לפני תביעת תחלוף שהוגשה על ידי איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן - איילון או התובעת), נגד מר יוסף מזרחי (להלן - מזרחי או הנתבע). התובעת היא חברת ביטוח שביטחה את בית העסק של הגב' רות וייס (להלן - המבוטחת או וייס), בתקופה הרלוונטית. בתאריך ה-15.09.01 הוצתה מכוניתה של וייס (סקודה). סמוך לאחר מכן, נעשה נסיון להצית מכונית נוספת (פיג'ו), השייכת לבן זוגה של וייס. בסמוך לכך, הוצת בית העסק של וייס. כתוצאה מהשריפה בבית העסק נגרמו נזקים כבדים למבנה ולתכולה, והתובעת שילמה למבוטחת ועבור שכר טרחה למומחים סך של 101,807 ש"ח, אשר נכון ליום הגשת התביעה, הגיעו לסך של 114,270 ש"ח.
בשלב ראשון, הוגשה התביעה נגד מזרחי ונגד שני נתבעים נוספים:
יורם דורי ו
חברת י.דורי בניה והשקעות בע"מ (הנתבעים 2-3). בתקופה שבוצעה ההצתה עבד מזרחי אצל יורם דורי. לאחר הגשת התביעה התברר, כי יורם דורי עזב את הארץ והתובעת לא הצליחה למסור את כתב התביעה ליורם דורי ולחברה, ולפיכך נמחקה התביעה נגד שני הנתבעים הנוספים, ביום 02.07.06.
ביום 16.01.02, במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגד מזרחי בקשר להצתה, הודה מזרחי בהצתת מכוניתה של וייס ובנסיון ההצתה של המכונית של בן זוגה. הוא הורשע ונגזר עליו עונש של 24 חודשי מאסר, אותו ריצה זה מכבר. לטענתו, הוא ביצע את ההצתות לבקשתו של יורם דורי, אשר היה לו סכסוך עם וייס.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי אכן היה סכסוך בין וייס לקבלן דורי, שעניינו ערר שהגישה וייס לועדת תכנון ובניה, בענין חריגות בניה להן טענה, בבנין שבנה דורי.
טוענת התובעת כי מזרחי הוא שהצית, לבקשת דורי, לא רק את כלי הרכב של וייס ובן זוגה, אלא גם את העסק, שהוא (והוא בלבד) נושא תובענה זו. טוען מזרחי, כי אומנם הצית את כלי הרכב של המבוטחת וניסה להצית את כלי הרכב האחר, אך לא היה לו קשר להצתת העסק.
זוהי, למעשה, המחלוקת היחידה שלפני, מאחר שלאורך ההליך סולקו שאר המחלוקות, בנוגע לשיעור הנזק וטענות אחרות שהועלו בכתב ההגנה.
המחלוקת היא לגבי הפרשנות שיש לייחס לראיות, כאשר איילון טוענת שדי בראיות שהוגשו כדי להוכיח, במאזן ההסתברויות, כנדרש במשפט אזרחי, שמזרחי הוא שהצית גם את העסק, והנתבע טוען שלא די בהן.
הראיות
איילון הגישה
תעודות עובד ציבור מטעם שירותי כבאות והצלה של אזור חולון, המתייחסות הן לשריפת המכוניות והן לדליקה בבית העסק נושא התביעה. כמו כן, הגישה
חוות דעת של מומחה שריפות מטעמה, מר אלי היינה. בנוסף, הוגש
תיק בית המשפט בת"פ 40308/01
מדינת ישראל נ' מזרחי, הוא התיק שהתנהל בנושא הצתות כלי הרכב נגד מזרחי. בנוסף, העידה מטעם התובעת
הגב' רות וייס, היא המבוטחת, שגם נתנה תצהיר עדות ראשית. הנתבע ויתר על חקירתם של פקידת הביטוח (הגב' ברשצקי), מומחה השריפות (מר היינה) והשמאי (מר קובי רז).
מטעם
הנתבע העיד הוא עצמו, לאחר שגם הגיש תצהיר עדות ראשית, ולמעשה - מטעמו הייתה זו הראיה היחידה.
