פסק-דין בתיק א 32970/05

בפני תביעה לתגמולי ביטוח על פי פוליסה לביטוח דירה עקב ארוע פריצה וגניבה מיום 2.8.04 (להלן: " האירוע").

רקע עובדתי

1. התובע הוא בעל דירה באשדוד, אליה עבר להתגורר עם משפחתו בשנת 2002. הוא ביטח דירתו במנורה חברה לביטוח בע"מ באמצעות הסוכן אבי דהן לתקופה 1.7.02 - 31.5.03 ולאחר מכן לתקופה 1.6.03 - 31.5.04. הביטוח כלל ביטוח תכולה בסכום של 450,000 ש"ח וביטוח תכשיטים על פי הערכה שנערכה על ידי חברת גמולב. ההערכה בוצעה במאי 2002 לבקשת "מנורה". ערך התכולה על פי הערכה זו עמד על 643,900 ש"ח מתוכם 92,300 ש"ח   תכשיטים על פי רשימה. גובה הפרמיה השנתית עמד על 3866 ש"ח בשנת הביטוח השניה.  הביטוח לא כלל ביטוח מבנה - ביטוח מבנה היה לתובע באמצעות המשכנתא שנטל (עמ' 18 שורה 15, עדות שלא נסתרה).

2. בינואר 2004 הכיר התובע, באמצעות מכר משותף, את סוכן הביטוח דוד נוה. מר נוה (ולהלן גם: " הסוכן") הציע לתובע לערוך את ביטוח דירתו דרכו בפרמיה נמוכה יותר מזו ששולמה במנורה. התובע נעתר להצעה והסכים להעביר את ביטוח דירתו לטיפול מר נוה.

3. ביום 19.1.04 מלא מר נוה הצעת ביטוח בשם התובע לביטוח דירה ותכולתה אצל הנתבעת. בהצעה התבקש ביטוח תכולה על סך 250,000 ש"ח וביטוח מבנה על סך 2,000,000 ש"ח. עוד נרשמה בפרטי ההצעה, אשר מולאה בכתב ידו של מר נוה, תשובה שלילית לשאלה "האם בתוך 3 השנים האחרונות היה לך וגם /או לרשותך ביטוח כנגד אחד או יותר מהסיכונים כנגדם אתה מבקש ביטוח", למרות, שכאמור, התובע היה מבוטח קודם לכן ב"מנורה". מר נוה חתם בשולי ההצעה במקום המיועד לחתימת הסוכן. במקום המיועד לחתימת המציע מופיעה חתימה הנחזית להיות חתימת התובע. התובע מכחיש כי חתם על הצעה זו וטוען כי לא ראה את טופס ההצעה אלא לאחר הארוע. ביום 29.1.04 התקבלה הצעת הביטוח בסוכנות הביטוח "פורום", המורשית להפיק פוליסות בשם הנתבעת.

4. ביום 5.2.04 נרשם מכתב לביטול הפוליסה במנורה, עליו חתם התובע.

5. ביום 9.2.04 הופקה פוליסה לביטוח דירת התובע מס' 046672001778 אצל הנתבעת. תקופת הביטוח - 19.1.04 - 31.12.04. סכום ביטוח התכולה - 250,000 ש"ח. סכום ביטוח המבנה - 2,000,000 ש"ח. גובה הפרמיה - 1765 ש"ח. התובע טוען כי לא קיבל את הפוליסה לידיו אלא לאחר הארוע.  

6. ביום 17.2.04 הוזמנה על ידי מר נוה הערכת תכולה מגמולב. ביום 18.2.04 בוצעה ההערכה, כך על פי התאריך הרשום בה. תכולת הדירה הוערכה בסכום כולל של 753,740 ש"ח כאשר מתוך סכום זה הוערכו תכשיטים בסכום של 143,040 ש"ח על פי רשימת פריטים.  גם את ההערכה לא קיבל התובע לידיו עד לאחר הארוע, על פי גרסתו.

7. ביום 28.5.04 פנה הסוכן לנתבעת וביקש לעדכן את סכום הביטוח בהתאם להערכה.

