מבוא
1.א. לפנינו תביעתה של חברה בשם אחים וקסמן תעשיות בע"מ (להלן: "התובעת
" או "אחים וקסמן
") נגד י.א.ח. יטב בע"מ (להלן: "הנתבעת
") בגין יתרת המחיר בעבור ייצור והתקנת כסאות באולם הקולנוע בבה"ד 1 בהתאם להסכם בין הצדדים נספח א' לתצהירו של מנהל התובעת, מר רמי וקסמן, בעדות ראשית (להלן: "ההסכם
"). זאת בנוסף לרכיב התביעה בגין הטבעת המספרים על גבי הכסאות הנ"ל. אמנם, הטבעת המספרים על גבי הכסאות לא נכללה בהסכם, אך, לטענת מר וקסמן, סוכם בנפרד בעל-פה, כי ישולם בין 10 ל-12 ש"ח עבור כל מספר כזה (עמ' 34 שורה 36 לפרטיכל). מדובר ב-545 כסאות והתובעת תובעת בגין המספרים, שהוטבעו, את סך של 5,000 ש"ח.
מלבד הסך של 5,000 ש"ח, כאמור, עבור המספרים תבעה התובעת את מחיר 545 הכסאות, שייצרה והתקינה, בסך 460 ש"ח לפני מע"מ עבוד כל כסא. בסה"כ תבעה התובעת 290,000 ש"ח כולל מע"מ ועוד 5,000 ש"ח כולל מע"מ, כאמור, בניכוי התשלום בסך 240,000 ש"ח, ששילמה הנתבעת עד יום הגשת תביעה זו ובערכים ליום הגשת התביעה הסך של 59,223 ש"ח.
1.ב. הגנתה של הנתבעת מבוססת על חמישה יסודות. ראשית, לטענתה, 28 הכסאות בשורה האחרונה באולם הקולנוע בבה"ד 1 ייוצרו כספסל אחד ללא משענת נפרדת לכל כסא. לטענת הנתבעת, סוכם בעל פה, שהמחיר ל-28 הכסאות הללו יהיה בהנחה של 100 ש"ח לכל כסא. שנית, לטענת הנתבעת, מעולם לא סוכמה כל תוספת מחיר עבור הטבעת המספרים על הכסאות. שלישית, לטענת הנתבעת, יש להפחית את הסך השווה ל-1,000$ עבור כל אחד מהחודשים, בהם אחרה התובעת בהתקנת הכסאות. רביעית, לטענת הנתבעת, הכסאות, שסופקו ושהותקנו, לא תאמו את מפרט משרד הבטחון, שכן חסרו בהם כיסויים מפלסטיק על רגליהם. לכן, לטענת הנתבעת, יש להפחית את המחיר לכסאות ב-25 ש"ח כל אחד. חמישית, לפי הנתבעת, התובעת התקינה את הכסאות בחוסר מיומנות ומשלא קובעו הכסאות לתוך רצפת אולם הקולנוע, חלקם נעקרו ממקומם. לתיקון המצב הוציאה הנתבעת 42,000 ש"ח לפני מע"מ, לטענתה. בשל כל הטענות הללו במצטבר, לפי הנתבעת, אין היא חייבת לתובעת דבר.
1.ג. ראוי לציין כבר עתה, כי על אף שבסעיף 7 (ב) להסכם הותנה, שכל תוספת או שינוי להסכם יהיו תקפים אך אם נעשו בכתב ונחתמו בידי הצדדים, שתי בעלות הדין גם יחד טענו להסכמים מאוחרים יותר, שנעשו בעל פה. לדוגמא, הנתבעת טוענת, שלאחר כריתת ההסכם הגיעו הצדדים לסיכום, לפיו מתוך 545 הכסאות המחיר ל-28 מהם בשורה האחרונה יהיה 360 ש"ח (קרן) ולא 460 ש"ח (קרן). ודוגמא נוספת, הפעם מטעם התובעת, היא הסיכום, שבהקשר מסוים, שלא כאן המקום לפרט את היקפו או את תוקפו, תינתן הנחה קטנה בשל אי הספקת הכיסוי הפלסטי לרגלי הכסאות.