הראיות הקשורות בת"פ 40308/01
מדינת ישראל נ' מזרחי
מכתב האישום המתוקן, שבעובדותיו הודה מזרחי, עולה שבתאריך 14.09.01 פגשה וייס ביורם דורי באתר הבניה, והוא צעק עליה שתלך מהמקום. בתאריך 15.09.01 בשעה 01:40 או בסמוך לכך, הגיע מזרחי בסמוך לביתה של וייס, ניגש לרכבה (סקודה), ניפץ ברכב חלון קדמי ימני, השליך לתוכו שני בקבוקי פלסטיק של ליטר וחצי ובתוכם בנזין, והצית את הרכב. בתכוף לכך, ניגש מזרחי לרכב של בן זוגה של וייס (פיג'ו), ניפץ בו חלון ימני אחורי, השליך לתוכו שני בקבוקי פלסטיק של ליטר וחצי ובתוכם בנזין, וניסה להצית גם רכב זה. מיד לאחר מכן, נמלט מהמקום. בכתב האישום המקורי היה סעיף נוסף, שנמחק בהסכמת הצדדים, ובו נאמר שבתאריך 15.09.01 בשעה 01:17, או בסמוך לכך, הגיע הנאשם למשרד שבבעלות וייס, ניפץ את שמשת המשרד, שפך בנזין והצית את המשרד.
בשלב ראשון (14.10.01), כפר מזרחי בכל האישומים. ביום 16.01.02 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום והסעיף המתייחס להצתת המשרד נמחק, ומזרחי הודה בסעיפים המתייחסים להצתת הרכב ונסיון הצתת הרכב השני. בעקבות כך, נגזרו על מזרחי 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום של 2,000 ש"ח. בגזר הדין קבע כב' השופט כספי שהמעשים בוצעו על רקע מריבה בין הגב' וייס לבין הקבלן דורי, שהיה מעבידו של מזרחי.
תעודות עובד הציבור של שירותי הכבאות וממצאי דוחות הכבאות
מתוך תיקי שירותי כבאות והצלה של חולון-בת ים, שהממצאים שלהם צורפו לתעודות עובד הציבור שהגישה איילון, עולה כי הודעה לגבי הדליקה בבית העסק התקבלה בשעה 01:46 (ולא כמופיע בכתב האישום המקורי - 01:17). מ
הדוח המתייחס לבית העסק, שמספרו 01-9-178, עולה שבמקום נראו סימני שפיכת חומר דליק בחלון הפונה לצד הקרוב לכניסה של הבניין, וגם בחלון נוסף, הרחוק מהכניסה לבניין. במקום נמצאו שני מוקדי שריפה בשני החלונות. בשביל הכניסה לבניין, סמוך לבית העסק, נמצא בקבוק פלסטיק ליטר וחצי, המלא בבנזין. לטענת השכנים, הם שמעו קול של שבר חלון, ומיד לאחר מכן נשמע פיצוץ ונראתה אש. עוד מצוין באותו דוח, כי התברר שהבעלים של בית העסק הם אותם בעלים של הרכבים שנשרפו כ-15 דקות לפני אירוע זה. בדוח מצוין שהתפשטות האש היתה מהירה מאוד, וכן שבעלת המשרד טוענת שהיא חושדת ששריפת העסק היא על רקע זהה לשריפת הרכבים.
מ
הדוח המתייחס להצתת המכוניות, שמספרו 01-9-177, עולה שההצתה בוצעה בשעה 01:40. בשני כלי הרכב נמצאו חלונות מנופצים לרסיסים. בנוסף, בסקודה (שנשרפה) נסדק החלון הקדמי כתוצאה מהחום. בסקודה נמצאו שני בקבוקי פלסטיק של ליטר וחצי מלאים בבנזין במושב האחורי. הרכב לא נפגע חיצונית ומוקד האש היה בתא הנוסעים ליד הנהג. בפג'ו, שלגביה נעשה נסיון הצתה בלבד, נמצא במושב האחורי בקבוק פלסטיק של ליטר וחצי מלא בבנזין והמושב היה ספוג בבנזין. לדברי בעלי הרכב (על פי הדוח) שמעו ניפוץ של חלון ולאחר מכן מן פיצוץ, וכאשר יצאו החוצה, ראו שהמכוניות בוערות.
