פסק-דין בתיק א 31800/03

רקע

בפני תביעה לפיצוי בגין נזק ממוני שנטען שנגרם במהלך יצוא פסי רכבת ישנים.

התובעת, דיוורסיפייד מטל אינטרנשיונל בע"מ (להלן: "התובעת"), העוסקת, בין היתר, במסחר ובייצוא מוצרי מתכת שונים התקשרה בתאריך 4.7.02 עם חברת China Aviation Industry Supply   and Marketing Corporation, חברה זרה מסין, בחוזה למכירת ולאספקת מסילות ברזל ישנות           (להלן: "המסילות") במשקל של 2,000 טון בשני משלוחים מתוכם 632 טון במשלוח הנדון     (להלן: "הטובין") (נספח א' לתצהיר מנהל התובעת). בעקבות חוזה זה התקשרה התובעת אף עם חברה מתווכת מטיוואן (נספח ב' לתצהיר מנהל התובעת).  לשם קיום החוזה  התקשרה התובעת עם חברת קרגו אמרפורד אינטרנשיונל (1980) בע"מ, הנתבעת 1, חברה לשילוח בינלאומי      (להלן: "עמילת המכס" או "הנתבעת 1" או "אמרפורד"). מי שטיפל בהובלה הימית של הטובין היא חברת מנו ספנות בע"מ, הנתבעת 2, (להלן: "מנו ספנות" או "הנתבעת 2"), חברה לסוכנות של חברות ספנות ו/או תובלה ימית, שפנתה לחברת K line Kawasaki Kaisha Ltd , הנתבעת 3        (להלן: "קיי ליין" או "הנתבעת 3"), חברה זרה לתובלה ימית,לשם הובלת הטובין.

נמל המוצא הוא בעיר אשדוד ואילו נמל היעד הוא בעיר Xingang שבסין. מי שהכינה את המטען למשלוח היא התובעת עצמה בחצר שלה ע"י שקילה, חיתוך והמכלה של המסילות בתוך 23 מכולות בנות 20 רגל כל אחת מסוג "הבי דיוטי"-המתאימה למשקלים כבדים במיוחד עד כ-28 טון. הפעולות הנ"ל בוצעו ע"י עובדי התובעת וביניהם מנהל התובעת מר שמעון אסיאס        (להלן: "אסיאס"),ללא כל השתתפות של אנשי הנתבעות או מי מהן וללא כל עזרה של צדדים שלישיים. בתום  המכלה זו שמה התובעת סגרים ( (SEALS על גבי כל אחת מהמכולות.

המכולות העמוסות בטובין הובאו עד לתאריך 16.7.02 לנמל אשדוד ע"י משאיות של מוביל יבשתי בשם "ארגון נהגי יבנה וגדרות"(להלן: "מובילי גדרות") שאת שירותיו שכרה התובעת ובהגעתן לנמל נשקלו אותן משאיות באמצעות כלי השקילה של הנמל.

התובעת לא סיפקה בתחילה לאמרפורד את כל הנתונים שהאחרונה ביקשה הנחוצים לשם הטענת המכולות על האניה ומצאה לנכון לספק לה בשלב הראשון,בפקס בתאריך 17.7.02 רק את רשימת המכולות והסגרים(נספח ד לתצהיר אסיאס) . אסיאס האיץ באמרפורד לזרז הטיפול בהעמסה לאניה וזו באמצעות עובדת שלה בשם ליליאן פולק (להלן: "פולק") הוציאה לנתבעות 2 ו-3 הצהרת הטענה זמנית לפיה המשקל של כל אחת מהמכולות להטענה הוא 20 טון(להלן: "ההצהרה הזמנית"). צויין בהצהרה הזמנית כי המשקל המצויין לא כולל את משקל המכולה עצמה.הצהרה זמנית זו הוצאה מבלי לקבל את אישורה של התובעת ומבלי להתייעץ עימה.

על סמך ההצהרה הזמנית הועמסו המכולות על האניה וזו יצאה לדרכה בתאריך 21.7.02.

רק ביום 22.7.02 ,לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד אמרפורד ,נשלח אל אמרפורד פקס ובו רשימת המכולות ולידן טור בו מופיע לכאורה המשקל נטו של הטובין בכל מכולה ומכולה לפי מספרה(נספח ג' לתצהירו של אדר) (להלן: "רשימת מובילי גדרות").נתברר כי רשימה זו נשלחה ע"י מובילי גדרות לפי בקשת התובעת אלא שהתיבה "נטו" מבטאת מבחינת מובילי גדרות את המשקל ברוטו(מכולה + טובין) שכן הוא תוצאה של משקל המשאית עם המכולה העמוסה טובין בהפחתת משקל המשאית לאחר פריקת המכולה.