8. ביום 17.6.04 נרשם על ידי הגב' יפית רומנו, ראש צוות אלמנטרי בסוכנות "פורום", מכתב המיועד לתובע. כתובתו של התובע אינה מופיעה על המכתב ואין עדות לכך שנשלח לתובע בדרך כלשהי. במכתב זה נרשם כך: " ברצוני להודיעך כי לאחר ביקור סוקר בדירתך הוערכה תכולתך ע"ס 610,700 ש"ח ותכשיטים ע"ס 143,040 ש"ח סה"כ 753,740 ש"ח. בגין התאמת סכומי הביטוח תתייקר הפרמיה לתשלום ב - 3200 ש"ח. כמו כן עקב סכום התכולה אנו נשלח סוקר מיגונים לדירתך....אבקש לקבל הסכמתך בחתימתך טרם הוצאת סוקר מיגונים. למען הסר ספק אין כיסוי ביטוחי להגדלה זו עד להגעת הסוקר וקיום דרישותיו (אם ידרשו)." בשולי המכתב מופיע מקום ל"חתימת המבוטח". במקום זה מופיעה חתימה הנחזית להיות חתימת התובע. התובע מכחיש כי מדובר בחתימתו וגם ב"כ הנתבעת מסכימה כי אין מדובר בחתימתו (עמ' 21 שורה 30). יצוין כי העותקים של מכתב זה, אשר הוגשו לבית המשפט, כוללים  הערות רבות בכתב יד לגבי  סכומי הביטוח, כפי הנראה כתב ידו של הסוכן. התובע טוען כי גם את מכתב זה ראה לראשונה רק לאחר הארוע.

9. ביום 22.7.04 רשמה הגב' רומנו מכתב נוסף המיועד לתובע, שוב, ללא ציון כתובתו וללא אסמכתא כי נשלח לתובע בדרך כלשהי. במכתב זה נרשם כך: " בהמשך למכתב שנשלח אליך ביום 17.6.04, התשובות שקיבלנו לא מספקות ואינן מאפשרות המשך כיסוי. לפיכך, הפוליסה יוצאת לביטול תוך 30 יום מיום מכתב זה. במידה והנך מעוניין בביטול מיידי, אבקש לשלוח אלינו מכתב בקשה לביטול..." . גם מכתב זה לא הגיע לתובע עד הארוע, כנטען על ידו.

10. ביום 2.8.04 נפרצה דירתו של התובע  ונגנבה כספת ובה תכשיטים. התכשיטים כלולים בהערכת גמולב מפברואר 2004. הנתבעת חקרה את הארוע ואינה חולקת על נסיבות הארוע ועל אמיתות התביעה.

11. למרות זאת, חולקת הנתבעת על חבותה לשלם לתובע תגמולי ביטוח בסכומים הנתבעים על ידו ולמעשה לא שילמה לתובע דבר עד היום, גם לא סכומים שאינם שנויים במחלוקת על ידה. עוד יש לציין כי הנתבעת לא שלחה לתובע כל מכתב המפרט את סיבת דחיית תביעתו, כולה או חלקה, ואת עמדתה המפורטת בעניין.  

עדויות וטענות הצדדים

12. התובע בתצהירו ועדותו טען כי הסוכן, שלוח הנתבעת, הציג בפניו מצג כי הפוליסה אשר נערכה לו עודכנה בהתאם להערכת גמולב המעודכנת, על כל פרטיה, לאחר ביקור המעריך בביתו בפברואר 2004, וכי הוא מבוטח בהתאם להערכה זו. התובע טוען כי מצגים אלו מחייבים את הנתבעת בהיות סוכן הביטוח שלוח הנתבעת לעניין כריתת חוזה הביטוח וניהול המשא ומתן לקראת חוזה הביטוח. התובע טוען כי הוא לא מלא את הצעת הביטוח, לא חתם עליה ולא ראה אותה עד לאחר האירוע. החתימה המופיעה על גבי ההצעה אינה חתימתו. את הערכת  גמולב  וגם את עותק הפוליסה לא קיבל לידיו עד לאחר  האירוע, כמו גם את מכתביה של הגב' רומנו. כל המסמכים גולו לו לראשונה רק לאחר האירוע כאשר הגיע לפגישה במשרדו של הסוכן יחד עם מר דהן, כיון שתגמולי הביטוח בוששו מלהגיע. אז גם התברר לו כי הסוכן בצע פעולות נוספות ללא אישורו גם בחברות ביטוח אחרות.

