מבוא וטענות הצדדים
1. לפניי תובענה שטרית על שיק בסך 5,000 ש"ח, בין צדדים קרובים, שמשכה הנתבעת לזכות התובעת בקשר עם עסקה לסיוע במיחזור משכנתא.
2. הנתבעת טוענת שהשיק נמסר על תנאי שיבוצע המיחזור בפועל, ולפי החוזה - באין מיחזור בפועל לא ישולם שכר-טרחה לנתבעת. לפיכך, משלא בוצע המיחזור - היא מופטרת מתשלום.
3. התובעת טוענת שהתקבל אישור עקרוני למיחזור, בעקבות שקידתה הנאותה של התובעת. אולם המיחזור לא יצא אל הפועל משום שהנתבעת סיכלה אותו בהימנעותה מלהמציא אישור על זכויותיה בנכס, חרף פניות חוזרות מצד התובעת. בנסיבות אלה זכאית התובעת לשכרה.
דיון והכרעה
4. אני מעדיף את גרסת התובעת, מן הטעמים שלהלן.
5. מדובר בתובענה שטרית, שבה נטל הראיה מוטל על הנתבעת.
6. ביצוע המיחזור היה תנאי מתלה להשתכללות החיוב בתשלום. ככזה, הנתבעת אינה רשאית להסתמך על אי-קיום התנאי, אם היא עצמה גרמה לאי-התקיימותו שלא כדין [חוק החוזים (חלק כללי), סעיף 28].
7. כך גם התנו הצדדים מפורשות בחוזה. בתרשומת שבשוליו צוין כי לא ישולם שכ"ט אם לא יבוצע מיחזור "למרות שהלקוח ביצע את כל המטלות שנדרש לבצע ע"פ הוראת הבנק". מכאן עולה מפורשות אומד דעת הצדדים כי היעדר מיחזור ייחשב ל'כישלון תמורה' רק אם ינבע מסיבות הקשורות בתובעת או בבנק, להבדיל מסיבות הקשורות בנתבעת.
8. הנתבעת לא סתרה את עדות התובעת, שגובתה לכאורה בתרשומת של נציג הבנק, שלפיה הושגה הסכמה עקרונית מצד הבנק למחזר את המשכנתא בתנאים הרצויים לנתבעת. התובעת טוענת שעצם כריתת החוזה, לאחר שלב של בדיקות, נעשתה לאחר שהושגה ההסכמה העקרונית של הבנק, והיא מעידה על השגתה. למעשה, עד הנתבעת מאשר זאת בחקירתו [פרוטוקול, עמ' 2].
9. אפילו לא כך היה, וטרם גובשה הסכמת הבנק - הייתה הנתבעת אמורה לתת ארכה לתובעת לקיים את חיובה, בטרם תבטל את החוזה [חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), סעיף 7(ב). אציין כי לדעתי איחור כאמור אינו עולה, בנסיבות העניין, כדי הפרה יסודית של החוזה.
10. לחלופין, הייתה הנתבעת רשאית לבטל את החוזה במקרה של היעדר הישגים מצד התובעת בתום תקופה של 45 יום [סעיף 9 בחוזה]. גם במקרה כזה, חובת תום הלב הייתה מחייבת את הנתבעת, לפני ביטול החוזה, לוודא עם התובעת שאמנם התובעת כשלה במשימה; ולשלול אפשרות שכבר הושגה הצלחה שרק מסיבה טכנית כלשהי לא דווחה לנתבעת. אולם הנתבעת לא המתינה לתום התקופה הנקובה, ולא העמידה את התובעת, במכתב שאינו משתמע לשתי פנים, שהיעדר הבשלה של המיחזור עד מועד מסוים יגרור ביטול החוזה. יוזכר שהדין מעדיף קיום חוזה על ביטולו, ומחייב את הצדדים לפעול בתום לב לקיומו, ולא לסבב את כישלונו.
