כללי
1. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי יש לאכוף - באופן חלקי - פסק חוץ, אשר ניתן לטובת התובעים במדינת קליפורניה, ואשר מחייב את הנתבע מס' 4 לשלם לתובעים סכום כסף של כ-3.6 מיליון דולר של ארה"ב.
בהליך הנוכחי, מבקשים התובעים לאשר עיקול זמני, אשר הוטל על ידי בית המשפט במסגרת הליך אכיפת פסק החוץ, על דירה הרשומה כיום במרשם המקרקעין על שמה של הנתבעת מס' 1, אחותו של נתבע מס' 4. לטענתם, על אף שהדירה רשומה על שם נתבעת מס' 1, זכויות הקניין בדירה הן של הנתבע מס' 4 - החייב על פי פסק החוץ שאושר - התובעים טוענים כי הדירה נרשמה על שמה של נתבעת מס' 1, וזאת במסגרת מאמציו של הנתבע מס' 4 להבריח את נכסיו מאימת פסק החוץ, אשר ניתן לחובתו במדינת קליפורניה.
2. הכרעה במחלוקת בין הצדדים בשאלה למי זכויות הקניין בדירה, כרוכה, בעיקרה, בשאלות שבעובדה. לשם כך, יש לפרט את הרקע העובדתי שהצמיח תובענה זו, ואת המסגרת המשפטית המתאימה ביחס לשאלות המרכזיות השנויות במחלוקת בין הצדדים
הצגת הצדדים
3. א. התובע מס' 1, מר נס שובל (להלן - "התובע" או "שובל"), והתובעת מס' 2, גב' חנה אחיטוס-שובל אשתו של התובע (להלן - "התובעת"), הינם הזוכים בפסק דין שניתן ביום 24.4.01 על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופט ו' זיילר, בתיק ה"פ 246/96 (להלן - "פסק הדין"). פסק הדין חייב את הנתבע מס' 4, לשלם לתובעים סך כולל של 3,639,923 דולר של ארה"ב.
ב. הנתבעת מס' 1 (להלן - "הנתבעת" או "אסתר"), היא אחותו של נתבע מס' 4. היא רשומה בלשכת רישום המקרקעין כחוכרת לדורות של הדירה נשוא המחלוקת.
ג. נתבעים 2 ו-3 (להלן - "אסף" ו- "אביטל" או ביחד "הילדים"), הינם בנה ובתה של הנתבעת, ילידי השנים 1969 ו-1970, בהתאמה.
ד. נתבע מס' 4 (להלן - "מוטי" או "פרטוק"), הוא אחיה של הנתבעת, ודודם של הילדים. מוטי הוא זה אשר חויב על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לשלם לתובעים סך של 3,639,923 דולר של ארה"ב, על פי פסק הדין הנ"ל.
ה. נתבעת מס' 5, רשומה בלשכת רישום המקרקעין כבעלים של הדירה נשוא המחלוקת. ביום 3.10.01 הודיעה נתבעת זו לבית המשפט, על ידי בא כוחה, עו"ד יעקב בן-שאול, כי היות והיא מכרה בשנת 1988 את מלוא זכויות החכירה במקרקעין לצד ג', ובעלותה במקרקעין הינה ערטילאית בלבד, היא אדישה לתביעה ולתוצאותיה.
רקע עובדתי
4. המקרה דנן, ראשיתו בסכסוך שהתגלע בין שובל לבין מוטי במהלך שנת 1993, במדינת קליפורניה שבארצות הברית. עד לפרוץ סכסוך זה, ניהלו שובל ומוטי עסקים משותפים, ואף היו ביחסי חברות במשך תקופה ארוכה. עקב הסכסוך, הגישו שובל ואשתו, תביעה לבית המשפט המחוזי של מחוז לוס אנג'לס במדינת קליפורניה שבארצות הברית (תיק אזרחי מס' 079580 - BC), כנגד מוטי ואדם נוסף בשם אריה שפלטר (להלן - "שפלטר").
5. ביום 8.9.94, הוכרז על ידי בית המשפט המחוזי של מחוז לוס אנג'לס Default כנגד מוטי. משמעותה של הכרזה זו היא זו: בסמוך לאחר ההכרזה, ולאחר הוכחת הנזק מצד התובעים, יינתן כנגד מוטי פסק דין. ואכן, ביום 25.10.94 ניתן על ידי בית המשפט הנ"ל פסק דין כנגד מוטי ושפלטר, המחייב אותם לשלם לתובעים ולחברת Photo Club Ink (אשר התובעים היו בעלי המניות שלה, ומוטי שימש כמנהלה בפועל), סך כולל של 10,639,923 דולר של ארה"ב (להלן - "פסק החוץ"; ראה נספח יד לכתב התביעה). מתוך סכום זה, נאכף על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, על פי פסק הדין הנ"ל, סך של כ-3.6 מיליון דולר של ארה"ב.
6. ביום 31.3.92, שנתיים וחצי
קודם למתן פסק החוץ, נרכשה הדירה באזור הסמוך לקאנטרי קלאב תל אביב, בצומת נמיר מס' 303, הידועה כדירה מס' 18 חלקה 1 בגוש 7224 (להלן - "הדירה" או "הדירה נשוא המחלוקת"). דירה זו נרשמה במרשם המקרקעין על שמו של מוטי (ראה נספח א2 לכתב התביעה). מקורות המימון לרכישת הדירה, והשאלה מדוע נרשמה הדירה על שמו של מוטי, הינם ממוקדי המחלוקת בין הצדדים; על כך ראה להלן בהרחבה.
7. ביום 8.6.92, כחודשיים
לאחר רכישת הדירה, חתמו מוטי ואסתר על הסכם הנוגע לזכויות בדירה בפני עו"ד מנשה שני (להלן - "עו"ד שני"), אשר זה לשונו (להלן - "ההסכם"):
"הסכם
שנערך ונחתם בתל אביב ביום 8 לחודש יוני 1992
בין: מרדכי (מוטי) פרטוק...
לבין: אסתר עצמוני-יוגב...