פסק-דין בתיק א 38772/05

רקע

1.         בפני שתי התביעות שאוחדו לשמיעה, על פי החלטת כב' נשיא בית המשפט העליון,דאז  כב' השופט ברק, בבש"א 1526/06  ולפיכך בפסק-דין זה תהייה הכרעה בשתי התביעות ביחד.

חברת בטיחות אש - חברה לחקירת תאונות ומניעתן, הינה חברה פרטית המעסיקה חוקרים פרטיים בביצוע חקירות עבור תאגידי ביטוח (להלן: "חברת אנוש").

מר דן אנגל, הינו מנכ"ל ובעלים של חברת אנוש (להלן: "מר אנגל").

מר נזיה אחמד אמארה, הינו תושב כפר כנא והינו חוקר פרטי לפי מקצועו (להלן: "מר נזיה").

2.         מר נזיה הועסק כחוקר ע"י חברת אנוש ולטענתו לא שולם לו שכר עבודתו ולכן הגיש תובענה בבית הדין האזורי לעבודה כנגד חברת אנוש ע"ס 37,544 ש"ח שסכום זה כלל שכר עבודה, פיצויי פיטורין ופדיון חופשה.

חברת אנוש, הגישה תביעה שכנגד בבית הדין לעבודה, בגין הנזקים שגרם לה מר נזיה ורכוש שנטל לעצמו, בסך של 72,000 ש"ח.

            בנוסף טענה חברת אנוש, כי לא קיימים יחסי עובד ומעביד בינה לבין מר נזיה, אלא יחסי מזמין וקבלן ולפיכך, החליט בית הדין לעבודה בנצרת בתיק עב' 1978/02 לדון ראשית בשאלת הסמכות או יותר נכון, בשאלת קיום יחסי עובד ומעביד.

            הצדדים הביאו עדותיהם וראיותיהם בשאלת אופי יחסיהם וביום 13.12.04 נתן בית הדין לעבודה את פסק דינו לפיו נתקבלה טענת אנוש, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד, ולפיכך נדחתה שם תביעת התובע ובלאו הכי התביעה שכנגד (להלן: "פסק דין בית הדין לעבודה").

3.         משכך הגישו הצדדים האחד כנגד רעהו, תובענות בבתי המשפט, שהם נשוא הכרעתי כאן.

            חברת אנוש ומר אנגל (שיקראו ביחד, להלן: "התובעים") הגישו תובענה כנגד מר נזיה, בגין 3 ראשי נזק:

א.         לטענת התובעים הם העמידו בסוף שנת  2000 למר נזיה רכב מסוג מאזדה 323 שנת 1995, בשווי של 36,750 ש"ח (להלן: "הרכב"), כדי שישמש אותו לעבודה אצלם והוסכם ביניהם, כי מרגע שיבצע מר נזיה עבודות חקירה ותפוקה של מיליון ש"ח, יעבור הרכב לבעלותו כאשר הצפי היה כי בכל חודש יבצע מר נזיה עבודה שתכניס לחב' אנוש בין 15,000 ש"ח ל- 25,000 ש"ח (הכנסות חב' אנוש מעבודות שיבצע מר נזיה יקראו להלן :" התפוקה").

            לטענת התובעים, למרות שמר נזיה לא עמד בתפוקה, הוא מכר את הרכב לצד ג' כבר לאחר שנה ולפיכך, עליו להשיב לתובעים את שווי הרכב.

ב.         לטענת התובעים הם מסרו למר נזיה, ציוד חקירה (מצלמה בתוך מזוודה) בשווי של 5,000 ש"ח לצורך ביצוע חקירות.  כשעזב מר נזיה את עבודתו וניתק את הקשר עם התובעים, לא השיב להם את הציוד הנ"ל ולכן עליו לשלם להם את הסכום המוערך על ידם לצורך כתב התביעה בגין ציוד זה בסך של 5,000 ש"ח.

ג.          כמו כן, טענו התובעים, כי מר נזיה לא החזיר לידם 15 תיקי חקירה, לאחר שניתק את הקשרים עימם ואת החקירות שביצע בתקופה האחרונה, היו ברמה נחותה ולפיכך, נגרם לתובעים נזק לשמם הטוב המוערך על ידם בסך של 10,000 ש"ח.

4.         מר נזיה מנגד הגיש תובענה,בה הוא טען, כי עם פרוץ האינתיפאדה באוקטובר 2000, פנתה אליו חברת אנוש והציעה לו עבודה בחקירה בסקטור הערבי ובגדה המערבית, עקב כך שחוקריה היהודים נתקלו בקשיים בביצוע חקירות ולפיכך, הובטח לו, כי תוזרם לו עבודה רבה.

            לטענתו של מר נזיה, תנאי העסקתו היו כאלו, ש"הרכב" הועמד לרשותו, ובתום שנת העבודה הראשונה, הבעלות ברכב תועבר על שמו ללא כל תמורה.

כמו כן, התחייבה חברת אנוש לשלם לו 40% מהשכר לפי תעריף אבנר שהיא מקבלת ממזמיני החקירות ולפי תעריף אבנר באותה עת, כל פעולה עמדה על 342 ש"ח.