11. בענייננו, לו הייתה הנתבעת פועלת כאמור - הייתה התובעת עשויה להראות על-אתר כי בידיה הסכמה עקרונית של הבנק, שמימושה אינו מתעכב אלא עקב עיכוב מצד הנתבעת בהמצאת האישור על הזכויות של הנתבעת בנכס. כלומר, באי-קיום חובתה האמורה להתריע לפני התובעת לפני ביטול החוזה - גרמה הנתבעת לתובעת גם נזק ראייתי בהוכחת גרסתה שהמיחזור אינו מתעכב אלא בגלל הנתבעת.
12. למעשה, הנתבעת הודתה שביטול החוזה על ידיה נבע ממכירת הנכס, אשר ייתרה את הצורך של הנתבעת במיחזור המשכנתא. במינוח של חוק החוזים, מדובר על 'טעות בכדאיות העסקה', שאינה מהווה עילת-ביטול [חוק החוזים (חלק כללי), סעיף 14(ד)]. לפיכך גם לא טרחה הנתבעת להמתין עד לתום התקופה החוזית לפי סעיף 9 בחוזה כאמור, או ליתן לתובעת ארכה לקיום חיובה.
13. גרסת הנתבעת בדבר הסכמה של התובעת לביטול העסקה בנסיבות כאלה אינה סבירה. היא אינה נתמכת אלא על עדות יחידה של בעל דין. לפיכך אני קובע שהנתבעת לא הוכיחה גרסה זו.
14. עדותה של העדה הנוספת מטעם התובעת, גב' מירי פרץ, עשתה עליי רושם מהימן. מדובר בעדה אובייקטיבית-לכאורה, שאינה עובדת עוד אצל התובעת [פרוטוקול, עמ' 11]. התרשומת שהציגה נראתה לי אותנטית על-פניה. ניתן היה להבחין בכך שהתרשומות בתאריכים השונים נעשו בעטים שונים. הטענה שמדובר בתרשומת 'מפוברקת', שאף נעשתה בתחכום בעטים שונים כדי להונות את הנתבעת ואת בית המשפט, הנה טענה חמורה ביותר שהוכחתה כרוכה בנטל ראיה מוגבר. לא מצאתי שום יסוד לקבלה, ואני דוחה אותה. לפיכך אני קובע שאמנם התובעת חזרה וביקשה מן הנתבעת את המסמך הנחוץ להוכחת זכויותיה בנכס. ניתן להניח שהנתבעת לא הזדרזה להמציאו, משום שכבר הייתה נתונה במשא-ומתן לקראת מכירת הנכס.
15. גם מכאן נובע, אפוא, שהנתבעת היא אשר הכשילה את מימוש המיחזור של המשכנתא, ואת מימוש החוזה.
16. אין בהסכם, לרבות בתרשומות שהוספו לו בכתב-יד, כל ביטוי להסכמה הנטענת על ידי הנתבעת שלפיה אם יימכר הנכס והמיחזור לא ימומש עקב כך - הנתבעת תהיה מופטרת משכר-טרחת התובעת. מדובר בהסכמה שלכאורה אינה תואמת את האינטרס הכלכלי של התובעת, כאמור, ולפיכך הייתי מצפה שהסכמה כאמור, שאינה טריביאלית, תעוגן בהסכם. אדרבא: כפי שציינתי לעיל - הכיתוב בשולי ההסכם מורה על היפוכו של דבר, ועל כי הנתבעת תהיה מופטרת רק במקרה של אי-מימוש שלא בעטייה.
סיכום
17. לאור המקובץ אני קובע שהנתבעת סיכלה את מימוש פועלה של התובעת לסלול את הדרך למיחזור המשכנתא, ולפיכך הנתבעת לא הוכיחה צידוק לאי-תשלום שכר-טרחתה של התובעת, ולאי-פירעונו של השיק הנדון.
18. לפיכך התובענה השטרית מתקבלת.