13. מטעם התובע העיד מר דהן ואישר את העובדות הנטענות על ידי התובע. הוא ציין כי לאחר הארוע, כאשר לא התקבלו תשובות ברורות מהסוכן,  הוא יצר קשר עם הסוכן והגיע אליו לפגישה יחד עם התובע. במהלך הפגישה דרש כי הסוכן יציג מסמכים. אז התברר כי הועברה על ידי הסוכן הצעת ביטוח על סך 250,000 ש"ח בלבד וכי בהתאם לכך הוצאה פוליסה.  אז גם גולתה התכתובת בין הסוכן לנתבעת. מר דהן ציין כי התובע כעס מאד על הסוכן כאשר ראה את המסמכים ואת סכומי הביטוח.

14. התובע בסיכומיו טוען כי מצגי מר נוה, הסוכן, מחייבים את הנתבעת לכל דבר ועניין וכי בהתאם למצג זה בוטח התובע על פי הערכת גמולב מפברואר 2004.  נטען כי מקום בו קיבלה  הנתבעת הערכה מפורטת לפני מקרה הביטוח הרי שהערכה זו מחייבת את הנתבעת ואין נפקות לסעיפים אחרים בפוליסה המגבילים סכום הכיסוי לתכשיטים, הכל כאמור בתנאי הפוליסה. נטען כי התובע לא חתם על הצעת הביטוח, לא קיבל פוליסה, לא קיבל עותק הערכת גמולב  ולא קיבל את מכתביה של הגב' רומנו. נטען כי התובע לא ידע על התנהלות הדברים בין הסוכן ובין הנתבעת והוא היה סמוך ובטוח, על פי מצגי הסוכן, כי הוא מבוטח על פי מלוא ערך דירתו, בדיוק כפי שביקש מהסוכן. נטען כי אין מדובר בביטוח חסר כיון שהנושא כלל לא הוסבר לתובע על ידי הסוכן, התובע לא הוזהר כי קיים ביטוח חסר, ועוד יותר מכך, התובע רצה לבטח את דירתו במלוא ערכה בהתאם להערכה ואף היה מסכים לתשלום פרמיה נוספת. 

