פסק-דין בתיק א 33128/04

            התביעה הוגשה נגד שוורץ ונגד הנתבע 2, רן אלבז ( להלן: "אלבז"), מכח ערבותו לחוב. יצויין כי ערבותו של אלבז היתה מוגבלת לסכום של 90,000 ש"ח, ולפיכך התביעה נגדו הועמדה על סכום זה, בצירוף ריבית חריגה מקסימלית. הערבות נחתמה ביום 8.7.2002 (מוצג נ/2), והיא מתייחסת לחשבונו של שוורץ, שמספרו 190381, הוא החשבון נשוא התביעה ( להלן: "חשבונו של שוורץ").

2.         ביום 25.1.2005 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד שוורץ.

3.         אלבז ביקש וקיבל רשות להתגונן. טענתו המרכזית של אלבז היא שערבותו לחשבונו של שוורץ נחתמה בידי לא אחר מאשר שוורץ עצמו, שעשה שימוש בלתי חוקי ביפוי הכח שקיבל מאת אלבז ביום 3.3.2002, לפעול בחשבונו של אלבז, שמספרו 195219 ( להלן: "חשבונו של אלבז"). על כן, הערבות אינה מחייבת אותו הואיל והאופן בו נעשה שימוש ביפוי הכח לטובת השלוח, עומד בסתירה להוראת ס' 8 לחוק השליחות, התשכ"ה- 1965 ( להלן: "חוק השליחות"). עוד טוען אלבז כי הבנק נהג כלפיו בחוסר תום לב ובחוסר זהירות, משום שלא הודיע לו כי שוורץ משתמש ביפוי הכח שקיבל מאלבז, לטובת עצמו.

4.         מטעם הבנק העידו פקיד האשראי יוני גרשי וכן מורשה החתימה יצחק שוסטר.

            יוני גרשי הוא פקיד הבנק שבפניו חתם שוורץ, כביכול בשמו של אלבז, על הערבות לחשבונו של שוורץ, תוך שהוא עושה שימוש ביפוי הכח שקיבל מאלבז.

            יצחק שוסטר הוא פקיד הבנק, הטוען כי אלבז חתם בפניו על יפוי הכח המסמיך את שוורץ לפעול בחשבון.

5.         אלבז הוא טבח במקצועו. בעדותו תיאר כיצד נוצר הקשר בינו לבין שוורץ. שוורץ הציע לאלבז לפתוח עסק משותף של מסעדה. לשם כך היה צורך לפתוח חשבון בנק. שוורץ המליץ על סניף יהוד של הבנק וביקש יפוי כח מאלבז, על מנת שיוכל לפעול בחשבון, משום שהוא הופקד על הצד הניהולי, בעוד שאלבז הופקד על הצד המקצועי. כך נפתח חשבונו של אלבז וניתן לשוורץ יפוי הכח לפעול בו. שבוע לפני פתיחת המסעדה הבין אלבז כי שוורץ הפיל אותו בפח בכל הנוגע לניהול המסעדה, כאשר גילה כי שוורץ הותיר חובות לספקים ונעלם. ביום 20.7.2003 הודיע אלבז לבנק על ביטול יפוי הכח (ראה הודעת הביטול ת/1).

6.         הבנק טוען בסיכומיו כי לא היתה כל מניעה משפטית לכך ששוורץ יעשה שימוש ביפוי הכח של אלבז, לצורך חתימה על כתב ערבות לטובת חשבונו של שוורץ. לענין זה מפנה הבנק להוראת סעיף קטן א(4) ליפוי הכח (מוצג נ/1).

            סעיף קטן זה קובע כי מיופה הכח מוסמך:

            " לערוב בשמנו ובמקומנו לסילוק הסכומים המגיעים ושיגיעו לכם ממיופי כוחנו ו/או מצד ג' כלשהו".

            אין בידי לקבל טענה זו של הבנק.

            כפי שנראה להלן, יפוי הכח נ/1 מתייחס, על פי לשונו, לביצוע פעולות בחשבון של השולח , קרי, חשבונו של אלבז. אין הוא מסמיך את השלוח, שוורץ, לבצע פעולות בחשבונו של השלוח , קרי, חשבונו של שוורץ. הדברים ברורים לחלוטין מתוך לשונו של יפוי הכח.

בצד שמאל של טופס יפוי הכח מופיעים פרטי החשבון שביחס אליו ניתן יפוי הכח. זהו חשבון מס' 195219, הוא חשבונו של אלבז.

בסעיף א' ליפוי הכח נרשם:

" אנו בעלי החשבון שמספרו רשום לעיל (להלן: "החשבון") כולנו יחד וכל אחד מאתנו לחוד, ממנים בזה את ... שוורץ אריה ... לפעול בשמנו ובמקומנו במסגרת החשבון ... ובכלל לעשות כל פעולה במסגרת החשבון לפי שיקול דעתם של מיופי כוחנו הנ"ל ... מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל יהיו מיופי כוחנו מורשים לבצע הפעולות הבאות כולן או מקצתן ...." (ההדגשות אינן במקור).

בהמשך סעיף א' מופיעים תשעה סעיפי משנה של פעולות ספציפיות שמיופה הכח רשאי לבצע, וביניהן, הסמכתו של מיופה הכח לחתום על ערבות, עליה מבסס הבנק את תביעתו.

הואיל וסעיף א' מגדיר כי החשבון אליו מתייחס יפוי הכח הוא חשבון מס' 195219, ברור איפוא כי כל הפעולות המפורטות בסעיפי המשנה של סעיף א', לרבות ס"ק א(4), מתייחסות אך ורק לפעולות בחשבון זה. זאת ועוד, בסעיף א' נאמר פעמיים כי יפוי הכח הוא לפעול " במסגרת החשבון". אין חולק כי חשבון מס' 195219 הוא חשבונו של אלבז. מכאן שברור כשמש כי הסמכתו של שוורץ לבצע פעולות כאלה ואחרות, היתה מוגבלת אך ורק לפעולות שיבוצעו בחשבונו של אלבז. אין למצוא ביפוי הכח כל הרשאה לטובתו של שוורץ, לפעול בחשבון אחר באמצעות יפוי הכח. ממילא לא היה שוורץ רשאי לחתום על ערבות אישית בשמו של אלבז, לטובת חשבונו של שוורץ, באמצעות יפוי הכח. הבנק, שטופס יפוי הכח נוסח על ידו, לא היה אמור לאפשר לשוורץ לעשות שימוש ביפוי הכח שבידיו, תוך חריגה מובהקת ובולטת לעין מגדר הסמכות שהוקנתה לו על פי יפוי הכח.