א.ל. יאכטות וסירות בע"מ (להלן -
הנתבעת, התובעת שכנגד) רכשה בשנת 1997 יאכטה יוקרתית מסוג CARVER (להלן -
היאכטה) בה הותקן מנוע באחריות חברת CATERPILLAR העולמית (להלן -
קטרפילאר). היאכטה נרכשה בעלות של כ- 350,000 דולר ארה"ב.
בהסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה, ומאחר והנתבעת היא חברה שנמחקה מרישומי רשם החברות, נכנס מר דורון לוטן לנעליה של הנתבעת לכל עניין ודבר והוסכם, כי אם התובעת תזכה בתביעה, הוא ישלם את הסכום הפסוק, באופן אישי (עמ' 2 ו-3 לפרוטוקול).
טרקטורים וציוד (אי.טי.איי) בע"מ (להלן -
התובעת, הנתבעת שכנגד), היא חברה העוסקת בין היתר ביבוא ומכירת חלקי חילוף וציוד ובמתן שירותי מוסך לכלים הנדסיים, לרבות יאכטות. התובעת היא נציגתה של קטרפילאר בארץ ועוסקת במתן שירותי מוסך בכפוף לאחריות קטרפילאר.
התובעת טוענת, כי סיפקה לנתבעת שירות תיקונים הכולל פירוק, תיקון וחלפים ליאכטה. עלות השירות כפי שתואר, הועלתה בחשבונית מיום 20.11.02 על סך 46,610 ש"ח (להלן -
התיקון השני), סכום אותו לא שילמה הנתבעת לתובעת עד ליום זה. התובעת טוענת, כי ההסכמה בין הצדדים בדבר פיצוי הנתבעת על התקלה במנוע שהצריכה את החלפתו בשנת 1998 (להלן -
התיקון הראשון) אינה קשורה לתמורה הנתבעת עבור התיקון השני, וכי גם הפיצוי ההוא הותנה בכתב בכך, שהנתבעת תמציא פירוט חשבוניות על כל הוצאותיה דאז, והנתבעת מצידה לא הגישה אותן ובכך ויתרה על פיצוי זה.
הנתבעת טוענת בכתב הגנתה ובתביעה שכנגד, כי התובעת היא אשר חבה לה כספים אשר הוסכמו ביניהן. הנתבעת טוענת, כי בעקבות תקלה חמורה שנתגלתה בשנת 1998 במנוע היאכטה, שלחה היצרנית מנוע חדש לארץ, שהותקן על ידי התובעת בעלות (נומינלית) של 24,921 ש"ח אשר שולמו לתובעת על ידי חברת ברק יאכטות וסירות בע"מ (להלן -
חב' ברק). בחודש מרץ 1999 הגיעו התובעת והנתבעת לפשרה על פיה, על כל עגמת הנפש וההוצאות שנגרמו לנתבעת עקב התקלה החמורה במנוע, תפצה התובעת את הנתבעת בסך 18,657 דולר ארה"ב ועניין זה הועלה על הכתב על ידי נציג התובעת. סכום זה לא שולם לנתבעת עד כה על אף פניותיה הרבות לתובעת. בשנת 2002 נתגלתה תקלה נוספת במנוע אשר עלות תיקונה על ידי התובעת נתבע בזאת. הנתבעת טוענת, כי יידעה את התובעת בדברים ובמכתבים על הקיזוז המתבקש בין סכום הפשרה אותו חייבת התובעת לנתבעת, סכום שלא שולם, אשר מתוכו תקוזז עלות התיקון ועדיין נשארת התובעת ביתרת חובה כלפי הנתבעת. על אף ניסיונות התובעת להיאחז בטיעוני שקר על 60 ימים הנדרשים להגשת בקשת שיפוי לחברה בחו"ל ועל כי הנתבעת לא הגישה לה את החשבונית כמוסכם, מבקשת הנתבעת שלא לאפשר לתובעת לחמוק מהתחייבותה כפי שהוסכם בין הצדדים.
מטעם התובעת הגיש מר יואב קולודני (להלן -
מר קולודני), מנהל המוסך המרכזי של התובעת תצהיר עדות ראשית. כמו כן העיד מר אורי רובינוב (להלן -
מר רובינוב), מנהל שירות הלקוחות של התובעת.
מר קולודני העיד, כי במוסך אותו הוא מנהל בוצעו שני התיקונים המדוברים למנוע היאכטה, אך עם זאת המוסך אינו אחראי לפירוקים ולטיפולים הנדרשים כדי להגיע למנוע. כמו כן הצהיר, כי הנתבעת ביקשה ממנו לעזור לה בפניה בבקשה לשיפוי ההוצאות מקטרפילאר, והתנאי לכך היה, כי יומצאו לקטרפילאר החשבוניות בתוך 60 יום מביצוע העבודות. בעדותו תיקן זאת ל-90 יום. מר קולודני אינו זוכר, כי הומצאה לו חשבונית על סכום הפשרה במועד המדובר ואף אם הומצאה זו המצורפת לכתב ההגנה ולתביעה שכנגד, הרי שאינה מפורטת כנדרש. כמו כן הוא טוען, כי הפיצוי המוסכם והמותנה היה על כ- 18,000 $.