עוד יצוין, כי בניגוד לטענת התובעת בסיכומי התגובה מטעמה, שטענת הנתבעת בעניין הוזלת מחיר 28 הכסאות ללא מושב נפרד ב-100 ש"ח כל אחד היא בגדר הרחבת חזית, בסעיף 19 (א) לתצהיר, שהוגש ביום 01/07/02 (אשר תמך בבקשת ביטול פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, ואשר משמש לנתבעת כתב הגנה על פי הסכמת הצדדים) נטענה טענה זו לעניין מחירם של 28 הכסאות במפורש.
יצוין עתה, כי מוצג המפרט למרכז 862/2005/000 (נ/1) התקבל בכפוף להגשת מלוא המסמך תוך 14 יום (מיום 22/03/07- עמ' 37 שורה 13 לפרטיכל). משלא הוגש מלוא המסמך, כאמור, הריני מבטל את החלטתי הנ"ל לקבל את נ/1 כמוצג.
תביעתה הנידונה של אחים וקסמן מבוססת במרביתה על ההסכם לייצור ולהתקנת 545 כסאות. אין חולק, שהכסאות ייוצרו והותקנו. במכתב הנתבעת מיום 11/03/01 נספח ב' לתצהירו של מנהל הנתבעת ביקשה הנתבעת מן התובעת חשבונית על סך 40,311 ש"ח, כדי לשלם את הסכום הנ"ל. במכתבה מיום 14/03/01 נספח ב' לתצהיר הנ"ל תיקנה הנתבעת את הסכום, שהיתה נכונה לשלם, לסך 34,687 ש"ח והוסיפה ניכויים, כך שהיתה מוכנה לשלם את הסך של 34,102 ש"ח. במכתבה מיום 11/04/01 נספח ו' לתצהיר הנ"ל מטעם הנתבעת הציעה הנתבעת לשלם עוד 500$, כדי לסיים את המחלוקת בין הצדדים. בסופו של יום תוכרע התביעה על בסיס חמשת היסודות להגנתה של הנתבעת, שהרי עמדתה של הנתבעת היום היא, שאין היא חייבת לתובעת דבר בשל הקיזוזים, שהיא ביצעה. בנסיבות אלו נדון בחמשת היסודות להגנת הנתבעת, כאמור בסעיף 1 (ב) לעיל, אחד לאחד מן הקל אל הכבד.
האם סוכם על הפחתת המחיר של 28 כסאות
?
2. אשר לעשרים ושמונה הכסאות בשורה האחרונה לאולם הקולנוע, ללא מושב נפרד, נשאלת השאלה, אם שונה ההסכם בעל פה (בהסכמה הדדית), כך שמחירו של כל כיסא כזה יהיה 360 ש"ח במקום 460 ש"ח (בהתאם להסכם). ודוק: טענת הנתבעת נסמכת אך על הסיכום המאוחר, שהושג, לטענתה, לאחר כריתת ההסכם. לא השתכנעתי, לפי מאזן ההסתברות, שהסיכום הנטען הושג. הטענה מבוססת על עדותו של מנהל הנתבעת, מר גלעד בובליל, בלבד. עד כמה שידי משגת מנהל הנתבעת, מר רמי וקסמן, לא נשאל דבר בחקירתו הנגדית על אודות סיכום נטען זה. ייאמר, שלפי התרשמותי, עדותו של מר וקסמן היתה מהימנה מעדותו של מר בובליל. מצאתי את עדותו של מר בובליל לעתים מתחמקת. לדוגמא, כשנשאל על הזמנת הבד לכסאות השיב מר בובליל, שמעולם לא הזמין בד, אלא כסא. לפי עדותו, משרד הבטחון בחר בבד ובצבעו (עמ' 6 שורה 13 לפרטיכל). בתור דוגמא לסתירות בעדותו, העיד מר בובליל בהמשך, שיכול מאוד להיות, שהנתבעת היתה צריכה לבחור את הבד ואת צבעו. וכשנשאל, אם היה זה באחריות הנתבעת להודיע לתובעת את הבד, שנבחר, הוא השיב במילה אחת "בוודאי" (עמ' 6 שורות 12-18 לפרטיכל). ועוד לעניין חוסר מהימנותו של מר בובליל, כשנשאל אם לא סופק הכיסוי הפלסטי לרגל הכסא, שמכסה את החיבור לרצפה - שלכל הדעות תופס מקום מרכזי במשפט זה - השיב מר בובליל "יכול להיות. תביא את התכנית ואגיד לך מה היה אמור להיות מסופק
".מיד בהמשך נשאל מר בובליל באופן הישיר ביותר, "סופק לך כיסוי פלסטיק לכסאות?
