פסק-דין בתיק א 40009/06

1.       ביום 22.05.04 בעת שהתובעת פסעה ברח' יגאל אלון פינת מנחם בגין ברמת השרון, היא מעדה ונפלה על המדרכה ונפגעה.

2.       התובעת טוענת, כי רגלה נתקעה בחריץ גדול מהמקובל שהיה בין המרצפות המשולבות שבמדרכה עקב מרצפת מוגבהת.

3.       הנתבעת הכחישה, כי המדובר במרצפת מוגבהת וכן את הקשר הסיבתי בין האבנים לבין הנפילה.

4.       הנזק עצמו מוכחש.

5.       בסע' 1 לכתב התביעה מתואר האירוע כדלקמן :

          "...עת פסעה התובעת...מעדה התובעת ונפלה נפילה עזה על המדרכה במקום, וזאת לאחר שרגלה נתקעה בחריץ הגדול מהמקובל שהיה בין המרצפות המשולבות שבמדרכה, עקב מרצפה מוגבהת"

          לכתב התביעה צורף תצלום של המדרכה במקום שבו נטען כי התובעת נפלה.

6.       התובעת חזרה בתצהיר עדותה הראשית על האמור בכתב התביעה.

          בנה של התובעת ללזרי ראובן צירף גם הוא תצהיר עדות ראשית בו חזר על האמור בתצהיר אימו והוסיף בהדגשה:

            "הייתי עד לאירוע הנפילה הקשה עת שהלכתי יחד עימה עת אירעה התאונה."

7.       במכתב ששלחה התובעת לנתבעת 1 ציינה התובעת את נסיבות הנפילה כדלקמן :

            "ואז ראיתי מרצפת גבוהה מהמקובל, ואז הנעל שלי נתקלה במרצפת, ומעדתי ונפלתי ונחבלתי בצורה קשה וחמורה ביותר." (ראה נ-1).

8.       בעדות שמסרה לחוקר מטעם הנתבעות (נ-2) העידה, כי נעלה נעלי בית ללא עקב.

9.       התובעת נחקרה על האמור בתצהירה. משנשאלה אם לפני ההיתקלות ראתה את המרצפת, השיבה:

            "יכול להיות שלא שמתי לב אליה. לא ראיתי אותה, גם קצת היה חשוך, אין תיאורה במקום, יותר רחוק היתה תאורה."

(עמ' 8 לפרוטוקול שורות 5-4)

          התובעת אומתה עם האמור ב-נ/1, אך חזרה והעידה, כי לא ראתה את המרצפת.

10.     התובעת אף חוזרת וטוענת, כי נעלה נעלי ספורט, שכן רק כך היא נוהגת לצאת מהבית, וזאת למרות שב-נ-2 היא העידה שנעלה בעת האירוע נעלי בית.

11.     בנה של התובעת נחקר גם הוא על האמור בתצהיר עדותו הראשית. העד אומת עם הנאמר בסעיף 2 לתצהירו, שבו הודגש מפורט לעיל, כי היה עד לנפילה, והשיב :