מבוא
1. בפניי תביעת התובע ( להלן:"
המבוטח"), יליד 21.9.71, לתשלום תגמולי ביטוח המגיעים לו לטענתו מהנתבעת מס' 2 - מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "
המבטחת"), וזאת על פי פוליסת ביטוח חיים "עתיד" (מעורב יתרון גמולים, משתתפת ברווחים) (להלן: "
הפוליסה"). הפוליסה כוללת, בין היתר, כיסוי לאובדן כושר עבודה.
2. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 8.3.00, נפצע המבוטח במהלך תאונת דרכים (להלן:
"התאונה") וכי בעטיה אין הוא יכול להמשיך ולשחק כדורגל.
3. התביעה הוגשה גם כנגד הנתבע מס' 1 - ירון גלעדי, מי ששימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה סוכן הביטוח (להלן: "
סוכן הביטוח").
4. ביום 19.8.97, חתם המבוטח על מסמכים שונים, לרבות על הצעה לביטוח (להלן: "
ההצעה") ושאלון לספורטאים ( להלן:"
שאלון לספורטאים").
5. אין מחלוקת כי במועד חתימת המבוטח על ההצעה והשאלון לספורטאים, שימש המבוטח ככדורגלן ושחקן בליגה א', דהיינו, כי במועד החתימה על ההצעה כמו גם במועד התאונה, לא שיחק המבוטח בליגה הלאומית לכדורגל.
6. לטענת המבטחת, הפוליסה הוצאה נוכח הצהרת המבוטח כי הינו שחקן כדורגל בליגה הלאומית, וכי הכיסוי עפ"י הפוליסה מותנה בכך שהמבוטח אכן משחק בליגה הלאומית.
7. המבטחת דחתה את דרישת המבוטח לקבלת תגמולי ביטוח בטענה כי, עפ"י הוראות מבטח המשנה שלה, היא חדלה, עוד בשנת 1995, דהיינו עוד קודם למועד חתימת המבוטח על ההצעה, להנפיק פוליסות ביטוח למי שאינו משחק כדורגל בליגה
הלאומית.
8. המבטחת הוסיפה וטענה, כי סוכן הביטוח שימש כשלוחו של המבוטח וכי אלמלא המצג המטעה שהוצג בפניה - היא לא הייתה מנפיקה את הפוליסה.
9. לטענת המבוטח, סוכן הביטוח ידע במועד החתימה על ההצעה והשאלון לספורטאים כי הוא אינו שחקן כדורגל בליגה הלאומית. כן הוסיף וטען המבוטח, כי באם היה נמסר לו שהפוליסה אינה מעניקה כיסוי למי שאינו משחק בליגה הלאומית - הוא לא היה חותם על ההצעה, שכן ברי כי לשיטת המבטחת, אין הוא זכאי לקבלת תגמולי ביטוח, ועל כן לא היה כל הגיון כי יבקש ביטוח שאינו מעניק לו כל כיסוי.
10. המבטחת שלחה הודעה לצד שלישי כנגד סוכן הביטוח. בהודעתה טענה המבטחת כי למרות שסוכן הביטוח שימש כשלוחו של המבוטח - הוא הפר את חובת הנאמנות כלפיה, הסתיר ממנה את העובדה כי המבוטח אינו משחק בליגה הלאומית, הציג בפניה מצג מטעה ועוד.
11. לטענת סוכן הביטוח, המבוטח הצהיר בפניו בכתב בשאלון לספורטאים כי הוא שחקן בליגה הלאומית. כן טען סוכן הביטוח כי המבטחת מנסה להתנער שלא כדין מחבותה כלפי המבוטח וכי באם אכן קיימת רלבנטיות לשאלה באיזו ליגה משחק המבוטח,- המבטחת לא הודיעה על כך לסוכן הביטוח.
12. בפתח ישיבת ביום 15.3.05, הגיעו המבוטח והמבטחת להסכם דיוני, אשר ייתר חלק ניכר משמיעת הראיות. (להלן: "
ההסדר "). במסגרת ההסדר נקבע מהם הסכומים שישולמו למבוטח, היה ו"
יעבור את 'משוכת האחריות' השנויה במחלוקת".
סוכן הביטוח, באמצעות בא כוחו, נתן את הסכמתו להסדר הדיוני, אשר הוגש וסומן
במ/1.
13. עוד באותה ישיבה, בסמוך לאחר הגשת ההסדר, הודיעו הצדדים כי בהמלצת ביהמ"ש, הגיעו להסדר פשרה עם המבוטח, לפיו ישולם לו ע"י המבטחת סך של 80,000 ש"ח (להלן: "
הסכם הפשרה"). באותו מעמד, ניתן תוקף של פס"ד חלקי להסכם הפשרה והוסכם כי שמיעת הראיות תתקיים בהודעה לצד השלישי ששלחה המבטחת לסוכן הביטוח.כן הוסכם כי התביעה כנגד סוכן הביטוח תדחה ללא צו להוצאות.
ב"כ הסוכן הצהיר (בישיבת יום 9.11.05 בעמ' 160 לפרוטוקול) כי אינו חולק על חובתה של המבטחת לשלם למבוטח את סכום הפשרה.
14. שמיעת הראיות בהודעה לצד שלישי התקיימה ביום 17.4.05, 25.9.05, ו - 9.11.05.
בתום שמיעת הראיות בישיבת יום 9.11.05 השמיעו ב"כ המבטחת וב"כ סוכן הביטוח את סיכומי טענותיהם. מאחר וישיבת יום 9.11.05 הוקלטה - המתנתי לקבלת התמליל בטרם יינתן פסה"ד.
15. ביום 16.11.05 הגיש סוכן הביטוח "
בקשה לצירוף ראיה" - רשימה לפוליסת ביטוח שהנפיקה המבטחת בשנת 1999, לשחקן הכדורגל אייל בן עמי (להלן: "
פוליסת בן עמי ").