עדות המבוטחת, הגב' רות וייס
וייס העידה שהרקע לסכסוך בינה לבין דורי היה ערר שהגישה לועדת תכנון ובניה בעניין חריגות בניה של דורי. בעקבות הגשת אותו ערר, נכנס דורי למשרדה ואיים עליה. לדבריה, הוא חזר על איומיו בוריאציות שונות, אך היא עצמה סברה שהוא רק מנסה להרשים אותה, וכי לא יוציא את איומיו אל הפועל, שאם לא כן - היתה פונה למשטרה. בתקופה הרלוונטית, היו כבר חפירות של הבניין במקום, אך היא לא זוכרת אם כבר החלו בעבודה ממש. וייס סיפרה שהיא החליפה מילים ספורות בלבד עם מזרחי, או כך לפחות נדמה לה. היא זיהתה את מזרחי לפי מראהו, אך לא הכירה את שמו. לדברי וייס, כאשר רשמה בסעיף 9 לתצהירה מיום 08.03.06 שהיא מניחה שהנתבע הצית גם את העסק, היה זה על בסיס הידיעה שהוא הצית את המכוניות, והן היו קרובות מאוד למקום העסק. עוד סיפרה, שמדובר ברחוב שאין בו תנועה, ומדובר בכדקה של נסיעה. היא ציינה, שלדעתה מי ששלח את מזרחי, הוא דורי. כדבריה "מי שנשלח היה פיון מסכן" (עמוד 13, שורה 23).
עדות הנתבע, מר יוסף מזרחי
מזרחי העיד כי עבד אצל דורי בערך שנה. גם בדיון לפני, חזר על הודאתו, כי הוא זה שהצית את כלי הרכב של וייס, וניסה להצית את הרכב של בן זוגה. לדבריו, הוא עשה כן מאחר שדורי ביקש זאת ממנו, וזאת אחרי שדורי הלווה לו 10,000 ש"ח, שבועיים לפני יום האירוע, עבור חתונתו. דורי אמר לו שאם יצית את הרכב - דורי ימחק לו את החוב. בתחילה אמר שדורי ביקש ממנו להצית כלי רכב אחד, ובהמשך עדותו תיקן ואמר שדורי ביקש ממנו להצית את שני כלי הרכב. הוא ציין שלא פגש לפני המקרה את וייס. הוא לא זכר את שעת ביצוע הצתת המכוניות, אך ציין שהיה זה בלילה. הוא הגיע למקום האירוע ברכבו הפרטי, מסוג רנו אקספרס. הוא סיפר כי שפך את הדלק במושב האחורי של הרכב, לאחר שהחלון האחורי של הרכב היה פתוח. הוא הביא את הבנזין בכלי של סירופ שתיה, בגודל ליטר וחצי. היה לו בקבוק נוסף עבור הרכב השני, בו שבר את החלון והניח שם את הבקבוק. לטענתו, לא רצה להצית את הרכב השני, ואילו היה רוצה - היה עושה כן.
באשר להליך הפלילי, שבמסגרתו הורשע, סיפר מזרחי, כי בתחילה כפר בכל עובדות כתב האישום. הוא עצמו לא היה מעורב בהליכים לקראת הסדר הטיעון, אלא היה מיוצג על ידי עו"ד בני נהרי. בני נהרי ייצג אותו ואת דורי ביחד, ודורי שוחרר כעבור 30 יום. בשום שלב לאורך ההליך הפלילי, לא במעצר ולא לאחר שהואשם, לא הפליל מזרחי את דורי, לא אמר שהוא שלח אותו ולא העיד נגדו. לטענתו, פחד. בדיון במסגרת ההליך הפלילי, ביום 16.01.02, בעמוד 5 לפרוטוקול בת"פ 40308/01, טען עו"ד נהרי (שורות 10-13) כי במקרה דנן קרה דבר מאוד מוזר, שקשה להבין אותו. לדברי עו"ד נהרי, מזרחי היה עד לויכוח בין דורי לבין וייס, ומבלי שדורי ידע על כך, מתוך הכעס האישי של מזרחי, הוא עשה מעשה שלא יעשה והחליט לנקוט בפעולת נקם על דעת עצמו. מזרחי העיד בדיון לפני, שנהרי לא שיתף אותו במה שהתכוון לטעון והדברים אינם נכונים. לא היה בכלל ויכוח בינו לבין וייס, ונהרי, לטענתו - בשביל להוציא את דורי מהתמונה - "מכר" את מזרחי.