א)
כללי וטענות הצדדים
עסקינן בשתי תביעות שהדיון בהן אוחד בפניי עפ"י החלטת כב' סג"נ.
התובעת בת.א. 49772/04 הגישה נגד הנתבע 1, מכוח ערבות מר רוני פרי ז"ל, בקשה לביצוע שיק ע"ס קרן של 79,415 ש"ח, משוך ע"ש "גרמפוס החזקות בע"מ" לפקודת התובעת, שז.פ. ליום 10/8/03, וחזר מן הבנק הנמשך בציון "מעוקל" ו"א.כ.מ". בגב השיק מתנוססת חתימת מר רוני פרי ז"ל בציון שמו, מספר הזיהוי, והכיתוב "אני ערב אישית".
ביום 7/7/04, ונוכח הסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה, ניתנה לנתבע רשות להגן.
בת.א. 62587/03 הגישה התובעת תביעה כספית כנגד הנתבע, ואחיו - הנתבע 2, מכוח ערבותו להתחייבות הנתבע כלפי התובעת, ובקשר לאותו שירות שניתן. ביום 12/5/04, ניתנה החלטה ע"י כב' השופט ד. מור, נוכח הסכמת הצדדים, למתן רשות להגן, והותר לכל צד לתקן כתבי טענותיו. משתוקנו כתבי הטענות עפ"י החלטה קודמת, תוקן כתב התביעה בשנית, בהתאם להחלטתי, בעקבות פטירת הנתבע והחלפתו בעיזבונו.
סכום התביעה הכספית המתוקנת כולל גם את סכום השיק (נשוא תיק ההוצאה לפועל), ומשכך ונוכח גדר המחלוקת שבכתבי הטענות של התביעה המתוקנת, ולעניין השכר הכולל המגיע, ההתייחסות אלא אם צוין אחרת, תהיה לכתבי התביעה וההגנה המתוקנים האחרונים שהוגשו בתיק, כאשר סכום התביעה המתוקן האחרון עומד על סך 94,570 ש"ח.
התובעת, העוסקת במתן ייעוץ ותכנון בתחום הנדסת קונסטרוקציות בניין, התקשרה ב- 11/02 עם הנתבע 1 בהסכם לפיו תייעץ, ותעניק חוו"ד הנדסית בקשר לתקרות "פל קל" במבנה מסחרי הידוע בשם "ישועת חיים" באשדוד (להלן: "
המבנה") כאשר, הנתבע 2 ערב באופן אישי להתחייבויות הנתבע 1 בגין השירות המבוקש. נטען, שהנתבע 1 לא שילם את התמורה המוסכמת בעד עבודתה בסך של: 55,318 ש"ח, ח"ח 2 ו-3, לבקשתו המשיכה לספק שירותי ייעוץ, שאף תמורתם לא שולמה ובסך של 12,862$, ח"ח 4 ו-5. כן נטען לאי תשלום בגין עבודות נוספות שבוצעו כמפורט בסע' 14, 16 ו-17 לכתב התביעה המתוקן, בסכומים של 1,475$, 2,902.38 ש"ח, ו- 2,478$, ח"ח 6 ו-7 והוצאות בגין העתקות.
התובעת טוענת כי כנגד תשלום חלקי של החוב, מסר הנתבע 1 שיק ע"ס 79,415 ש"ח, הוא נשוא הדיון בתיק ההוצל"פ, ושילם סך נוסף של 62,367 ש"ח. נטען כי יתרת החוב, ובצירוף שכ"ט עו"ד, עומדת ע"ס 94,570 ש"ח, משוערך ליום הגשת התביעה המתוקנת - 23/1/06.
הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה, וטוענים, כי הפניה לתובעת נעשתה לאחר שהנתבע 1 נדרש לבצע חיזוקים לתקרות שבמבנה, ובשל ההיכרות של מהנדס העיר עם התובעת ומנהליה שהועסקו אז ע"י העירייה, ומחשש לצו סגירה שינתן למבנה. הנתבע 2 מכחיש ערבות לחוב הנתבע, וטוען שבעקבות הסיכום בין הנתבע 1 לבין מנהל התובעת, מר אנגל, לתשלום מראש של כשליש משכ"ט -3,000$, הסכים למתן ערבות ביחס לעלות עבודה של כ-10,000 $ ולפי תחשיב של 100 שעות עבודה לפי מחיר 100 $ לשעה. כן נטען, שמר אנגל הפר הבטחתו להצהיר בביהמ"ש לגבי הסתייגויותיו מחוו"ד של הגב' איזנשטיין, שהוגשה לביהמ"ש בקשר למבנה ביחס לעומסים המותרים במבנה ולרמת הבטיחות. אשר לדרישות תשלום של עבודת המהנדס נטען, שהן גבוהות בלמעלה מ- 50% מהאומדן שנמסר ע"י מר אנגל, ולא מפורטות, וכי עד סוף 3/03 שילם הנתבע 1 סך של 44,815 ש"ח (השווה ל- 7,844$ בצירוף מע"מ), כשאין באפשרותו לבדוק חשובי השעות בגינם נדרש שכר. אשר לחיובי השעות בימים 27/04-30/04, ולחודש מאי המצורפים לתביעה נטען, שחויבו עקב טעויות התובעת, ויש לבטלם, וכן שהתובעת סיימה עבודתה עם הגשת התוכניות המתוקנות במאי, וכל הנותר הוא לפקח על עבודות החיזוק, ופיקוח תקופתי כל 45 יום, ולכן, לשיטתה, החשבון לתקופה של 2003/ 9-7 לא משקף שעות עבודה בפועל.