" השיב מר בובליל, "לא, אין על זה ויכוח
" (עמ' 12 שורות 22-27 לפרטיכל).
לאחר התרשמותי מן העדים, כאמור, לא השתכנעתי, שהיה סיכום בעל פה בין מר בובליל (בשם הנבתעת) לבין מר וקסמן (בשם התובעת), שבגין כל אחד מ-28 הכסאות הנידונים תינתן הנחה בסך 100 ש"ח. על כן, תאמר שדין הגנה זו בשווי של 2,800 ש"ח להידחות.
האם יש להפחית 2,000$ מן התמורה המוסכמת בגין האיחור בהתקנת הכסאות
?
3.א. בנושא לוח הזמנים המתוכנן ובפועל לייצור ולהתקנת הכסאות, העובדות הצריכות לענין הן כדלקמן: לפי ההסכם, אשר תאם את דרישות משרד הבטחון, על התובעת היה לייצר ולהתקין את הכסאות עד יום 15/05/00. ואולם, רק ביום 14/05/00 בחרה הנתבעת בגוון הבד לכסאות וזאת בכלל בעקבות התזכורת מאת התובעת (נספח ג' לתצהירו של מנהל התובעת בעדות ראשית). בנסיבות אלו ביקשה התובעת ארכה של כ-4 שבועות, למצער (נספח ג' הנ"ל). מר בובליל הצהיר, שהנתבעת הסכימה לתת ארכה של חודש (אשר צריכה היתה להסתיים ביום 15/06/00 - גיט"ל) [סעיף 23 (ד) לתצהירו של מנהל הנתבעת בעדות ראשית וגם עמ' 9 שורות 6-11 לפרטיכל] לטענת הנתבעת, התובעת סיימה את העבודה ביום 08/08/00 [סעיף 23 (ד) לתצהירו הנ"ל של מר בובליל]. זאת, למרות עדותו של מר בובליל לאחר עיונו במסמכים, שהנתבעת סיימה את העבודוה ביום 26/07/00 ואז הגישה את חשבונה הסופי (עמ' 15 שורות 7-10 לפרטיכל).מכל מקום אין מחלוקות, שחל איחור בסיום התקנת הכסאות בשל קשייה של הנתבעת לעגן את הכסאות, וזאת בשל מצע החול, החריג בעומקו, מתחת לרצפת אולם הקולנוע.