מר רובינוב העיד, כי על פי כתב האחריות, האחריות חלה על המנוע למשך 24 חודשים או 1,000 שעות פעולה הנמוך ביניהם וכן על התובעת, כסוכנת של קטרפילאר בארץ לספק את ההוצאה של המנוע הפגום וההתקנה של המנוע החדש וכי התובעת לא ביצעה את כל המתחייב על פי כתב האחריות (עמ' 13 לפרוטוקול). עוד העיד, כי אמר למנהל הנתבעת שעליו להגיש את החשבוניות לקטרפילאר תוך תקופה קצובה אך דברים אלו לא הועלו על הכתב.
מטעם הנתבעת הגיש מר דורון לוטן (להלן -
מר לוטן), מנהל הנתבעת תצהיר עדות ראשית. מר לוטן העיד על הצורך בהחלפת המנוע באחריות קטרפילאר, כי העבודות שלא בוצעו על ידי התובעת, בוצעו על ידי חברת ברק בה היה שותף. כמו כן העיד, כי לא נתבקש לפרט בחשבונית לתובעת את העבודות שבוצעו בעקבות החלפת המנוע, אך הגיע עם התובעת להסכמה בדבר פיצוי של כ-18,000 $ שהועלה על גבי דף חשבון של חברת ברק לתובעת ולא שולם לו על אף ההתחייבות, שעם קבלת התשלום תוצא חשבונית מס. את עלות התיקון השני למנוע ביקש לקזז מחוב התובעת כפי שהסכימו לסכום הפיצוי בשנת 99'.
דיון
הנתבעת רכשה יאכטה מפוארת בחודש מרץ 1997. כבר בחודש אוקטובר 1998 נזקקה היאכטה למנוע חדש אשר הותקן על ידי התובעת כנציגתה בארץ של נותנת תעודת האחריות למנוע והיא קטרפילאר. המנוע החדש נדרש לתיקון נוסף בשנת 2002, שעלותו 46,610 ש"ח, סכום שלא שולם לתובעת ומכאן התביעה והתביעה שכנגד.
התובעת טוענת, כי חוב הנתבעת בגין התיקון השני אינו קשור בשום צורה לתיקון הראשון. לטענתה, לאחר התיקון הראשון אשר שולם על ידי חב' ברק, הגיעו הצדדים להסכמה על פיצוי מותנה בסך 18,657.60 דולר ארה"ב, הסכמה שהועלתה על הכתב על ידי סמנכ"ל התובעת, מר אורי רובינוב, בזו הלשון:
"בהמשך לשיחתנו הטלפונית הריני להזכירך כי סוכם בינינו שהחשבוניות בגין תיקון המנוע ע"ס 18,657.6 דולר תופננה אלינו לשם החברה הישראלית לטרקטורים וציוד זאת על מנת שנוכל להעביר תשלום בגינן ולתבוע את חברת קטרפילר בהתאם"
התובעת טוענת, כי סכום הפיצוי הותנה בכך, שהנתבעת תמציא חשבוניות מפורטות על העבודות שנדרשו עקב פירוק והרכבת המנוע, תוך זמן קצוב ורק עם המצאת החשבוניות כאמור, ישולם סכום הפיצוי.
בראשית הדברים טענה התובעת, שמר רובינוב הבהיר לנתבעת שעל מנת לקבל את הפיצוי המוסכם עליה להעביר את החשבוניות לתובעת תוך 60 ימים. בחקירתו העיד מר רובינוב, כי לא כתב ולא ציין בשיחתו עם מר לוטן בשום צורה, כי עליו להעביר את החשבוניות לתובעת בתוך 60 ימים אך ציין כי
"עניין ה-60 יום זה ביני לבין קטרפילר והלקוח אין לו נגיעה לעניין" (עמ' 16 לפרוטוקול)
. מר קולודני העיד, כי מעבר ל-90 יום קטרפילאר לא מקבלת שום תביעה והוסיף, כי עד לתיקון השני לא דיבר בעניין זה עם מי מהנתבעת. כשכך הם פני הדברים, תמהני מה לתובעת לבוא ולהלין בעניין זה, שהרי לא יידעה את הנתבעת בדבר הגבלת זמן.
ואולם, טענת התובעת, כי לא הומצאה לה חשבונית על פי המוסכם, יש בה כדי לדחות את דרישת הנתבעת לתשלום הפיצוי המוסכם - המותנה, שעה שלא המציאה הנתבעת חשבונית.
מר רובינוב טען בחקירתו, שלא ראה מעולם חשבונית שהוציאה חב' ברק לתובעת על הסכום המוסכם דלעיל. מר קולודני הצהיר והעיד, כי לא נתקבלה חשבונית אצל התובעת על הסכום המוסכם. מר לוטן הצהיר ככתוב בחשבון ששלחה חב' ברק לתובעת, כי אכן לא הוצאה חשבונית כמוסכם, אלא רק "חשבון" וזאת, כי רק לאחר שיתקבל התשלום, תוכל חב' ברק להוציא חשבונית כדין. טענה זו דינה להידחות.
דבר מקובל וידוע הוא, כי משהוסכם בין צדדים לעסקה על התמורה, מוציאה הזכאית חשבונית על הסכום ולפי חשבונית זו, משלמת החייבת את חובה. אין מקום לטענה, כי דין "חשבון" כדין "חשבונית" וראו לעניין זה, חוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975, סע' 24 ו- 46.
בעניין אחר קבע כב' הנשיא ברק בע"א 4069/03
מ.א.ל.ר.ז שיווק ומתכות בע"מ נ'
מנהל המכס והמע"מ, (טרם פורסם):