך ימין, חוסר יציבות בירידה, כאבים בשרש כפות ידיים בנשיאת משקלות. המומחה בדק את התובע ואת החומר הרפואי שהומצא לו וסיכם כי לאור הממצאים הקליניים והרנטגניים נכותו הצמיתה היא 10% בברך ימין בשל עמדה לא טובה של השבר עם מדרגה במשטח המפרקי (סעיף 35 (1) ב'), 10% בשוק וקרסול ימין כולל צלקות ובשל נזק בעצב הספנוס (סעיף 35 (1) ב'), 5% בשורש כף יד שמאל (סעיף 35 (1) א' - מותאם), אין נכות באמה ימנית.
סה"כ נכות - 23.5% לצמיתות.
בתשובות הבהרה ציין המומחה, בין היתר, כי לפי עמדת הברכים בעמידה יש סיכויים גדולים שיופיעו שינויים ניווניים ושחיקתיים בשתי הברכיים, סביר להניח שהמדרגה בברך ימין תוסיף לסיכוי גדול יותר לשינויים בברך זו, סביר להניח שהתובע עלול להדרש לניתוח החלפת ברך כעבור 15-10 שנים ונכותו תהיה אז גבוהה יותר (20% לברך זו).
מתשובות המומחה עולה כי ניתוח החלפת ברך ניתן לביצוע בבתי החולים ללא עלות, מחייב
10-7 ימי אשפוז ובעקבות כך אי כושר של כחדש.
המומחה הוסיף וציין כי בשל מבנה הברכיים של התובע "אין אפשרות לייחס את הכל על התאונה".
בעדותו מציין המומחה, בין היתר, כי לתובע מצב מולד של TIBIA VARA באופן מוגבר אשר אפשר ומוביל לשחיקה מואצת של הסחוס בסביבות גיל 50 ומעלה, דבר המצריך החלפת ברך או מפרק. בנסיבות אלה מציין המומחה כי התאונה החמירה את מצב הרפואי המולד של התובע (ביחס לברך ימין כעיקר) ואת הסיכוי והצורך לניתוח האמור, שנועד לשיפור יכולת התנועה ומניעת הכאבים.
(המומחה מציין שיש אפשרות שהתובע לא היה מודע לבעיה המולדת, בחומר הרפואי לא היה מצוין דבר לענין זה, הדבר נלמד בבדיקתו ואלמלא התאונה התובע גם לא היה נחשף לבעיה זו).
בעדותו מציין המומחה כי שיעור הנכות בברך, לאחר הניתוח, תוותר 10% (ותשאר הגבלה או כאב קל) ובלעדיו אפשר ותגדל ל-20%. ביחס לפגיעה והנכות בשוק וקרסול ימין מציין המומחה שהוא נעדר משמעות תפקודית והנכות הרפואית שהעריך היתה על פי "סעיף סל", על פי ממצאיו שפורטו בחווה"ד ובעדותו (פרוטו. 32) "... אני השתמשתי בהפרעות האלה ביחד ועשיתי זאת באופן כללי... כל אחד לא מביא נכות אבל באופן כללי ביחד..."
בהמשך מתייחס המומחה לממצא בשרש כף יד שמאל ומציין כי הערכתו היא לנכות רפואית על בסיס הנחזה בצילום ("מדרגה מזערית"") ולא ממצא של הגבלה בתנועה ומוסיף כי נכון להיום אין לדבר השפעה תפקודית מה שאין כן לעתיד בשל שינויים שיהיו עקב המדרגה והשפעה- בשל כך - על תפקוד היד.
המומחה השיב שהנכות הרפואית שהעריך בחוות דעתו, כנכות צמיתה תוצאת התאונה, נותרת בעינה (23.5%) , לעתיד הוא אינו שולל אפשרות של החמרה (בברך ויד שמאל) ומביע עמדה שיש סיכוי לכך ושההחמרה כוללת בחובה גריעה תפקודית (פרוט. 35). עוד מוסיף המומחה כי הניתוח המדובר ביחס לברך הינו ניתוח רגיל, הניתן לביצוע בהרדמה אפידורלית, נעשה "הרבה", עם אחוזי הצלחה די טובים ומבוצע לאנשים אחרי גיל 60 בד"כ. תלונות התובע בפניו היו אמינות, פציעתו היתה קשה, אינו שולל אפשרות לכאבים יומיומיים ובהיותם תמידים יכולים גם לגרום להגבלות (פרוטו. 37 - מבלי שנשאל והתייחס למיקום הכאבים הנטענים אלא ככללי).
לאחר שנתתי דעתי לחוו"ד המומחה, תשובות הבהרה, עדותו וטענות הצדדים שוכנעתי לקבל את מסקנות המומחה הרפואי האורטופדי - מטעם ביהמ"ש - ולקבוע כי נכותו הרפואית של התובע בקשר עם פגיעותיו בתאונה נשוא התובענה הן כמוערך על ידו וזאת בשיעור כולל ומשוקלל של 23.5%, עם אפשרות של החמרה בעתיד (בעוד שנתיים, 5 או 10 שנים) שעלולה/עשויה להגיע לכדי 40-35% (בגין החמרה אפשרית בברך, יד שמאל). (פרוט. 35, 38).