נשאלת השאלה, על בסיס מה מקזזת הנתבעת 2,000$ בשקלים מן התמורה המוסכמת בגין האיחור בהתקנת הכסאות? זאת, בייחוד, כשהעיד מר בובליל, שגם אם התובעת היתה מוסרת את הכסאות, המותקנים, ביום 01/07/00, כל עוד משרד הבטחון לא היה עושה צרות, זה בסדר מצדו (עמ' 9 שורות 7-11 לפרטיכל). ודוק: לפי חקירתו הנגדית של מנהל הנתבעת, משרד הבטחון לא קנס את הנתבעת בשל האיחור בהתקנת הכסאות (עמ' 15 שורה 16 לפרטיכל). האם קיזוז הסך השווה ל-2,000$ מבוסס על פיצוי מוסכם מראש? לא ולא. אין פיצוי מוסכם מראש בהסכם. לפיכך, מחובתה של הנתבעת היה להוכיח את הנזק, שנגרם לה בשל האיחור בהתקנת הכסאות. לא עמדה הנתבעת בנטל להוכיח את נזקה זה. אין פרוט הנזק בתצהירו של מר בובליל בעדות ראשית. בחקירתו הנגדית העיד מנהל הנתבעת, שעקב האיחור בהתקנת הכיסאות היא נאלצה להחזיק מנהל עבודה ומהנדס ביצוע (עמ' 17 שורות 24-28 לפרטיכל). ברם, כלל לא פורט ולא הוכח, מה עלות שכרם. ודוק: שכרם אינו בידיעתנו השיפוטית. דומה, כי לא בכדי כינה מר בובליל את הסך השווה ל-2,000$ "קנס" (ועוד העיד, שהוא אשר קבע את ה"קנס" הנ"ל) (ראה: עמ' 17 שורות 3-4 לפרטיכל). ואולם, אין כל בסיס משפטי להטלת "קנס" באופן חד צדדי וכל אשר יכלה הנתבעת לעשות הוא לקזז את נזקיה בגין האיחור בהתקנת הכסאות, אך, כאמור, את נזקיה לא הוכיחה כדבעי. משמע, שדין ההגנה בשווי של 2,000$ להידחות.
האם הנתבעת קיזזה כדין את הסך של 42,000 ש"ח, שהוציאה על קבלן חיצוני, כדי לתקן את ההתקנה הלקויה של הכסאות
?
4. אמנם, קיימת מחלוקת, אם הותקנו הכסאות כראוי, ובאחריותו של מי מצע החול בעומק בלתי מקובל, אשר הקשה על התקנת הכסאות. לצורך ההכרעה בסוגיית קיזוז הסך של 42,000 ש"ח, אשר, לפי הקבלה מיום 25/08/03, נספח י"א לתצהירו של מנהל הנתבעת בעדות ראשית, שילמה הנתבעת לק.א. עבודות גבס ותקרות אקוסטיות (קובי אבוטבול - ראה: עמ' 27 שורה 7 לפרטיכל), נצא מתוך ההנחה, שבימים 07/03/02 ו-25/04/02 התריע משרד הבטחון על הצורך לבצע תיקוני התקנות לאותם הכסאות, אשר השתחררו מן הרצפה (נספחים א'-1 ו-א'-2 לתצהירו של מר בובליל בעדות ראשית). האמנתי למר וקסמן, ואין כל אינדיקציה אחרת, שהתרעות אלו לא הועברו לידיעת התובעת, עד אשר צורפו לתצהירו הנ"ל של מר בובליל (ראה והשווה: עמ' 33 שורות 8-13 לפרטיכל). לפי האמור במכתבו של בא כוחה המלומד של הנתבעת, נספח י' 2 לתצהירו של מנהל הנתבעת בעדות ראשית, ביום 16/03/03 פנתה הנתבעת לתובעת בדרישה, שהיא תבצע תיקוני התקנת הכסאות. ביום 09/04/03 השיבה התובעת, שלמרות שיתרת חובה של הנתבעת לא נפרעת, שהתובעת תבוא לבצע את התיקונים הנ"ל ותעשה כן בשבוע החל מיום 04/05/03. זאת בשל הלחץ המסיבי של התקנות אחרות, בו היתה התובעת מצויה (נספח י'-1 לתצהירו של מר בובליל בעדות ראשית). מה עשתה הנתבעת? במקום לתאם מועד עם התובעת, שתתקן את התקנת הכסאות, שנעקרו ממקומם, על פי האחריות שניתנה בסעיף 7 (א) להסכם (למשך 3 שנים מיום ההתקנה), פנתה הנתבעת לקבלן חיצוני, ק.