בכל מקרה ,בראות עובדי אמרפורד את הפערים הגדולים במשקל בין הרשום בהצהרה הזמנית לבין הרשום ברשימת מובילי גדרות (20 טון לעומת מספרים הנעים בממוצע סביב 28,29 טון)  ,כשהמשקלים שהיו לדעתם מעבר למשקל המכסימלי המותר להעמסה דבר שעלול ליצור סיכון בטיחותי, הודיעה אמרפורד טלפונית למנו ספנות על חריגה זו ובשל כך שהאניה כבר הפליגה , נשלח ביום 23.7.02 מכתב למנו ספנות  ובו מצויין כי המכולות הנדונות חורגות משמעותית מהמשקל המותר .עוד הוסיף מר אדר באותו מכתב וציין : " אני חוזר ומבקש להודיע לשלטונות הנמל בנמלי השטעון ובנמל היעד שלא לטפל במכולות אלה ולא לשנע אותם מאחר ויכול להתרחש אסון"(להלן : "מכתב ההתראה")מכתב זה  הוצא ללא תיאום עם התובעת ,ללא ידיעתה וללא הסכמתה על אף שנתברר מהעדויות כי מר אסיאס ששהה אותה עת בחו"ל היה בקשר רציף עם אמרפורד וניתן היה לקבל את עמדתו.העתק של המכתב מוען גם לתובעת.מכתב ההתראה כמו גם הצהרת ההטענה השניה (נספח ב' לתצהירו של בן חמו ,מנהל שיווק ומכירות בנתבעת 2) בעקבות רשימת מובילי גדרות, הגיעו לידי הנתבעות 2 ו-3 כאשר האניה כבר עגנה בנמל פורט סעיד שבמצרים ,בזמן הפריקה והטעינה מחדש .במצב דברים זה ולאחר שקיבל מידע משמאי שהוזמן למקום ודיווחים כי נגרמו נזקים למכולות עצמן ולאחר שהבחין בחריגות במשקל תוך שבין לבין הוא מקבל ביום 29.7.02 הצהרה נוספת מטעם התובעת (packing list) השונה משתי קודמותיה ואשר גם על פיה יש חריגות משקל ב-11 מכולות,החליט מר בן חמו לפתוח את כל המכולות ולבצע את כל תהליך האחסון במכולות מתאימות מחדש.כך, כל המסילות הוכנסו ל-23 מכולות של 40 רגל ועוד 5 מכולות של 20 רגל.כל אותו זמן מר בן חמו היה בקשר עם מר אסיאס ודיווח לאחרון על כל המהלכים .תחת שהמטען יתעכב בנמל פורט סעיד כשבוע ימים בשל השטעון כמקובל התעכב זה כחודש ימים.באותן שיחות עם אסיאס הובהר לו כי עמדת הנתבעות 2 ו-3 היא שבנוסף לא נעשתה קשירה ודיפון ראויים לטובין שבמכולות השונות ועל כן נעשתה המכלה חדשה תוך קשירה ודיפון ראויים.המטען הפסיד את תורו להפלגה המתוכננת מפורט סעיד למזרח אולם זה הגיע בסופו של דבר לנמל היעד תוך שהוא אמור לעבור עוד שני מחזורים של פריקה  וטעינה. את התמורה עבור הסחורה קיבלה התובעת בתאריך 19/9/02 באמצעות מכתב האשראי הכולל גם את התמורה עבור משלוח נוסף, שהוכן בתחילה במכולות של קיי ליין (11 במספר), אך הועבר למכולות של חברת מארסק עקב סירוב קיי ליין לטפל במשלוח זה בגין התקלות שאירעו במשלוח הראשון הנדון.

לטענת התובעת בשל התנהלותה הרשלנית של אמרפורד בטיפולה במטען שהתבטא בהוצאת שתי הצהרות ללא ידיעת התובעת וללא הסכמתה ומבלי שנעשה ניסיון לקבל  את עמדתה בנושא נעצר המטען ובכך נגרם לתובעת נזק שהתבטא בראשי הנזק הבאים ובסכומים הבאים כמפורט בסעיפים 15 ו-17 לכתב התביעה המתוקן,אותו היא תובעת מהנתבעת 1:

תוספת הוצאות בגין הובלה ימית של מכולות בכמות /מידה גדולות יותר - 19,858$.

הפסד רווח צפוי מהשלמת ההסכם - 33,120$

עלות החלפת 11 מכולות למכולות של חברת מארסק - 4,050 ש"ח (בתצהיר הוספה גם עלות מנוף).

אובדן שעות עבודה + הוצאות נלוות 10,000 ש"ח.

לטענת התובעת בכל הנוגע לנזקים ו/או לעלויות הכרוכות בפריקה ובהטענה מחדש חייבות הנתבעות 2 ו-3 לפצותה ביחד ולחוד עם הנתבעת 1 בשל התנהגותן הרשלנית שבאה לידי ביטוי בהתעלמותן משקילת המכולות במהלך הטעינה בנמל אשדוד, שלא עמדו על קבלת תעודות שקילה רלבנטיות לפני ההפלגה, שהסתמכו על הצהרה סתמית של אמרפורד, שלא דאגו לצמצום הנזקים בטיפולן בפורט סעיד.לפיכך התובעת דורשת פיצוי מנתבעות אלה כפי שדרשה מהנתבעת 1 למעט הפסד הרווח.

 אל טענות הנתבעים אתייחס תוך כדי הדיון בטענות השונות בכלל .

דיון

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מעדותם ולאחר שעיינתי במסמכים השונים הנני בדעה  שיש מקום לדחות את התביעה.יאמר מיד כי התובעת הסתפקה רק בעדותו של מנהלה אסיאס על אף שהיה ראוי לטעמי להעיד גורמים נוספים כדי לתמוך ולסייע לגרסתה,כפי שיובהר בהמשך.

אתחיל דווקא בנתבעות 2 ו- 3

התובעת לא מצאה לנכון להתייחס לדינים המיוחדים החלים על ענין זה ולא למערכת החוזית שבינה לבין נתבעות אלה אשר באה לידי ביטוי בשטר המטען (נ/1) אשר צורף דווקא ע"י נתבעות אלה ולא ע"י התובעת.

על הובלת טובין בים חלה פקודת הובלת טובין בים (להלן: "הפקודה").