פסק-דין בתיק א 48062/07

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 910 ש"ח.

כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") הנפיקה פוליסה  שמספרה 1-1155379-195-71 לתקופה שבין 29/11/05-30/11/06 בעבור לביא שושנה (להלן: "הנתבעת"). דמי  הפוליסה היו סך של 3,862 ש"ח.

הנתבעת שילמה סך של 603 ש"ח על חשבון החוב וניתנו הנחות שונות לתקופה של החל מיום 01/03/06 כך שנוצר זיכוי בסך 1,791 ש"ח. עקב אי תשלום מלוא הפרמיה על- פי הנדרש בפוליסה ביטלה התובעת את הפוליסה ביום 27/04/06 ונוצר זיכוי של 547ש"ח. יתרת החוב עמדה על 912 ש"ח (תדפיס יתרת החשבון צורף כנספח ב' לת.ע.ר התובעת)  

בעלה של הנתבעת אכן שלח שיק ע"ס 912 ש"ח וזאת לאחר קבלת מכתבי ההתראה, אולם לאור העובדה כי לבני הזוג היה חוב נוסף בגין פוליסת הדירה סכום זה נזקף לכיסוי החוב הנ"ל כך שחובם בגין פוליסת הרכב נותר בעינו.

מנגד טענה הנתבעת כי לא הייתה מעורבת כלל בכל הליך הקשור לפוליסות הנדונות וכי בעלה הוא אשר טיפל הנושא. לאור העובדה כי בעלה של הנתבע מר לביא זוהר הוא אשר בקיא בפרטי המקרה צורף תצהירו בנוסף לתצהירה של הנתבעת. לגישת מר זוהר לא היה כל קשר ישיר עם התובעת כשבזמנים האמורים עמד בקשר רק מול סוכן הביטוח. לגישתו כלל לא ביקש לחדש את הפוליסה האמורה באמצעות הנתבעת ולראיה טוען כי הפוליסה הקודמת הסתיימה עוד ביום 30/06/05, ואילו הפוליסה החדשה החלה רק מיום 29/11/05.

 תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

התובעת טוענת כי לנתבעת ובעלה היו קיימים מספר חובות עקב ביטוחים שונים אשר נערכו ולאחר שנשלחה התראה בגין חוב בסך 912 ש"ח ונשלח שיק על הסכום האמור, היא  בחרה, משיקוליה, לזקוף את הסכום לטובת חוב נוסף אשר היה קיים.

סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 קובע:

"סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן".

במקרה דנן עולה כי התשלום אשר שולם הינו 912 ש"ח  כגובה החוב, וזאת ניתן ללמוד מתצהירו של סוכן הביטוח מר רני הרניק " בעלה של הנתבעת אכן שלח לאחר מכתבי ההתראה את השיק ע"ס 912 ש"ח."

ניתן ללמוד כי גם במידה והיה קיים חוב נוסף לאור העובדה כי בעלה של הנתבעת בחר לשלוח שיק על סך גובה החוב אשר צוין במכתבי ההתראה ניתן לראות כי בכך ביקש כי הסכום ייזקף לטובת החוב האמור. לשאלת בעלה של הנתבעת למר הרניק רני, סוכן הביטוח  (דיון מיום 01/06/08 עמוד 7 שורות 24-28, עמוד 8 שורות 1-3):

"ש. סעיף 7 לתצהירך אתה מציין שלאחר קבלת מכתבי ההתראה שילמתי לך סך של 912 ש"ח, אני שלחתי אותו עבור הפוליסה האמורה, נכון?

ת. קיבלנו שיק על סך 912 ש"ח לטובת חברת כלל ולשיק לא היה כתוב עליו שום דבר.

ש. כתוב כאן אחרי קבלת מכתבי התראה, מכתבי ההתראה התייחסו לעניין הפוליסה הספציפית. כרגע אתה אומר אם זה לא שייך לזה?

ת. שים לב השיק ששלחת היה שיק כללי שכתוב עליו לטובת חברת כלל בלי שום פירוט. המטרה שלך הייתה לשלם את הרכב. לא כתבת על השיק לטובת מה זה. השיק הגיע אלינו לא כתוב. חברת כלל הסבה אותו לטובת ביטוח הדירה".

 אינני מקבל את גרסתו של סוכן הביטוח. מאחר ונשלחו מכתבי התראה בטרם התשלום, ולאור העובדה כי גובה השיק תואם את הסכום אשר נדרש במכתב ההתראה עולה כי המבוטח שילם עבור החוב הנדון. על אף ששיגרה מכתב התראה וקיבלה את הסכום הנקוב בו, נמנעה התובעת מלברר עם המבוטח באשר לשיק הנדון וזאת על אף שהיא אשר התריע בעבור חוב בסך של 912 ש"ח. על  סוכן הביטוח מוטלת האחריות כגורם מתווך בין המבוטח וחברת הביטוח לוודא בעת העברת תשלום בעבור מה ניתן.

סעיף 50 סיפא מדבר על מצב בו נמנע החייב מלציין בעבור מה בוצע התשלום ובמצב מעין זה רשאי הנושה לקבוע בעבור איזה חוב ייזקף התשלום, אולם אין זה המקרה מאחר והן מכתב ההתראה והן השיק אשר נשלח בעקבותיו הינם בסכום זהה  וברור עבור מה שולם השיק. לעניין זה יפים דבריו של כב' הנשיא (כתוארו אז) א' ברק ב בר"ע  98 / 2443 ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ 804, 809)

"הכוח לייחס את התשלום מוקנה לחייב. לא הפעיל החייב כוח זה, הוא עובר לנושה. הפעלת הכוח לייחס את התשלום מהווה פעולה משפטית חד ^-צדדית. ככל פעולה משפטית חד ^-צדדית בין החיים ( inter vivos) , היא יכולה להיות בכתב, על ^-פה או בכל התנהגות אחרת. היא משתכללת בדרך ^-כלל עם קליטתה על ^-ידי האדם שאת זכויותיו היא משנה. לא די בגיבוש גמירות ^-דעת פנימית. נדרש ביטוי חיצוני לאומד ^-הדעת ואומד ^-דעת זה צריך שייקלט על ^-ידי "הצד השני" (ראו: א' ברק חוק השליחות (כרך א)     [6], בעמ' 396; א' פורת "זקיפת תשלומים" דיני חיובים - חלק כללי [7], בעמ' 579)".

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל עולה כי  בגין מכתב הדרישה על סך 912 ש"ח, המהווה בסיס להגשת תביעה זו, שולם החוב בשיק אשר נשלח בסכום הנדרש על ידי הנתבעת.