הצדדים לתביעה וההסכם העומד בבסיסה :
1. התובע הינו יועץ מס ; הנתבעת 1 (להלן:
"אשכול") הינה חברה אשר עסקה, בין היתר ביעוץ מס. הנתבעים 2 ו- 3 היו בזמנים הרלוונטיים באירועים המפורטים בכתב התביעה בני זוג, בעלי מניותיה ומנהליה של אשכול (יכונו להלן:
"יעל" ו
"צבי").
2. בעקבות מודעה שפרסמו הנתבעים בעיתון, המציעה למכירה את עסקי אשכול בכל הנוגע ליעוץ המס לשכירים, החל להתנהל מו"מ בין התובע לנתבעים באשר לרכישה הנ"ל.
3. בעקבות המשא ומתן, עליו יורחב בהמשך, נחתם ביום 2.5.04 הסכם מכוחו רכש התובע את פעילות אשכול בנוגע להחזרי מס לשכירים (להלן:
"ההסכם"). ההסכם, צורף כנספח א' לכתב התביעה. ההסכם כלל מספר מרכיבים, וביניהם רכישת ציוד אשכול, עבור הסך של 15,000 ש"ח (להלן:
"רכישת הציוד"); תשלום סך של 70,000 ש"ח על חשבון גבייה מלקוחות קיימים, שהנתבעים הגישו בשמם בקשות להחזרי מס מרשויות המס, אך ההחזר טרם התקבל (להלן:
"תשלום עבור החזרי מס מלקוחות קיימים") ; ותשלום סך של 35,000 ש"ח עבור העסקת צבי בשורות התובע, לצורך מתן תמיכה והדרכה עד ליום 31.12.04 (להלן:
"תשלום לצבי").
4. עוד נקבע בהסכם כי לאחר סיום תקופת ההפעלה, שהוגדרה בהסכם ליום 30.6.04, רשאי התובע להמשיך ולעבוד מול לקוחות אשכול ללא תשלום נוסף והנתבעים יהיו מנועים מלתת שירות של החזרי מס לשכירים, בין במישרין ובין בעקיפין, ללקוחות אשכול. עוד התחייבו הנתבעים שלא לעסוק בתחום יעוץ המס לתקופה של שנתיים מיום חתימת ההסכם.
5. לצורך פרעון הסכומים הכלולים בהסכם, מסר התובע בידי הנתבעים או מי מהם מספר המחאות. לעניין התשלום עבור החזרי מס מלקוחות קיימים, מסר התובע ארבע שיקים מעותדים, שלושה מהם ע"ס 20,000 ש"ח כל אחד (זמן פרעון: 1.6.04, 1.7.04 ו- 1.8.04), ושיק ע"ס 10,000 ש"ח ליום 1.9.04. בסעיף 5.14. III להסכם, נקבע כדלקמן :
"... ובסיום הטיפול בכל הלקוחות תערך התחשבנות סופית בין הצדדים, במידה וימצא כי ראובן זכאי להחזר של תשלום בגין סעיף זה, ערב צביקה אישית להחזר הסכום האמור."
גרסת התובע וטענותיו, בקליפת אגוז
:
6. לאחר חתימת ההסכם, נכנס התובע לעבוד במשרדי אשכול והחל לטענתו לטפל בגבייה מלקוחות קיימים. לטענתו, מיד בסמוך לאחר תחילת הפעילות התברר לו כי הנתבעים או מי מהם הציגו בפניו מצגי שווא, הטעו ורימו אותו, כל זאת בנוגע להיקף החזר המס הצפוי מלקוחות קיימים.
7. התובע מפרט בכתב תביעתו כי במהלך המשא ומתן הציגו בפניו הנתבעים מצג, לפיו כביכול צפויים להתקבל החזרי מס ללקוחות קיימים בסדר גודל של 400,000 ש"ח, בארבעת חודשי הפעילות שלאחר המכירה. מכיוון שגובה העמלה של יועץ המס הוא בסדר גודל של 20%, אזי העמלה הצפויה לתובע היא 80,000 ש"ח, סכום שבמהלך המשא ומתן הופחת לסך של 70,000 ש"ח.
