פסק-דין בתיק א 49525/05

^{א.             התובענה:}

^{תביעה על סך כ-42,000 ש"ח, שעניינה השתתפות בתגמולי ביטוח בשל "כפל ביטוח".}

^{התובעת ביטחה בשעתה את חברת "בי פוינט מערכות בע"מ", אשר שימשה כקבלן של חברת "מת"ב, מערכות תקשורת בכבלים בע"מ", לצורך ביצוע עבודות התקנה של מערכות טלויזיה בכבלים.}

^{הנתבעת ביטחה את חברת מת"ב.}

^{לצורך ביצוע עבודות ההתקנה מסרה מת"ב לבי פוינט ציוד ומלאי אשר אוחסן במחסני בי פוינט.}

^{ביום 2/8/98 נפרצו מחסני בי פוינט ונגנב מהם ציוד של מת"ב. בגין אירוע זה שילמה התובעת לבי פוינט, ביום 15/4/99, תגמולי ביטוח בסך כ-51,000 ש"ח, ונשאה בשכ"ט שמאי בסך כ-3,500 ש"ח. סכום זה, נכון ליום הגשת התביעה, 22/9/05, עומד על כ-84,000 ש"ח.}

^{בכתב התביעה נטען כי הואיל והרכוש שנגנב היה מבוטח גם אצל הנתבעת, ובהיעדר מידע בדבר סכומי הביטוח שבשתי הפוליסות, הרי שעל הנתבעת להשתתף בתשלום תגמולי הביטוח בחלקים שווים עם התובעת, ועל כן עליה לשפותה בסכום של כ-42,000 ש", נכון ליום הגשת התביעה.}

^{ב.             טענות הצדדים:}

^{לבקשת הצדדים הוחלט כי התביעה תוכרע על יסוד סיכומים בכתב, ללא צורך בשמיעת ראיות.}

^{בסיכומיהם התייחסו הצדדים לשאלות השנויות במחלוקת, כדלקמן:}

^{(1)                   האם התיישנה התביעה?}

^{התובעת טוענת כי מועד ההתיישנות הראוי בתביעה ל"כפל ביטוח" הוא 7 שנים וכי את מנין השנים יש למנות החל מיום שהתובעת שילמה תגמולי ביטוח למבוטחתה, לאמור, 15/4/99.}

^{לחילופין, טוענת התובעת כי המועד הקובע חל ביום 24/3/99 - מועד בו התברר באופן רשמי כי קיים כפל ביטוח, או לכל המוקדם ביום 15/11/98 - מועד בו נרשם על ידי שמאי התובעת כי יש חשש לכפל ביטוח. בכל מקרה בו יתקבל אחד מהמועדים הנ"ל כמועד קובע - לא חלה התיישנות הואיל והתביעה הוגשה ביום 22/9/05, בטרם חלוף 7 שנות ההתיישנות.}

^{הנתבעת טוענת כי מדובר בתביעה לתגמולי ביטוח ויש להחיל עליה את סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן "החוק"), הקובע תקופת התיישנות בת שלוש שנים בלבד.}

^{לחילופין, טוענת הנתבעת, כי גם אם תתקבל עמדת התובעת לפיה תקופת ההתיישנות היא בת 7 שנים הרי שמנין הימים מתחיל ביום קרות מקרה הביטוח - ביום 2/8/98 ועל כן התביעה התיישנה ביום 2/8/05, בטרם הוגשה התביעה. הנתבעת טוענת כי התובעת לא הוכיחה עמידה בתנאי "התיישנות שלא מדעת", לפיהם, פעלה באופן סביר לגלות עובדות שנעלמו מעיניה.}

^{(2)                   האם זכאית התובעת לתבוע בגין "כפל ביטוח"?}

^{התובעת טוענת כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 59 לחוק ועל כן זכאית התובעת לשיפוי בגין כפל ביטוח. מדובר בנכס אחד שבוטח על ידי שתי חברות ביטוח מפני סיכון אחד בתקופת ביטוח חופפת.}

^{הנתבעת טוענת כי הכלל בדבר כפל ביטוח אינו חל כאשר האחריות לנזק מוטלת על מבוטח של אחת מחברות הביטוח. במקרה זה מוטלת האחריות לגניבת הרכוש על מבוטחת התובעת מכח החוזה שבין החברות, מכח דיני השומרים ומכח דיני הנזיקין. בי פוינט התחייבה באחריות לכל נזק ואובדן שייגרם במהלך עבודתה. כמו כן, בהיותה קבלן דינה כשומר שכר ביחס לרכוש מת"ב שנמסר לה. בי פוינט לא הוכיחה כי עשתה את הנדרש והמתחייבלפי דין לצורך שמירה על רכוש מת"ב שנמסר לה לצורך ביצוע עבודתה.}

^{(3)                   מה סכום השיפוי הראוי?}

^{התובעת טוענת כי היחס שבין סכומי הביטוח בפוליסות השונות בגין נזקי פריצה עומד על 1:3.5 ולפיכך יש לתקן את סכום התביעה כך שיעמוד על כ-60,000 ש"ח. (מידע זה נודע לתובעת רק במהלך ההליכים בתיק זה).}

^{התובעת טוענת כי אין לאפשר לנתבעת לנכות מסכום התביעה את סכום ההשתתפות העצמית שהיא זכאית לגבות ממת"ב (2,500 דולר), הואיל ונושא זה הוא ענין שבין המבטחת למבוטחתה ואינו ענין לקיזוז כלפי צד ג'.}