א. עבודות גבס ותקרות אקוסטיות, בעלות של 42,000 ש"ח לפני מע"מ, כדי שהיא תתקן את ההתקנות במהלך חודש אפריל 2003. נשאלת השאלה, כשמשרד הבטחון העלה את נושא הכסאות, שנעקרו ממקומם, במכתביו ממרץ ואפריל 2002, והדבר לא הביא לפניית הנתבעת לתובעת עד מרץ 2003, מה מנע מן הנתבעת להמתין עד השבוע הראשון במאי 2003 על מנת שהתובעת תתקן את התקנת הכסאות המסוימים, שהתשחררו מהרצפה, ללא תשלום נוסף על פי אחריותה. לפי הסברו של מר בובליל, רס"ר הבסיס בבה"ד 1, מר טאיטו, לא היה מוכן לחכות עד מאי 2003. במילותיו של מנהל הנתבעת, "אתה צריך להבין שאם מדובר בטאיטו זה (כך!) הוראה של הרמטכ"ל זה בהחלט ככה
" (עמ' 27 שורה 28 עד עמ' 28 שורה 5 לפרטיכל). מר טאיטו, כבודו במקומו מונח, אך אין הוא מייצג את משרד הבטחון ולא בכדי התריע בא כוחה המלומד של התובעת במכתבו מיום 28/04/03, נספח י'-3 לתצהירו של מר בובליל בעדות ראשית, שלאחר הסכמת מרשתו לבצע את התיקונים, אם הנתבעת תוציא כספים על תיקונים באמצעות קבלן חוץ, אשר תקזז מן החוב למרשתו, עלולה הנתבעת למצוא עצמה משלמת כספים פעמיים.
התובעת טוענת, שבפניית הנתבעת לקבלן חיצוני באפריל 2003, כדי לתקן את אשר הסכימה לתקן החל מתחילת מאי 2003, הנתבעת הפרה את חובתה להקטין את נזקיה. הצדק עם התובעת. פעולתה זו של הנתבעת היתה מנוגדת לכל היגיון כלכלי (שהרי התיקון היה חוסה בגדרי האחריות, לפי ההסכם) ומשפטי. בהפסד המיותר, שהיא גרמה, תשא הנתבעת עצמה ואין לה אלא להלין על עצמה בשל כך. לא זו אף זו, בנסיבות העניין, כאשר מאז מרץ 2002 לא עשתה הנתבעת מאומה, כדי לפנות לתובעת, שתתקן את התקנת הכסאות המסוימים עד אפריל 2003, והנתבעת הסכימה לתקנם החל מיום 04/05/03, פנייתה של הנתבעת לקבלן חיצוני בעלות של 42,000 ש"ח היתה מחוסרת תום לב. על כן, תאמר, שדין הקיזוז בסך 42,000 ש"ח להידחות.
מה התוצאה המתבקשת מהטבעת המספרים על גבי הכסאות ומהספקת כסא ללא כיסוי פלסטי
?
5. התובעת הטביעה מספרים על גבי הכסאות על אף, שעבודה זו לא היתה כלולה בהסכם. בשל כך, היא תובעת 5,000 ש"ח (קרן) בתביעתה זו. הנתבעת קיזזה 25 ש"ח מהמחיר של כל כסא, כי חסר בו הכיסוי מפלסטיק על רגלי הכסא, כפי שנדרש בתרשים ת/1 במכרז, אליו מפנה ההסכם. בשל הסיכום בין בעלות הדין, לאחר כריתת ההסכם, הכורך את נושא הטבעת המספרים עם נושא הכיסוי מפלסטיק, נדון בסוגיות אלו יחדיו. יצוין, כי מלכתחילה היתה התובעת בדעה, שמגיע לה כסף עבור הטבעת המספרים על הכסאות, ומלכתחילה סברה הנתבעת, שמגיע לה פיצוי בגין העובדה, שסופקו כסאות ללא כיסוי פלסטי לרגליהם. קיימת מחלוקת, אם בתחילה סוכם מחיר להטבעת המספרים, ואם הספקת הכסא ללא כיסוי פלסטי היה בהתאם לתנאיי המכרז, אליהם הפנה ההסכם, שדרשו הספקת כסא מדגם "רויאל" של אחים וקסמן או
שווה ערך. ואולם, הגיעו בעלות הדין לסיכום בעל פה, שיש לכבדו, המייתר את ההכרעה במחלוקות אלו.