8. לטענת התובע, כבר מתוך הרשימות שקיבל לידיו רק לאחר חתימת ההסכם, התחוור לו כי הנתונים הנ"ל אינם נכונים. בפועל הסתבר לו כי הסכומים עשויים להיות מוחזרים נמוכים בעשרות מונים. בנוסף, החל התובע לקבל, לטענתו, טלפונים נזעמים מלקוחות מאוכזבים מהם הבין כי צבי ויעל הינם זוג נוכלים. לא זו אף זו, התברר לו כי הנתבעים ממשיכים לגבות את סכומי ההחזר לחשבונות בנק שלהם.
9. עוד טוען התובע כי צבי, אשר התחייב להעניק את שירותיו בהסכם תמורת הסך של 35,000 ש"ח לא התייצב לעבודה ולא עשה דבר.
10. משום כך, לאחר כשישה שבועות מיום חתימת ההסכם, שלח התובע לנתבעים מכתב מאת בא כוחו בו הוא מפרט את עיקר טענותיו, הן לעניין מצג השווא והן לעניין עבודתו של צבי. בהתאם, הודיע התובע על כוונתו לפעול לביטול שלושת ההמחאות המעותדות שטרם נפרעו, ודרש לקבל לידיו את הסכומים שכבר שולמו על ידו, בסך 55,000 ש"ח.
במכתב זה מבהיר התובע כי הוא אינו דורש החזר על מכירת הציוד וחלק זה בהסכם בעינו עומד (להלן:
"מכתב ביטול השיקים").
11. ביום 16.6.04 הגיבו הנתבעים על מכתב ביטול השיקים. הנתבעים דרשו מהתובע לעמוד בכל חיוביו על פי ההסכם וסרבו להשיב את הכספים אשר קיבלו על חשבון ההסכם. בין השאר הפנו הנתבעים את התובע לסעיף 5.14. III להסכם וציינו כי יערכו עם התובע חשבון סופי לאחר סיום הטיפול בלקוחות, כפי שהוסכם בין הצדדים.
12. התובע דחה את תשובת הנתבעים, וביום 28.6.04 הגיש את כתב התביעה שבפני, במסגרתו תבע את הסך של 150,000 ש"ח : סכום זה מורכב מהדרישה להחזר הסכומים ששולמו עבור החזרי מס ללקוחות קיימים (70,000 ש"ח) והתשלום לצבי (35,000 ש"ח), ובתוספת סכום של 45,000 ש"ח בגין עגמת נפש ופגיעה בשם הטוב.
גרסת הנתבעים וטענותיהם, בקליפת אגוז
:
13. הנתבעים מפנים לסעיפי ההסכם וביניהם המבוא להסכם בוא נאמר בין השאר כי
"לא הוצגו על ידי הצדדים סיכויי הצלחה כלשהם", וכן לסעיף הקובע כי כל ההסכמות בין הצדדים הן סופיות, בלתי חוזרות ואינן ניתנות לביטול.
14. הנתבעים טוענים כי הציגו בפני התובע את כל המסמכים שהתבקשו על ידו, לרבות חשבונות בנק ומאזנים אחרונים אשר נערכו עד לאותו מועד. הנתבעים אינם מכחישים כי לא מסרו לידי התובע את רשימת הלקוחות, בטרם חתם הוא על ההסכם (צבי, בעמ' 41, שו' 23), וזאת מהטעם כי לא רצו לחשוף בפני התובע את רשימת הלקוחות לפני החתימה על ההסכם. עם זאת טוענים כי לא הייתה כל מניעה שהתובע יעיין בתיקי הלקוחות ויבצע בדיקות עצמאיות מטעמו.
15. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי תחילה נוהל משא ומתן על רכישת כל עסקי אשכול, אולם בסופו של דבר סוכם על רכישת חלק הפעילות הנוגע להחזרי מס לשכירים בלבד. הנתבעים טוענים שבתחילה לא היה מעוניין התובע לפעול לגביית כספים מלקוחות קיימים, אשר בקשותיהם הוגשו כבר למס הכנסה, אולם לאחר שהנתבעים הציבו עניין זה כדרישה, ולאחר התייעצויות שערך התובע, נחתם ההסכם, לא לפני שנערכו שינויים לבקשתו של התובע והוסף עניין הערבות האישית של צבי בנושא החזר העמלות (ראה סעיף 5.14. III להסכם).
16. לאחר שנחתם ההסכם והתובע מסר לידי הנתבעים את ההמחאות מכוחו, נפגשו הצדדים במשרדי החברה ועברו יחדיו על התיקים של הלקוחות הקיימים. הנתבעים טוענים כי במועד מסירת הרשימה לידיו של התובע לא היו בפיו כל השגות.