א
בית משפט השלום באר שבע
|
4184-05
08/08/2007
|
בפני השופט:
יעקב שפסר
|
| - נגד - |
התובע:
דיין שמעון
עו"ד מימון (מאמו) משה
|
הנתבע:
שררה יוסף
עו"ד יאיר חזן
|
| פסק-דין |
רקע
1. תביעה כספית בסך 61,351 ש"ח בין שני צדדים מחותנים, תלמידי חכמים, שהיו שכנים וברי מצרא זל"ז ביחסי מופת משך שנים רבות, שהגיש התובע כנגד הנתבע, בטענה להפרת התחייבות מצדו, הנוגעת להשתתפות בהוצאות חתונת בתו עם בנו של התובע.
תמצית טענות הצדדים
א.
תמצית טענות התובע:
2. עפ"י כתב התביעה, סיכמו התובע והנתבע להשיא את ילדיהם, זאת במפגש שהתקיים בביתו של הנתבע שבו נכחו שני זוגות ההורים, ואשר במהלכו נערך בינהם הסכם בע"פ ובלחיצת יד, הידוע בכינויו "וורט". בהתאם להסכם האמור, התחייב הנתבע לשלם סך של 50,000 ש"ח כהשתתפות הורי הכלה בהוצאות החתונה, זאת בתוך 3-4 חדשים מאותו מועד.
3. על יסוד התחייבותו האמורה של הנתבע, דאג התובע לכל סידורי החתונה ואף לקח לשם כך הלוואות בנקאיות, תוך שהנתבע חזר מעת לעת על התחייבותו. סך הוצאותיו של התובע הסתכמו ב - 130,000 ש"ח, בתוספת סך השווה ל- 702$, בגין מנות רזרבה שנפתחו עקב ריבוי האורחים.
4. הנתבע מצידו הזמין אף 250 מוזמנים, יותר ממוזמני צד החתן, ואף לאחר החתונה, קיבל מחצית מכל המגיע בחלוקה שווה (מזון, כיבודים שונים וכיוצ"ב). כן לקח לכיסו מעטפות מתנה שקיבל מקרוביו במהלך החתונה.
5. עם תום ארבעת החדשים, ביקש הנתבע וקיבל ארכה לתשלום חובו למשך חדשיים וחצי נוספים. בתום המועד ואף לאחר חדשים נוספים לא שולם החוב, ואף דין תורה אליו פנה התובע לא עזר, כשהנתבע נמנע מלהתייצב.
6. השתתפות בהוצאות החתונה, תשלום מחצית מנות הרזרבה ופיצוי בגין עגמת נפש, מהווים את סכום התביעה.
ב.
תמצית טענות הנתבע
7. בכתב הגנתו טוען הנתבע, כי על אף היותו מחותן, הדבר נעשה בניגוד מוחלט לרצונו ועל דעת הזוג שנישא בלבד. הוא אף הודיע לתובע שהוא מתנגד לקשר הנישואין נשוא הנדון, בהיותו "שידוך משפיל" והסיר כל מעורבות בחתונת הזוג.
8. הנתבע מכחיש כל הסכם שנערך בין הצדדים וכל התחייבות מצידו, לשלם סכום כלשהוא מהוצאות החתונה.
9. הנתבע מאשר כי הסכים לקבל את התובע בביתו, לאחר שנוכח כי בני הזוג מתעקשים לקיים את החתונה ועל רקע תחנוני התובע, וזאת כדי להודיעו באופן חד וברור את התנגדותו הנחרצת הן לנישואין והן להשתתפות כלשהיא בהוצאות הכרוכות בכך. כך אכן פעל גם בפועל ולא תרם דבר הן באירגון והן בהוצאות עצמן.
10. אסמכתא לגרסת הנתבע היא לטענתו בעובדה שלא נערך שטר תנאים בנוכחות שני עדים, כמקובל וכנהוג במשפחות חרדיות הנישאות מרצון ואהבה.
11. הנתבע מכחיש כי חילק הזמנות כלשהן לחתונה בשידוך משפיל ומבייש עבורו, והדבר נעשה על ידי בתו.
12. הנתבע מכחיש כי קיבל מכתבים מהתובע, ובאשר לדין תורה אליו הוזמן טוען, כי עפ"י ההלכה היה הוא זכאי לקבוע את זהות בית הדין ועל כן לא נתקיים הדיון.
13. בסיכום כתב הגנתו מצביע הנתבע על אי התאמות בתאריכי המכתבים השונים, המלמדים לדבריו על אי האמת שבתביעה.
דיון
14. נוכח נסיבותיו המיוחדות של תיק זה, נעשה על ידי מאמץ רב לסיים עניינו של תיק זה בלא צורך בשמיעת הראיות בו. לצערי, כשלו נסיונותי אלה, ולא היה מנוס אלא מלשמוע את הראיות בתיק. במסגרת זו העידו מטעם התביעה התובע ורעייתו, ומטעם הנתבע - הוא עצמו ונחקרו נגדית על תצהיריהם. בעקבות האמור וסיכומי ב"כ הצדדים, ניתן פסק דין זה.
תמצית הראיות