פסק-דין בתיק א 32480/06

1.         התביעה היא לתשלום חוב בסך 70,228 ש"ח (נכון ליום הגשת התביעה, 25.5.06), בגין סחורה שסיפקה התובעת לעסק שבבעלות הנתבעים, או מי מהם, או המנוהל על ידי הנתבעים, או מי מהם.

            לטענת התובעת, כל הנתבעים חייבים, ביחד ולחוד, לשלם לה את החוב הנתבע.

            הנתבעים אינם חולקים על גובה החוב, אך לטענתם, הנתבעת 4 בלבד חייבת חוב זה לתובעת ,ואילו הנתבעים 1, 2 ו-3 אינם חייבים לה דבר.

2.         ואלה העובדות שהתבררו מתוך הראיות שהוצגו:

            הנתבע 1, המכונה גם "מינו", ואשתו דליה, הם בעלי מניותיה ומנהליה של הנתבעת 3. הנתבע 2, בנו של הנתבע 1, הוא בעל מניותיה ומנהלה של הנתבעת 4.

            הסחורה הנדונה סופקה במהלך שנת 2005 (נספחי ב' לתצהיר יוסי חממה, בעליה ומנהלה של התובעת). החשבוניות שהנפיקה התובעת הוצאו על שם "וטורי מינו שיווק מזון" (נספח ב').

            גם כרטסת הלקוחות של התובעת מיוחסת ל"וטורי מינו שיווק מזון" (נספח ד').

            על מקצת סכום החוב נמשכו שיקים של הנתבעת 4 (נספח ג'). השיקים חוללו.

3.         בראש ובראשונה יש לשאול מיהם הצדדים להתקשרות, במסגרתה נמכרה ונרכשה הסחורה הנדונה?

            החשבוניות המונפקות בקשר לסחורה המועברת והשיקים הנמסרים במסגרת תשלום התמורה עשויים להעיד מיהו הצד המתקשר, אך אלה אינם חזות הכל. יכול פלוני להזמין סחורה, לפרוע בשיק של אלמוני והחשבונית תוצא על שם פלמוני.

            זה אולי איננו תקין, וקרוב לוודאי שיש לזה גם היבטי מיסוי בעייתיים, אך זוהי המציאות פעמים רבות.

            על מנת לפסוק, מיהו שחייב לפרוע את התמורה בעד סחורה שהוזמנה, יש להכריע תחילה בשאלה מיהו הצד שהתקשר עם ספק הסחורה, הזמין אותה ממנו והתחייב כלפיו לתשלום?

            כדי להכריע בשאלה שהוצגה, יש לחתור לכוונת הצדדים ולהתנהגותם במשך כל תקופת ההתקשרות, ולא רק בתקופה בגינה לא נפרעה התמורה, בלבד.

4.         בחינת הראיות במקרה דנן לאור הדברים האמורים לעיל מעלה, כי הגורם הדומיננטי בהתקשרות מצד מקבל הסחורה היה הנתבע 1 בעצמו.

            גם מעדותו של יוסי חממה וגם מעדותו של הנתבע 1 עולה, כי ההכרות והעסקים ביניהם החלה עשרות שנים לפני שנת 2005.

            יוסי חממה (עמ' 8):

            "בשבילי העסק זה וטורי מינו. סחורה לא היתה יוצאת ממני אם לא וטורי מינו, אני מכיר את הבן אדם הרבה מאד שנים. יש בינינו כבוד. אני אך ורק לוטורי מינו נתתי סחורה...

            הוא מכר לי סחורה בשנות ה- 70 ואני מכרתי לו בשנות ה- 80, 90, 2000, כשהוא נהיה סוחר ממתקים...

            מבחינתי וטורי מינו הוא בעל העסק. כל פעם הוא שינה שם בכרטיס, זה הנהלת חשבונות, לא עקבתי עד כדי כך, הוא נתן לי מילה, יוסי אני אחראי".