פסק-דין בתיק א 2485/02

1.         רקע כללי

תביעה למתן פסק דין הצהרתי, צו עשה וצו פינוי בהתייחס לדירה הידועה כחלקה 37/25 בגוש 5037 והנמצאת, ברח' זלמן שז"ר 25 פינת רח' הצנחנים 12, בפרוייקט "פואבלו אספניול" שבראשון לציון (להלן- "הדירה").

התביעה הוגשה על דרך המרצת פתיחה (923/02), במסגרתה ניתן ביום 1.8.02 צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים 1,2,6 (שרה חן, אלי חן ורשם המקרקעין ברחובות) לרשום את הדירה על שם נתבעים 1-2, שרה ואלי חן  (להלן: "הזוג חן") (בש"א 14553/02). 

התביעה הועברה לפסים רגילים וביום 2.1.03 הוגש כתב התביעה; במסגרתה מתבקש בית המשפט להצהיר, כי התובעים ד"ר שולמית לואיזה פז וראובן פז (להלן: "הזוג פז") הינם הבעלים החוקיים והבלעדיים, בחלקים שווים ביניהם, של הדירה.

כן מתבקש בית המשפט להצהיר, כי כל הפעולות והרישומים שבוצעו בלשכת רישום המקרקעין בנוגע לזכויות בדירה של מי מהנתבעים, בטלים וחסרי כל תוקף.

באשר לרשם המקרקעין - נתבע 6 - התביעה עותרת לבית המשפט, כי יורה לו לרשום את בני הזוג פז כבעלים של הדירה בפנקס רישום המקרקעין.

נוסף לאמור, מתבקש בית המשפט להורות לזוג חן לפנות את הדירה.

2.         הארות:

א.         במאמר מוסגר יובהר, כי בין הנתבעים שלמה קדוש (נתבע מס' 3) ומשה קדוש (נתבע מס' 4) אין כל קשר משפחתי.

ב.         בתיק זה 792 עמודי פרוטוקול, אולם חברת etype, אשר ביצעה את רוב ההקלטות של דיוני ההוכחות (בשלב מסוים היא הוחלפה בחברת תמלול) בלבלה ברישום עמודי הפרוטוקול מדיון לדיון. כך יצא, שבדיונים שונים מספר עמודי הפרוטוקול חוזרים פעם, פעמיים וגם שלוש פעמים. אשר על כן, בציטוטים מן הפרוטוקול בפסק הדין, נכתב הן מספר העמוד, הן תאריך הדיון והן שם העד.

3.         התביעה

לטענת התביעה, התובעים הזוג פז, במשך כשלושים שנה משנת 1970 ועד שנת 2002 היו בחו"ל במסגרת שליחויות רבות, ונהגו לפקוד את הארץ פעמיים בשנה.

עוד מציינת התביעה, כי בשנת 1981 רכשו התובעים את הדירה מחברת פרספוליס בע"מ על ידי קלרין דירות בע"מ ושלמו תמורה מלאה. בשנים הראשונות לאחר רכישת הדירה התגורר בדירה קרוב משפחה של התובעים, ומשנת 1986 ועד שנת 1997 היא הועמדה להשכרה על ידי עורך דין, בא כוחם גם בתיק הנוכחי.

לגרסת התביעה, בשנת 1998 נודע למשרדו של ב"כ משיחת טלפון שיזם חבר הועד בבניין נשוא התביעה, כי אנשים זרים פלשו לדירה והם נוהגים לעשן בה סמים. מס' ימים לאחר מכן עם הגיע בני הזוג פז לארץ, הגישו תלונה במשטרה, במגמה שתפעל ותפנה את הפולשים מדירתם.

טענת התביעה היא, כי עם חזרתם לצמיתות ארצה, ביום 24.7.02 הם ניגשו לדירה וגילו לתדהמתם, כי מתגוררים בה הנתבעים 2-1 (להלן: "הזוג חן"), הרואים עצמם בעלים.

למחרת, גילו בני הזוג פז בבדיקה ברישום המקרקעין: הדירה נרשמה על שם נתבע מס' 3 (להלן: " שלמה קדוש") ביום 25.5.99; נרשמה הערת אזהרה לטובת נתבע מס' 4 (להלן: "משה קדוש") ביום 26.5.99; נרשמה הבעלות על שם משה קדוש ביום 25.7.99; נרשמה הערת אזהרה לטובת הזוג חן על הבעלות של משה קדוש ביום 9.9.99; וכן נרשמה הערת אזהרה לטובת נתבע מס' 5- הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ בגובה 425,000 ש"ח (להלן: "הבנק").

אי לכך, טוענים התובעים, דירתם נגזלה מהם במרמה ובחוסר תום לב של כל הנוגעים בדבר.

4.         הגנת הנתבעים

א.        הגנת הזוג חן (נתבעים1-2)

בני הזוג חן טוענים, כי רכשו את הדירה בתמורה ובתום לב ממשה קדוש ולא הייתה להם ידיעה בדבר ה"גזלה". לגרסתם של הזוג חן, זכותם על הדירה עדיפה על פני זכותם של בני הזוג פז.

לחילופין, טוענים בני הזוג חן, כי יש לראות את בני הזוג פז כמי שהתרשלו בשמירה על דירתם. לאמור, יש לדחות את התביעה בשל כך, או להטיל על התובעים אשם תורם בשיעור 100%, שיתבטא בפיצוי של בני הזוג חן, במקרה שבית המשפט יורה לפנותם מן הדירה.

ב.        הגנת שלמה קדוש (נתבע 3)

נתבע זה לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לכל הדיונים, למעט למתן עדות.

ג.          הגנת משה קדוש (נתבע 4)