פסק-דין בתיק א 36548/03

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון הוכחות אשר התקיים בשני התיקים הנ"ל במאוחד.

בת.א. 36548/03 דובר בתביעה כספית אשר הוגשה על ידי ה"ה קציר כנגד חברת הבוסתן של אליה בע"מ (אשר תיקרא להלן "החברה") וכן כנגד מנהלה של החברה, הנתבע 2, בסך של 97,398 ש"ח.

ת.א. 26646/04 עניינה תובענה שטרית אשר הוגשה על ידי החברה כנגד ליאור קציר בגין שיק מס' 10167 ע"ס 53,235 ש"ח מיום 16/12/02 אשר נמשך מחשבון הבנק של ליאור קציר לפקודת "אליה" אולם חולל בעקבות הוראת ביטול.

בתום הדיון אשר התנהל במסגרת כתב ההתנגדות לביצוע השטר הנ"ל אשר הוגש על ידי מר ליאור קציר, הוסכם בין הצדדים כי כנגד הפקדת סך של 10,000 ש"ח תינתן למבקש רשות להתגונן ככל שמדובר בסכום אשר עולה על 20,000 ש"ח ובהתייחס לטענה לפיה לא סופק בר קבלה במהלך האירוע. עוד הוסכם בין הצדדים כי יתרת התביעה השטרית תתקבלנה, ובאופן זה תדחה בקשת המבקש ככל שמדובר בכל סכום אשר מעל 20,000 הש"ח הנ"ל. לבסוף הוסכם כי הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם בנוגע לכל סכום אשר הינו מעבר ל- 20,000 הש"ח הנ"ל.

20,000 הש"ח הנ"ל הופקד בקופת בית המשפט והדיון בתביעות אוחד.

ה"ה קציר כאמור הגישו תביעה נזיקית וכספית בסך של 97,398 ש"ח ולהלן תביעות ה"ה קציר:

1. נזק בגין אי הגשת המנה הראשונה - בבר הקבלה - 20,000 ש"ח, חישוב של 30% מעלות המנות.
2. עגמת נפש, מפח נפש של התובעת קציר לבנה 40,000 ש"ח ומפח נפש של התובע ליאור קציר 30,000 ש"ח.
3. תשלום לזמר אשר היה אמור ללוות את התובעים לחופה - 800$ + מע"מ.
4. תשלום לחצוצרן - 250$.
5. תשלום לעיצוב חופה - 500$.

בכתב התביעה נטען כי ה"ה קציר הזמינו אירוע חתונתם בבוסתן - גן האירועים המקורה כאשר החברה הציעה להם לערוך את בר הקבלה וביצוע החופה "מתחת לאוהל בכניסה לאולם".

בסעיף 7 בכתב התביעה התייחסות מפורשת לכך שהייתה אפשרות לבצע חופה ובר הקבלה באולם מקורה אולם עובדי המקום הציעו לערוך את האירוע באוהל המקורה כאשר עוד נאמר להם כי במידה וירד גשם לא תהיה כל בעיה באוהל.

ה"ה קציר תיארו בכתב התביעה כי הכניסה לא הייתה מקורה כלל כאשר גשם הציף את הכניסה, ועל כן החתן והכלה נאלצו ללכת עם מטריות במסדרונות האולם כאשר שמלת הכלה נרטבה. עוד נטען כי בשל הגשם ליווי הזמר שהיה אמור להיות "אטרקציה" לא היווה כל אטרקציה. בנוסף לכך נטען כי כל רחבת החופה נרטבה ועלי הכותרת אשר פוזרו התמלאו בבוץ.

בהתייחס לאוכל בבר הקבלה נטען כי כל האוכל נרטב ועובדי הנתבעת אספו את המנות הרטובות, והאוכל לא הוגש לאורחי התובעים כאשר האורחים נמלטו לאולם מפני הגשם. לעניין זה נטען בנוסף כי בר הקבלה הייתה אף היא אמורה להיות "אטרקציה" שכן הוחלט שיהא בר עשיר ומגוון.

התובעים טענו בנוסף כי לנוכח הגשם החצוצרן שנשכר לא הצליח ללוות את הבאים לחתונה מאחר ובחרו להיכנס לאולם.    

בכתב ההגנה נטען, בין השאר, כי דין התביעה להדחות על הסף כנגד שני הנתבעים כאשר הנתבע 2 נתבע בהיותו הבעלים של החברה בלבד. לגופו של עניין נטען כי קיימים שני אולמות, רחבת כניסה אשר מכוסה בפרגולה ורחבת כניסה אשר הייתה מכוסה באוהל המקורה.

עוד נטען כי ביום חתימה על ההסכם אשר נערך בין הצדדים, הובהר לתובעים כי השימוש באוהל תלוי במזג האוויר באופן בו באם ירד גשם לא ניתן יהיה לערוך את האירוע תחת האוהל כאשר האוהל נועד לתת פתרון כנגד רוחות מנשבות ולא לגשמים שוטפים, אולם למרות זאת התעקשו התובעים על קיומה של קבלת הפנים באוהל. הנתבעים הדגישו בכתב ההגנה כי לא הבטיחו כי כל שטחי האירוע יהיו סגורים באופן הרמטי מפני גשמים כאשר באותו יום דובר בגשמים חריגים בעוצמתם לעונה. בנוסף לאמור לעיל נטען כי עוד ביום האירוע נעשה ניסיון לשכנע את התובעים לערוך את החופה ובר הקבלה באולם נפרד אחר, אולם לא הסכימו לכך. בכתב ההגנה כמו בתצהירי עדות הראשית מטעם הנתבעים נטען כי הגשמים החלו לרדת בעוצמה ובפתאומיות דקות ספורות לפני טקס החופה, ועל כן אין יסוד לטענה כי האוכל נרטב כאשר מועד קיפולו של הבר תואם בסמוך למועד עריכת החופה.

עיינתי בתצהירי העדות הראשית אשר הוגשו על ידי הצדדים, בעשרות עמודי הפרוטוקול וכן צפיתי בשתי קלטות הוידיאו אשר הוגשו לתיק בית המשפט.