עוד טוענים הנתבעים, כי מר אנגל ניצל חששם מפני סגירת המבנה, וסחט מדיירי המקום כספים שלא מגיעים לו, ולא הוצאות פיקוח כנטען. נטען, שהנתבע 1 שילם למר אנגל סך של 124,835 ש"ח בגין התכנון והפיקוח של החיזוק; וסך של 30,420 ש"ח בגין הפיקוח על הסופרמרקט שבמבנה ומדיירים אחרים, ובסך הכל שולם 155,255 ש"ח, ללא קבלת כל תמורה, תוך שגרם לסגירת המבנה ולהרעה במצב. כן נטען לגרימה במזיד של חיובים מיותרים כמפורט בס' 32 לכתב ההגנה.
אשר לשיק, נטען, שסוכם כי ישמש כביטחון ולא יופקד, וכי סכומו נקבע ע"י מר אנגל. השיק הוגש לביצוע שלא בתום לב לצורך קבלת כספים נוספים מהנתבע 1, עת ידעה כי הנתבע 1 עומד לקבל הלוואה כדי לשלם שכר התובעת.
התובעת בתצהירה מכחישה את האומדן וההסכמה לגבי שכ"ט הנטען, ומכחישה הבטחות נטענות לגבי הסתייגות מחוו"ד של הגב' איזנשטיין. לטענתה, בדיון יום 3/2/03 מונתה ע"י ביהמ"ש באשדוד כמפקחת מטעמו על החלטותיו, ושבעטיים נפסק לה גם שכ"ט בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לגבי השיק צוין, כי עובר למועד פירעונו ביקש הנתבע 1 לא להפקידו, אלא להחליפו במזומן, ומשלא עשה כן, הופקד השיק לפירעון. אשר לחריגות העומסים, נטען, כי הגבלת העומס ל- 150 ק"ג נקבעו ע"י גב' איזנשטיין בלבד, ובמסגרת תפקידה דיווחה התובעת לביהמ"ש על חריגות וממצאים אחרים. התובעת מפרטת בפירוט רב העבודות שביצעה ושלשמן נשכרה ע"י הנתבעים, וטוענת כי הנתבעים מנסים לבלבל בין 2 סוגי עבודות שבוצעו בקשר למבנה נשוא התביעה. כן פירטה את התשלומים ששולמו לה ע"ח העבודה נשוא ההסכם מחד, והתשלומים ששולמו עבור פיקוח, יעוץ ותכנון, שכ"ט פסוק ופיקוח עומסים, בתיק ביהמ"ש מאידך.
אשר לצו הסגירה נטען, כי זה ניתן בשל הפרות חוזרות ונשנות של צווי ביהמ"ש מצד הנתבעים. לגבי הסופרמרקט נטען, כי בשל בקשת הסגירה של העירייה בעקבות הפרות צווי ביהמ"ש מצד הבעלים, הוצע לה ע"י הבעלים שכר עבור פיקוח עומסים במבנה בסך של 11,800 ש"ח.
הנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית וחזרו על עיקרי טענותיהם. כן הוגש תצהיר תמיכה ע"י מר ירון קרני בו מאשר פניית המנוח לקבל את שירותיו כמהנדס. לטענתו, מונה מס' חודשים לאחר שמר אנגל התפטר, משך תוכניותיו מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ביטל חתימתו, הסיר כל אחריות למבנה ושוחרר ע"י ביהמ"ש. נטען, שתוכניות החיזוק הוכנו על ידו בהתבסס על התוכניות המקוריות והמצב בפועל שהותווה ע"י מר אנגל, וכי האחרון שיקר בחקירתו לגבי מעורבותו ביציקת העמודים בקומת המרתף התחתון. לסברתו, מפיקוח על העומסים והדיווח נראה שהמנוח - פרי - חויב מעבר לשעות העבודה הנדרשות לתכנון חיזוק הבניין.
ב)
דיון והכרעה
במספר דיונים שהתקיימו בפני העידו מטעם התובעת, המנכ"ל מר ניר אנגל, ומטעם הנתבעים מר ירון קרני, גב' ליליאן פרי, והנתבע 2. בתום הדיונים הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיונים וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לקבל את התביעה במלואה.