המבקשת הינה בנק מסחרי הרשום ופועל בתורכיה ובאירופה.
המשיב, הינו אזרח תורכי, ערב ביחד ולחוד עם ערבים נוספים שנתבעו ע"י המבקשת לפרעון הלוואות שונות אשר הוענקו ע"י המבקשת לחברה תורכית בשםMensoy Construction Industry and Commercial Ltd. (להלן: "החברה התורכית") אשר המשיב, כך נטען, היה הבעלים של 95% ממניותיה ושימש בה מנהל.
המבקשת עותרת לאכוף פסק חוץ שניתן לטובת המבקשת ביום 13.5.03 ע"י ביהמ"ש המסחרי השלישי בערכאה הראשונה באיזמיר שבתורכיה נגד החברה התורכית, המשיב והערבים הנוספים. בפסק-הדין נקבע, בין היתר, כי על המשיב לשלם למבקשת, ביחד ולחוד עם הנתבעים האחרים, סך כולל (עם הריבית) בלירות תורכיות שווה ערך ל-
2,901,413$.
ראשיתו של ההליך בבקשת המבקשת לאכיפת פסק-חוץ אשר ניתן ביום 15.11.01, אז טען המשיב בתגובתו מ-26.8.02 כי הפסק נשוא הבקשה אינו סופי וכי ביום 1.5.02 הגיש המשיב בביהמ"ש התורכי התנגדות להחלטה והיא נידונה בפני ביהמ"ש המסחרי באיזמיר.
בעקבותיה, הגישה המבקשת בקשה מתוקנת לאכיפת פסק-חוץ אשר ניתן, כאמור ביום 13.5.03.
לטענת המבקשת, על אף מאמצים שעשתה לגבות את הסכום האמור בפסה"ד מהחברה, מנכסיה, מהמשיב והמחייבים האחרים, הניבו אלו עד היום סכום של כ-254,000$.
נאמר כי ככל הנראה בשל ההליכים הרבים שננקטו נגד החברה ונגד המשיב, עזב המשיב את תורכיה במהלך שנת 2000 במטרה להתחמק מנושיו. משעלה בידי המבקשת לאתרו בישראל, התברר לה כי הוא מתגורר בקיסריה בפרוייקט המגורים "נאות גולף" וכי הוא מעורב בפרוייקטים גדולים בתחום הבנייה בשיתוף פעולה עם חברות ישראליות.
לטענת המבקשת, בהתאם להוראות חוק אכיפת פסקי-חוץ תשי"ח - 1958, הפסק שניתן בביהמ"ש המסחרי ניתן לאכיפה בישראל כי נתקיימו לגביו התנאים הנקובים בחוק:
א. הפסק הוא בעניין אזרחי וניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט היו מוסמכים לתיתו - על פי סעיף 8 לחוק הפרוצדורה האזרחית בתורכיה תביעות שהן בסכום של מעל 400 מליון לירות תורכיות נידונות בפני בתי המשפט של הערכאה הראשונה, ולפי סעיף 4 לקוד המסחרי התורכי ביהמ"ש המסחרי מוסמך לדון בענינים אזרחיים בהם מעורבות עיסקאות מסחריות.
ב. הפסק אינו ניתן עוד לערעור - פסה"ד הפך לסופי ביום 14.7.03 היות ולא הוגש עליו ערעור על אף שהומצא כדין למשיב ולבא כוחו.
ג. הפסק הינו בר ביצוע במדינה בה הוא ניתן - בהתאם לסעיפים 36 ו-66 לחוק ההוצאה לפועל ופשיטת הרגל התורכי, פסה"ד ניתן לביצוע בתורכיה.
ד. אין מניעה לאכוף פסקי-דין שניתנו ע"י בתי משפט ישראליים בתורכיה כי מתקיימת דרישת ההדדיות לפי סעיפים 42-34 לחוק המשפט הבינלאומי בתורכיה פסקי-דין זרים יאכפו בתורכיה בכפוף למספר תנאים המתקיימים במקרה שלפנינו.
ה. החיובים שבפסק החוץ ניתנים לאכיפה על פי הדין בישראל ותוכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור. אכיפתו לא תפגע בריבונות המדינה או בבטחונה.
העובדות הצריכות לבקשה פורטו בתצהירה של הגב' Nurguner Erekul שהיא עורכת דין המשמשת כיועצת המשפטית של הבנק במחוז איזמיר.
ירשם כבר עכשיו כי המשיב עמד על הזמנתה לדיון והיא הגיעה במיוחד מתורכיה להחקר על תצהירה. עדותה לא נסתרה ולמעשה העובדות שפורטו בתצהירה, לרבות התימוכין על המצב המשפטי בתורכיה, קיבלו חוזק משנה בחקירתה.
התנגדות המשיב נדחית ואין בה ממש.
לשאלה אם ניתן לאכוף את פסק-החוץ נגדו. אין רלוונטיות לעובדה שהמשיב הוא אזרח תורכי או שהוא שוהה בישראל באשרת תייר, לאחר ששמעתי את חקירתו אומר כי יש טעם רב בטענת הבנק שהמשיב עושה פעולות להתחמק מתשלום חובותיו. תשובותיו סתמיות, כלליות ובכל מה שקשור לטיב עסקיו, גם אינן נכונות. בחקירתו הנגדית, שלל כי יש לו עסקים בישראל, בעצמו ובאמצעות חברות, אלא שעל פי המסמכים מ/1-מ/3 עולה שהיתה לו סמכות לחתום כמנהל על פרטי משכנתאות ושיעבודים בחברה בשם קיסר סלע הנדסה וביסוס בע"מ (מ/1), בשנת 2000, הוא מופיע כאחד המנהלים של סול מן חברה להנדסת קרקע בע"מ שבעלי מניותיה הם החברה התורכית, החייבת העיקרית, לפי פסק-הדין התורכי, ביחד עם סולל בונה. המשיב הוא אחד ממנהליה (מ/2).
כבר רשמתי בהחלטתי מ-2.1.05 שלא אתיר למשיב להעלות טענות כנגד הפסק אם לא פעל בתורכיה לביטול פסה"ד נשוא הבקשה. טענתו של המשיב כי מעולם לא הומצא לו או לבא כוחו פסק-הדין שניתן ב-13.5.03 נשללת בגוף פסק-הדין הזר. שם רשום שפסק-הדין נמסר לב"כ התובע ולב"כ הנתבעים ביום 23.6.03 והפך לסופי ביום 14.7.03, (כמתואר בנספח ה' לבקשה לאכיפת פסק-החוץ).
למעלה מהנדרש יאמר כי אם אמנם, כטענותיו, לא הומצא לו כדין ולכן אינו סופי. גם לאחר שנודע לו מתוך הבקשה על פסק-הדין, הרי שמאז שהגיש תגובתו ב-21.3.04, לא פעל בתורכיה לערעור על פסק-הדין, כך גם נשללת עמדתו של המשיב כי פסק-החוץ אינו אכיף כי האפשרות שניתנה לו לטעון טענותיו לא היתה סבירה. המשיב עצמו מתאר את ההתנגדות שהגיש לביהמ"ש. כך רשום בסעיף 13 של תגובת המשיב.