התביעה, בקליפת אגוז
1. התובע התקין בביתו מערכת חימום חשמלית תת רצפתית אותה רכש מהנתבעת. לימים, כשנה וארבעה חודשים לאחר רכישת אותה מערכת, שודרה בטלוויזיה כתבה שעניינה אפשרות קרינה בלתי מייננת ממערכות חימום תת רצפתיות חשמליות.
2. בעקבות אותה כתבה, פנה התובע לגורמים במשרד להגנת הסביבה, אשר לבקשתו מדדו בביתו את עוצמת הקרינה הבלתי מייננת.
התובע טוען, כי ממצאי בדיקה זו העלו שערכי הקרינה המצויים בביתו מגיעים, בנקודות מסוימות, עד כדי פי 42.5 מעוצמת שטף השדה המגנטי המסכנת את הבריאות (לגרסת התובע, 2 מיליגאוס).
3. מעת שנודעו לתובע תוצאות הבדיקה, חדל הוא מהפעלת המערכת בביתו ופנה בדרישה לנתבעת לפעול להחלפתה. משזו סירבה, הוגשה התביעה שבפניי לתשלום הנזקים הכספיים אשר נגרמו לתובע, לטענתו, והכוללים את עלות המערכת, עלות ביצוע עבודת ההחלפה, מימון שהייה מחוץ לבית ועוגמת הנפש.
עילות התביעה מושתתות על מספר מקורות - הראשונה, הפרת החובה הקבועה ב
חוק הגנת הצרכן
, התשמ"א - 1981 (להלן: "
חוק הגנת הצרכן"). במסגרת עילה זו טוען התובע, בין השאר, להסתרת מידע בדבר הקרינה וסכנותיה. בנוסף טוען התובע לעילת התרמית ולחלופין רשלנות; העדר תום לב בשלב הטרום חוזי.
עילה נוספת של הפרת חובה חקוקה מכח תקנה 9 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיו-אקטיביים ומוצריהם) התש"מ-1980, נזנחה על ידי התובע בסיכומיו.
פירוט העובדות הדרושות לתביעה
4. התובע ומשפחתו, עליה נמנים אשתו ושני ילדיו הקטנים (חמש ושנתיים) מתגוררים בבית פרטי בשכונת רמת החי"ל בתל-אביב. הבית נבנה על ידי התובע, לאחר שנבחרו על ידו אנשי המקצוע המתאימים והחומרים בהם נעשה שימוש בעת בניית הבית (התובע בעמ' 47 ש' 8-18).
5. התובע, אשר חפץ בחימום תת רצפתי כפי שהורגל אליו בבית הוריו (עדותו בעמ' 47 ש' 21) פנה לנתבעת, ובין הצדדים נוהל משא ומתן . אין מחלוקת כי מטעם הנתבעת טיפל בעניין איש המכירות מר עופר קרן (להלן:
"קרן").
6. במהלך המשא ומתן פרט קרן, לטענת התובע, את האפשרויות העומדות בפניו לחימום תת רצפתי בביתו (מערכת חשמלית מול מערכת חימום בעזרת מים; מערכת "צמוד בידוד" מול מערכת "צמוד חיפוי"). קרן טען בפני התובע, כי מערכת חימום חשמלית הינה מהירה יותר ויקרה יותר.
7. התובע ציין שבעת המשא ומתן קרן לא הזכיר כלל את נושא הקרינה הבלתי מייננת (התובע בעמ' 49 ש' 1-15), ואף לא ציין בפניו שאצל הנתבעת קיימים שני סוגים של חימום תת רצפתי - מערכת חד גידית - שהינה נשוא תביעה זו; ומערכת דו גידית - אשר לכל הדעות עוצמת שטף השדה המגנטי הנוצר בעת הפעלתה נמוך לאין שיעור מזה שנוצר בעת הפעלת המערכת החד גידית (עדי הנתבעת בעמ' 71 ש' 11, עמ' 88 ש' 22).
8. בעקבות המשא ומתן הנ"ל והאינפורמציה אשר הובאה בפני התובע, נחתמה ביום 1.9.03 הזמנת עבודה (נספח א' ל
ת/4), הכוללת מפרט טכני של המערכת שהוזמנה (חשמלית צמוד חיפוי, להלן:
"המערכת"). יצוין, כי בסעיף 4 למפרט הטכני נאמר שגופי החימום המותקנים הינם בעלי ת"י 900 וכי המערכת תעבור ביקורת של חברת חשמל.
התמורה עבור המערכת נקבעה לסך של 22,638 ש"ח, בתוספת מע"מ.
9. במהלך בניית ביתו של התובע הותקנה בביתו המערכת הנ"ל, ובחודש אוגוסט 2004 עברו התובע ובני משפחתו להתגורר בביתם. בחודש נובמבר 2004 החל התובע לעשות שימוש במערכת.
10. לקראת סוף חודש ינואר 2005 שודרה כאמור כתבת הטלוויזיה האמורה בדבר אפשרות הקרינה הבלתי מייננת ממערכות חימום תת רצפתיות חשמליות. בעקבותיה, ולאור בקשה של התובע אשר הופנתה למשרד לאיכות הסביבה (ככינויו אז), נערכו בבית התובע "
מדידות שדה מגנטי בתחום רשת החשמל (ELF)". מדידות אלה בוצעו על ידי ד"ר גריגורי גולצמן (להלן:
"גולצמן"), מרכז בכיר בטיחות קרינה במשרד לאיכות הסביבה. תוצאות המדידות צורפו כנספח ב' ל
ת/4.
11. בטרם ארחיב על תוצאות המדידה הנ"ל ואפרט את טענות הצדדים, יש לסקור מספר מונחים ומסמכים העומדים במרכזו של תיק זה.
קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת וערכי הסף המחייבים בתחום
12. העברת חשמל, קרי העברת אנרגיה, יוצרים שדות אלקטרומגנטיים בעוצמות שונות. מדידת השדה המגנטי מתבטאת ביחידות מיליגאוס (mG). למעשה, אין מחלוקת כי קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת אופפת את האוכלוסיה בעולם המודרני מכל עבר - אם מכח שימוש במכשירי חשמל ביתיים, קרבה לעמודי מתח גבוה, שימוש במכשירים סלולאריים וכו'.
השאלה היא, מהי כמות החשיפה היוצרת, אם בכלל, סיכון לציבור.