א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
35333-01
15/06/2005
|
בפני השופט:
יחזקאל הראל
|
- נגד - |
התובע:
כהן אפרת עו"ד ח. אברהמי
|
הנתבע:
מידני ובניו בע"מ עו"ד מ. אפלמן
|
פסק-דין |
מבוא
1. התובעת ילידת 5.7.76 נפגעה בתאונה שארעה ביום 18.12.97 (להלן: "
התאונה") בעת שעבדה אצל הנתבעת.
2. הנתבעת, חברה פרטית, היתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, בעלים של מפעל לייצור כלי בית וכלי מטבח מסוגים שונים של חומרי גלם.
3. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות לאירוע התאונה וכן בשאלת היקף הנזק שנגרם לתובעת.
4. פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את עדויות התובעת, חברתה הגב' אריאנה חוטר (להלן: "
אריאנה"), אמה של התובעת הגב' מזל כהן (להלן:
"האם") , הרופא התעסוקתי מטעם התובעת ד"ר יהושע גושן (להלן:
"ד"ר גושן"), הרופא התעסוקתי מטעם הנתבעת פרופ' רפאל כראל (להלן:
"כראל") ומר זכריה מידאני - מנהל הנתבעת (להלן: "
זכריה").
כן עיינתי בתצהירי העדויות הראשיות שהוגשו על ידי העדים הנ"ל, חוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית המשפט ד"ר ולנטין ז'יטלני (להלן:
"ז'יטלני"), המסמכים שהוגשו ע"י הצדדים וסיכומיו בכתב של ב"כ התובעת וסיכומיו בכתב של ב"כ הנתבעת שהוגשו ביום 9.6.05.
5. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם נאמר אחרת.
התאונה
6. בחודש יולי 1997, החלה התובעת לעבוד כפועלת אצל הנתבעת התובעת עסקה בהפעלת מכבש, עליו ניתן להרכיב סוגים שונים של מבלטים, שבאמצעותם מייצרים מוצרים שונים (להלן: "
המכבש").
7. העבודה על המכבש מתבצעת באופן כדלקמן: המבלט מורם, העובד, במקרה דנן התובעת, מכניס את חומר הגלם לשבלונה הנמצאת מתחת למבלט בחלקו התחתון של המכבש, מוציא את ידיו מתחת למבלט העליון, לוחץ, בו זמנית, בעזרת כל אחת מידיו על שני כפתורי הפעלה הממוקמים מחוץ לטווח הפגיעה מהמכבש. בעקבות הלחיצה הכפולה, יורד המבלט מטה ודוחס את חומר הגלם. בתום ביצוע הפעולה על העובד להוציא את חומר הגלם, שהפך למוצר - "שטנץ".
יצוין כי קוטר המבלט הינו מספר סנטימטרים בלבד.
המחלוקת הינה כיצד על העובד להוציא את השטנץ - בעזרת ידית שמגנט מותקן בקצה שלה - כפי שטוענת הנתבעת, או ביד חשופה - כפי שטוענת התובעת.
8. אין מחלוקת בין הצדדים, כי מספר שבועות לפני אירוע התאונה, ארעה תקלה במכבש, במהלכה ירד ועלה המבלט ברציפות, פעמיים לפחות, במקום פעם אחת, דבר שהיה בו כדי לסכן את התובעת באותו אירוע. כפי שעולה מתצהירו של זכריה ומחקירתו הנגדית, בעקבות זאת פעולת המכבש הושבתה, הוזמן בעל מקצוע לתקנו והוא אכן תוקן.
כן עולה מתצהירו של זכריה ומחקירתו הנגדית, כי בעקבות התאונה, שב והזמין את אותו בעל מקצוע, על מנת שהאחרון ישוב ויבדוק את תקינות המכבש. לגרסת זכריה, אותו בעל מקצוע בדק את המכבש ומצאו תקין וללא כל פגם, ועל כן הנתבעת שבה לעבוד עם המכבש.
הנתבעת לא הזמינה לעדות את אותו בעל מקצוע אשר מצא, לגרסתה, כי המכבש תקין.
כן לא המציאה הנתבעת את "...
מכתבו של אותו איש מקצוע ולפיו המכבש נבדק לאחר התאונה ונמצא תקין " (זכריה, בעמ' 10 לפרוטוקול ישיבת יום 10.4.05).
9. הלכה פסוקה היא כי בעל דין הנמנע מלהביא עדויות או ראיות שעשויות לתמוך בגרסתו, קמה חזקה כי לא היה באותן עדויות או ראיות כדי לסייע לו בהוכחת טענותיו שאם לא כן היה מביאן. נא ראה לענין זה: ע"א 465/88
הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89
קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 603-602 וע"א 2275/90
לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 614-615.
10. הצדדים חלוקים באשר לנסיבות אירוע התאונה ובאשר לאחריותה של התובעת, לרבות רשלנותה התורמת לאירוע התאונה.
משהנתבעת נמנעה מלהעיד מטעמה את אותו בעל מקצוע, ולא הביאה ראייה באשר לתקינות המכבש, עובר לתאונה, ולאחריה - אין מנוס מהמסקנה כי התאונה נגרמה בגין תקלה שאירעה במכבש ולא בגין רשלנותה של התובעת.