15. מטעם הנתבעת העידה הגב' רומנו בלבד. היא ציינה כי הנתבעת הפיקה פוליסה בהתאם להצעת הביטוח וכי לא הועברה לנתבעת הערכה קודמת של גמולב עבור מנורה. אם הייתה מוצגת הערכה כזו הייתה מופקת פוליסה בהתאם. הגב' רומנו ציינה בתצהירה כי " כנהוג וכמקובל בפורום, העתק מהרשימה והפוליסה נשלח לסוכן הביטוח, ובמקרה דנן לנוה". לאחר קבלת הערכת גמולב בפורום, ביוני 2004, טוענת הגב' רומנו, הודיעה לתובע על הצורך בהגדלת סכומי הביטוח במכתבה מיום 17.6.04. לאחר הוצאת המכתב הודיע לה הסוכן כי הוא מבקש להגדיל את סעיף ביטוח התכולה לסך 485,000 ש"ח ולהקטין את ביטוח המבנה לשווי 1,350,000 ש"ח. עוד ציינה כי קבלה את המכתב חתום על ידי התובע. היא הודיעה למר נוה באמצעות הפקסמיליה  כי יש לקבל אישור גמולב לתיקון הדו"ח. משלא קיבלה דו"ח מתוקן הוציאה את מכתב  הביטול מיום 22.7.04.  הגב' רומנו ציינה בתצהירה כי זכור לה "באופן ודאי" ששלחה את שני מכתביה לתובע עצמו בדואר רשום, בנוסף לעותקים ששלחה למר נוה. לא הוצגו אישורים על משלוח דואר רשום כיון שתיק הפוליסה " אבד במשרדי פורום במהלך הטיפול בתיק התביעה דנן" גם ברשות הדואר לא ניתן היה לאתר האישורים, כנטען, כי חלפה יותר משנה. בחקירתה הוסיפה כי היא לא טפלה אישית בהוצאת הפוליסה לתובע אלא  פקידה בשם מיכל, אשר עמדה בקשר עם מר נוה לצורך הפקת הפוליסה.  היא, כמובן, לא ראתה את התובע חותם על הצעת הביטוח. היא גם לא שאלה את מר נוה אם התובע אכן חתם על הפוליסה. הנתבעת אינה עובדת עוד עם מר נוה " בעקבות ההתנהלות שלו...דברים התנהלו לא  כמו שצריך ביננו, לבינו ביחס למבוטחים", כמו בעניינו של התובע (עמ' 26 שורות 27-30). לאחר הארוע לא שוחחה עם מר נוה ולא בדקה את טענות התובע לגבי המצגים שהציג מר נוה, גם לא לקראת המשפט (עמ' 27 שורות 25 ואילך). בהוצאת הסוקר טיפל מר נוה אך במימון הנתבעת. לשאלה מדוע לא בדקה הנתבעת  מדוע לא התקבל דוח גמולב מפברואר ועד מאי השיבה כי " אנחנו לא מעורבים בנושא אלא הסוכן מטפל, אני בטחתי אותו על סך 250,000 ש"ח ובזה הוא מבוטח... אני לא במעקב על זה" (עמ' 29 שורות 12- 15).  לשאלה מדוע לא עודכנו סכומי הביטוח לאור הסכמתו, כביכול, של התובע לתנאי המכתב מיום 17.6.04 וחתימתו הנחזית השיבה כי " בסכומים כאלה אני צריכה להוציא סוקר מיגונים ושנית, ההתנהלות מול הסוכן לא נראתה לי ואז ערבתי את המבוטח...זה נכון שעקפתי את הסוכן" (עמ' 31 שורות 1-5). לעניין  הטענה כי  המכתבים נשלחו לתובע ישירות השיבה בחקירתה כי לא טיפלה בכך אישית אלא  " יש לנו פקידה. אני אמרתי לה לשלוח לפי הכתובת הרשומה בפוליסה. למיטב זכרוני זו הייתה מרב" (עמ' 31 שורות 15-16). הגב' רומנו הסכימה כי על המכתב אין כתובת וכי היא אינה יכולה להציג אישור על משלוח דואר רשום. למרות זאת ציינה: " מבחינתי  התובע קיבל את המכתב כי יש לי מכתב חתום עם הערות של הסוכן" (עמ' 32 שורות 2-3). עותק מהמכתבים הושם בתאו של הסוכן או נשלח אליו בפקס. (עמ' 34 שורה 16). הגב' רומנו לא הסכימה לבטח ביטוח תכולה בסכום של 485,000 ש"ח כיון שמדובר בביטוח חסר לעומת הערכת גמולב. היא לא פנתה לגמולב לבדוק הנושא  כי " אנחנו לא עושים זאת" (עמ' 34 שורה 5).

