1. גברת גלוביי שרי, שהינה התובעת, הנתבעת שכנגד, בתיק זה, (להלן: "התובעת"), הינה בעלים ומחזיקה בדירת מגורים ברחוב סולד 44 ברמת השרון.
2. בהתאם לחוזה שכירות מחודש מרץ 2000, השכירה התובעת לה"ה עודד פן ושלומית פן, שהם הנתבעים , התובעים כנגד בתיק זה, (להלן: "הנתבעים"), את הדירה הנ"ל, חוזה השכירות צורף לכתב התביעה.
3. על פי תנאי חוזה השכירות, הנתבעים היו צריכים לשלם דמי שכירות בסך של 3000 ש"ח לחודש, כשסכום זה מוצמד למדד יוקר המחיה שהתפרסם לאחרונה, לפני כניסת הסכם השכירות לתוקף, כאשר צוין בסעיף 4 לחוזה, שמדד חודש פברואר שהתפרסם ביום 15.3.00, היה 105.6 נקודות.
4. אין מחלוקת בין הצדדים, כי תקופת השכירות על פי ההסכם היתה צריכה להסתיים והסתיימה בפועל ביום 29.3.03. התובעת הגישה תביעה זו כתביעה קטנה ביום 8.1.04, ובתביעה היא טוענת, שהנתבעים לא קיימו את חלקם על פי החוזה, וכי הם עדיין חייבים לה סכומי כסף מסויימים המגיעים לה על פי תנאי החוזה כדלקמן:
א. התובעת טוענת, כי הנתבעים לא שילמו לה את הפרשי הצמדה על דמי השכירות מיום תחילת החוזה, מרץ 2000, עד למרץ 2002. אם כי, דמי השכירות שולמו במלואם. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים להפרשי הצמדה עבור תקופה זו בסך של 1278 ש"ח.
ב. התובעת טוענת, שהנתבעים לא נענו לדרישתה לשלם את הפרשי הצמדה עבור השנתיים הראשונות ולכן נאלצה לשלוח מכתב דרישה נוסף, ובגין כך, היא דורשת את הוצאות משלוח המכתבים בסך 47 ש"ח.
ג. כן טוענת התובעת, כי על פי סעיף 4 להסכם השכירות (תוספת שהוספה בכתב יד ח.י.), סכומים שלא ישולמו במועדם בהתאם לחוזה, בין דמי שכירות ובין הפרשי הצמדה על דמי השכירות, ישאו ריבית אפקטיבית הנהוגה בבנק דיסקונט במועד התשלום ומציינת, שריבית זו הינה 21.08% לשנה.
ד. התובעת דורשת גם לחייב את הנתבעים לשלם הפרשי הצמדה בגין דמי השכירות ששולמו החל מאפריל 2002 עד מרץ 2003. וטוענת, שדמי השכירות לתקופה דלעיל, שולמו לה אומנם בשנים עשר שיקים על סך 3135 ש"ח כל אחד לפרעון בראש כל חודש החל מחודש אפריל 2002 ועד למרץ 2003 ותובעת את הפרשי ההצמדה על סכומים אלה בסך כולל של 1694 ש"ח.
ה. התובעת דורשת לחייב את הנתבעים בסכום של 404 ש"ח שנאלצה לשלם לחברת הגז, כדי לחדש את אספקת הגז לאחר שזו נותקה בשל אי תשלום חובם של הנתבעים לחברת הגז בזמן ששהו בדירה.
ו. התובעת טוענת גם, שהנתבעים התקינו בדירה מדיח כלים וכתוצאה מחיבור רשלני לברז במטבח, חדרו מים לחלק התחתון של ארונות המטבח וגרמו לריקבונן ובגין תיקון הנזק נאלצה לשלם 3600 ש"ח.
ז. סה"כ תובעת התובעת מהנתבעים את הסכומים הנ"ל בתוספת ריבית אפקטיבית כנהוג בבנק דיסקונט וכן 1502 ש"ח הוצאות משפטיות ו - 500 ש"ח פיצוי בגין הטרדה ועוגמת נפש. סה"כ תביעת התובעת 11,210 ש"ח.
5. הנתבעים הגישו כתב הגנה לכתב התביעה של התובעת וטענו שבמשך כל תקופת השכירות התגלו ליקויים רבים במושכר כתוצאה מבלאי שהיה על התובעת לתקנו, אך היא נמנעה מלעשות כל דבר. כי הדירה היתה מוזנחת ובת 30 שנה, שלא נעשו בה מעולם תיקונים,מערכות היו רקובות ורעועות. מערכת החשמל מקצרת, וכל התיקונים האלה נעשו על ידי הנתבעים בלבד, כאשר התובעת התחייבה בפניהם לשאת באמצעות התיקונים החלים עליה.
הנתבעים פירטו בכתב ההגנה שלהם את התיקונים שביצעו בדירה, כמפורט בסעיף 11 לכתב ההגנה, ועל כן הם תובעים את הסכומים המפורטים בסעיף זה.
6. כמו כן, הנתבעים הגישו כתב תביעה נגדית על הסכומים המפורטים בסעיף 11 לכתב ההגנה ואלה פורטו פעם נוספת בסעיף 9 לכתב התביעה הנגדית.
הנתבעת מכחישה את טענות הנתבעים, הן לעצם הוצאת ההוצאות והן לעצם התחייבותה לשאת בהן.
דיון
7. למקרא כתב ההגנה של הנתבעים, לא מצאתי בו, כי הנתבעים חולקים על עצם חבותם לשלם את דמי השכירות , בצירוף הפרשי הצמדה, כמצויין בהסכם השכירות, ולא על דרך החישוב של אותם סכומים. טענתם היחידה היא, שהם השקיעו בדירה סכומים שהיה מחובתה של התובעת להשקיעם ולתקן פגמים בדירה, וכי התובעת התחייבה בפניהם לשלם לה סכומים אלה. הנתבעת כמובן מכחישה טענות אלה.
8. מאחר ואין הכחשה מפורשת ולא עקיפה של חובת הנתבעים לשלם הפרשי הצמדה, שכן, הדבר מצויין מפורשות בחוזה, הרי מה שנותר לי לבדוק במסגרת התביעה, הוא סך הכל הפרשי ההצמדה שעל הנתבעים לשלם לתובעת על דמי השכירות.
9. כמו כן, יש לבדוק את יתר מרכיבי הסכומים שהתובעת תובעת , כגון 47 ש"ח הוצאות משלוח מכתבים ו - 404 ש"ח בגין פרעון תשלום הגז.
10. נוכח האמור, הנני קובע כי התובעת זכאית שינתן לטובתה פסק דין המחייב את הנתבעים לשלם לה הפרשי הצמדה על כל 36 התשלומים שהנתבעים שילמו בתור דמי שכירות, החל מחודש אפריל 2000 ועד חודש מרץ 2003. כאשר דמי השכירות החודשיים, הינם סך של 3000 ש"ח כקבוע בחוזה השכירות.