פסק-דין בתיק א 47109/04

_{לפני תביעה בגין תאונת דרכים מיום 20/3/03 ( להלן : " התאונה " ) בין רכב התובעת, שנהגו הינו מר יריב חזן ( להלן : " נהג התובעת " )  לרכב הנתבעים ( להלן : " הרכב " ).}

_{אין מחלוקת שהנהג ברכב הנתבעים הוא האחראי לתאונה, עת פגע ברכב התובעת מאחור.}

_{נתבעת 3, הינה מבטחת הרכב בביטוח מקיף  (להלן : "המבטחת") .}

_{הנתבע 2 הוא בעליו של הרכב והמבוטח  ( להלן :" המבוטח").}

_{למבוטח אין רישיון נהיגה תקף מזה 17 שנה, ואין חולק שלא היה לו רישיון נהיגה תקף במועד התאונה.}                                                                                                                                                 

_{המבוטח והנתבע 1 (להלן: "הנתבע")  הם שהיו ברכב בעת התאונה.} 

_{בטופס ההודעה על תאונת דרכים ( להלן : "ההודעה" , ת/1 ) מטעם נהג התובעת נרשם תחת הכותרת, " פרטי כלי הרכב מעורבים ", שהנהג ברכב היה עטר מאיר, המבוטח.} 

_{המבטחת הגישה דוח חקירה מיום 13/8/03 ( להלן : " דוח החקירה ",  ) במסגרתו נחקרו בין השאר המבוטח ( נ/1 )  הנתבע ( נ/3 ) ונהג התובעת .}

_{בעקבות התאונה תבע המבוטח את המבטחת בבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות                                   ( ת.ק 1489/04 ), בגין הנזקים שנגרמו לרכב בתאונה, לאחר שהמבטחת סירבה לשלם את תגמולי הביטוח בטענה שאין כיסוי ביטוחי, מאחר ולטענתה המבוטח, שאין לו רישיון נהיגה בתוקף, הוא שנהג ברכב בעת התאונה.  מנגד טען המבוטח שהנתבע הוא שנהג ברכב בעת התאונה ולכן על הנתבעת לשלם לו עבור הנזק שנגרם לרכבו מכוח הפוליסה.} 

_{בבית המשפט לתביעות קטנות, כבוד השופטת אסתר שטמר, בפסק דינה מיום 27/10/04                       ( להלן : " פסק הדין " ) קיבלה את טענת המבוטח וקבעה שהנתבע הוא שנהג ברכב, וזאת לאחר עיון בדוח החקירה שהוגש על ידי המבטחת, בו מופיעות כאמור גרסאות כל העדים לתאונה, ובכתבי הטענות של הצדדים.  ובהתאם חייבה את המבטחת לשאת בנזק לרכב מכוח הפוליסה.}

_{המחלוקת בתביעה שבפניי הינה אותה מחלוקת שנידונה בבית המשפט לתביעות קטנות, ועניינה זהותו של נהג הרכב. אלא שכעת כופרת המבטחת בחובתה לשאת בנזקי רכב צד ג' מכוח הפוליסה שהוצאה למבוטח, בעוד שבבית המשפט לתביעות קטנות כפרה בחובתה לשאת בנזקי הרכב המבוטח.}

טענות הצדדים :

_{טענות התובעת}                                                                                                                                            

_{1. לטענת התובעת הנתבע הוא שנהג ברכב בעת התאונה, ולכן על המבטחת לשאת בנזק שנגרם לרכבה כמוטב וזאת מכוח הפוליסה, שכן לטענתה לא הוכחה טענת המבטחת שהמבוטח הוא שנהג ברכב בזמן התאונה.}

_{2.   עוד טוענת התובעת שיש לאמץ את קביעות פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות, באשר לשאלת זהות נהג הרכב וקיומו של כיסוי ביטוחי של המבטחת לתאונה , ולחייב בהתאם את המבטחת לשאת בנזקי התובעת.}

  _{לטענתה משלא הוגש ערעור על פסק הדין הרי שקביעותיו מהוות מעשה בית דין.}

3. עוד מבקשת התובעת פסיקת ריבית מיוחדת מכוח סעיף 28 ( א ) לחוק   חוזה ביטוח התשמ"א

- 1981 ( להלן : " החוק " ), כנגד המבטחת, וזאת לאור התמשכות ההליך שלא לצורך. 

טענות נתבעים 1 ו 2

לטענת הנתבעים, הנתבע הוא שנהג ברכב בעת התאונה, ולכן על המבטחת לשאת בנזקי התובעת בגין התאונה.

טענות הנתבעת 3

_{1. לטענת המבטחת, המבוטח הוא שנהג ברכב בעת התאונה, על פי ההודעה מטעם נהג התובעת, ועל כן אין כיסוי ביטוחי לתאונה, מאחר ולמבוטח לא היה רישיון נהיגה תקף במועד התאונה.}