16. הנתבעת בסיכומיה טוענת כי הכיסוי הביטוחי של תכולת הדירה הוא אך ורק על פי הפוליסה שהופקה, בהתעלם לחלוטין מהערכת גמולב, כך שהפיצוי לתכשיטים, בהעדר הערכה נפרדת, עומד על 10% מביטוח התכולה ועד 2% לפריט, הכל בהתייחס לתכולה מבוטחת על סך 250,000 ש"ח. נטען כי חתימת התובע על הצעת הביטוח נראית דומה לחתימותיו על תצהירו.  נטען כי התובע סרב להגדיל סכומי הפוליסה בהתאם להערכת גמולב ועל פי המכתב מיום 17.6.04 ולכן לא נכנסה הגדלת סכום הביטוח לתוקף. לחילופין, טוענת הנתבעת, קיים ביטוח חסר בפוליסה, כאשר הפוליסה העריכה התכולה על סך 250,000 ש"ח בעוד שערך התכולה האמיתי הוא 753,000. לכן, נטען, יש לפעול על פי הוראות סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 ( להלן: " חוק חוזה הביטוח") ויש להפחית את תגמולי הביטוח בשיעור היחסי שבין סכום הביטוח בפוליסה לערך התכולה האמיתי. הנתבעת טוענת כי את טענות התובע כנגד הסוכן היה עליו להפנות ישירות אליו וכי לנתבעת אין קשר לטענות אלו. עוד טוענת הנתבעת כי אי הבאת הסוכן לעדות צריכה לפעול כנגד גרסת התובע ועל התובע היה להביאו לעדות על מנת שיתמוך בגרסתו. הנתבעת טוענת עוד בסיכומיה כי לא נפל כל פגם בהתנהלותה כמו גם בהתנהלות הסוכן.  נטען כי לא הוכח שהסוכן התרשל ופעל בניגוד למקובל ולנהוג.

דיון והכרעה

אחריות למצגי הסוכן

17. סעיף 33(א) לחוק חוזה הביטוח מקים חזקה המייחסת למבטח את פעולותיו של סוכן הביטוח במהלך המשא ומתן הטרום חוזי. מדובר בשליחות סטטוטורית. הכלל הבסיסי בעניין נקבע בע"א 702/89 אליהו בע"מ נ' נועם אורים, פ"ד מה(2) 811: בכל הקשור לפעילות סוכן הביטוח במסגרת שליחותו הסטטוטורית, הנטל לפקח על פעולותיו ולוודא שהסוכן פועל במסגרת ההרשאה שקיבל מוטל על המבטח ולא על המבוטח. " על המבטח לודא ששלוחו פועל בהתאם להרשאה ועליו לוודא שהוא בוחר לו סוכן ביטוח מהימן שיפעל לשביעות רצונו". משלא הכפיף סוכן הביטוח באופן מפורש את מה שסוכם בינו ובין המבוטח לאישור המבטח - יחייב המוסכם את המבטח אף אם הסוכן חרג מהרשאתו - אלא אם מדובר במקרה קיצוני היורד לשורש הסמכות כמו פעולות זיוף ומרמה (ראה למשל: רע"א 7662/00 כנעאן נ' הסנה, דינים עליון סב 342). אם סוכן הביטוח מבטיח למבוטח כי קיים כיסוי ביטוחי בהיקף מסוים מתאריך מסוים - הרי שהדבר מחייב את המבטח. מלוא האחריות החוזית על מצגי הסוכן לעניין כריתת החוזה ותנאיו מוטלת על המבטח. ראה עוד לעניין זה: י' אליאס, דיני ביטוח , חלק א', 507 ואילך; י' שטרן "על מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח : יחסי סוכן ומבטח" מחקרי משפט י'(1993) 93; ש' ולר, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 כרך ראשון, עמ' 695 ואילך.

18. לאור מושכלות יסוד אלו בדיני ביטוח  איני  יכולה שלא להביע את פליאתי על התנהלות הנתבעת בתיק זה. הנתבעת אינה טוענת לפעולות מרמה או זיוף של סוכן הביטוח, מר נוה, אשר יורדות לשורש הסמכות ואשר יכולות היו לנתק את קשר השליחות בינה ובין מצגיו של הסוכן. היא אף לא שיגרה לסוכן הודעה לצד שלישי. להפך, הנתבעת בסיכומיה (ולא כפי שניתן היה להבין מעדות הגב' רומנו) טוענת כי לא נפל כל פגם בפעולותיו של הסוכן וכי לא התרשל כלל. אם כך, לא ברור לי מדוע לא הכירה הנתבעת באחריותה המלאה לכל מצגיו, הבטחותיו ופעולותיו של הסוכן כלפי התובע, כפי שהיה עליה לעשות  עוד בתחילת הדרך, ומדוע העדיפה לנהל הליך סרק זה, כאשר אין באמתחתה כל טענת הגנה של ממש, לא מהפן העובדתי ולא מהפן המשפטי.