1. התובעת מס' 1 (להלן: "התובעת") ניהלה בתקופה הרלוונטית, החל משנת 1994, עמותה בשם "מגן לחתול", שמטרותיה:
"פעילות ציבורית ופרטית למען חתולים" (סעיף 8 לסיכומי התובעים). סייעו לה בפעילותה זו בעלה, התובע מס' 2, ואחי בעלה, התובע מס' 3.
במרץ 1997 פורסמו במקומון של תל-אביב "העיר" ובשני מקומונים אחרים, כתבות שהציגו את פועלם של התובעים והתובעת בראשם, באור שלילי. כפי שעולה מתוכנן, תוארו התובעים כמי שהוציאו להורג, או המיתו, מספר רב של חתולים, ע"י הזרקת חומר מרדים לגופם. כותרת הכתבה בעיתון "העיר" תארה את התובעת כ
"מלאך המוות". בשני מקומונים אחרים, "צומת השרון" ו"כלבו", הופיעה הכותרת:
"מחסלת החתולים" בראש הכתבות שתארו את פעולת התובעים. הכתבות עוטרו במספר כותרות משנה, אליהן אתייחס בהמשך.
הכתבות והכותרות שהתנוססו בראשן, הניעו את התובעים לתבוע מהאחראים להן ומעוד מספר מעורבים, כפי שיפורט בהמשך, פיצוים בסך של 1,5 מליון ש"ח, בגין הוצאת לשון הרע כלפיהם ופגיעה קשה בשמם הטוב, בפרטיותם ובמעמדם המקצועי והאישי בעיני הציבור, שנחשף לכתבות ועיין בהן.
עד כדי כך קשה היתה הפגיעה, לטענתם, עד כי התובעת ובעלה נאלצו לעזוב את דירת מגוריהם בתל-אביב, בשל האיומים על חייהם והעלבונות שספגו מהסובבים אותם.
2. את תביעתם מפנים התובעים כלפי המוציא לאור של המקומונים שפירסמו את הכתבות (נתבעת 1), נגד העיתונאית שכתבה אותן (נתבעת 2) ונגד העורך (נתבע 3). לרשימת הנתבעים צרפו התובעים עוד מספר מעורבים, 16 נתבעים בסך הכל.
במהלך ההתדיינות נמחקו חלק מהם לבקשת התובעים, או בהסכמתם. כך ענת ליטני וכך עופר לוי, יניר אלפיה, יוסף אשד, מוטי נפתלי, יואב מדינה, יעקב מורד וחברת שי בטחון בע"מ. את התביעה נגד יוסי ורשבסקי, מנכ"ל הנתבעת 1, דחה על הסף כב' השופט ע. דוויק ז"ל, אשר בפניו החלה להתברר התובענה.
נותרה לדיון והכרעה תביעת התובעים נגד הנתבעים 1, 2 ו-3 וכן נגד הנתבע 8 - אברהם קוזי, שעסק בחילוץ חתולים במצוקה וצוטט בכתבה, כמי שאמר לכתבת דברים שפגעו בתובעים או מי מהם. כן עומדות עדיין לבירור התביעות נגד ד"ר סמדר טל, וטרינרית (נתבעת 9) בגין דברים שפורסמו בשמה במסגרת הכתבה ואסתר אלטמן (נתבעת 11) לה מייחסים התובעים הגשת התלונה נגדם במשטרה. כן תלויה עדיין ועומדת התביעה נגד ריבה מאיר (נתבעת 10) שדבריה, כפי שצוטטו בכתבה פגעו אף הם בתובעים, לטענתם.
הנתבעת 2, איריס עודד הכתבת, והנתבעת 11 אסתר אלטמן, המשמשת כיו"ר עמותה בשם "תנו לחיות לחיות" הגישו, במסגרת כתב הגנתן, תביעה שכנגד נגד התובעת, בעילה דומה, שעניינה הוצאת לשון הרע בגין דברים שהיא אמרה או פירסמה בכתבה ביום 24.3.98.
3. טוענים התובעים כי הכתבה שפורסמה בעיתון "העיר" והכתבות הדומות בעיתונים "צומת השרון" ו"כלבו", ובעיקר הכותרות וכותרות המשנה בראשן, שנרשמו באותיות גדולות, ליד או בצמוד לתמונת התובעת, יש בהן משום לשון הרע כלפיהם.
פרסום הכתבות (ראה ת/1, ת/2 ות/3) וקודם לכן ביקור כתבי וצלמי טלויזיה מהערוץ השני בביתה של התובעת, יחד עם שוטרים שעצרו אותה לזמן מה, נעשה ואורגן, לטענת התובעים, ביוזמת
"מתחריהם בפינוי חתולים ובראשם עמותת תנו לחיות לחיות", אשר ביקשו לפגוע בפעילותם על רקע ה
"אהדה והתמיכה שהם קיבלו בפעילותם למען חתולים ורווחת אזרחי ישראל".
יש בפירסום כתבות שקריות אלה
"שכותרתן, לשונן, ניסוחן ותוכנן מהווה משום הוצאת דיבתה של התובעת והתובעים רעה", משום עוולה לפי חוק איסור לשון הרע ו/או פקודת הנזיקין (נוסח חדש) ואף משום הפרה של חוק הגנת הפרטיות 1981 וחוק יסוד: "כבוד האדם וחרותו" (ראה סעיפים 34 ו-35 לכתב התביעה המתוקן). כך לטענת התובעים, אשר נפגעו במיוחד מכותרות הכתבות שפורסמו בהבלטה רבה בעמודים הראשונים של המקומונים, ובמיוחד מהכותרת
"מלאך המוות" שעיטרה את הכתבה במקומון העיר. כינוי זה הציג את התובעים ואת התובעת בפרט באופן
"שקרי וכוזב" כ
"פושעים המסוכנים לאנושות והפועלים באכזריות עם יצורים חיים".
מוסיפים התובעים וטוענים כי:
"הצגתה בכותרת העיתון כמלאך המוות, ההשוואה שעשו הנתבעים 1-3 בינה לבין ד"ר מנגלה הנורא (כינוי שיוחס לו לטענתם - נ.י.) מהווה גם המעטה של מימדי השואה... ולכן עוולה של הוצאת דיבה מהחמורות ביותר".
(ראה סעיפים 35-37 לכתב התביעה המתוקן).
אף כותרות המשנה שעיטרו את הכתבות פגעו בתובעים, לטענתם, ויש בהן משום לשון הרע כלפיהם, כמו גם וכאמור, תוכן הכתבות עצמן.
4. הנתבעים, ובמיוחד אלה שהיו אחראים לפרסום הכתבות, היינו הנתבעים 1, 2
ו-3, דוחים טענות התובעים ותביעותיהם.
לטענתם הנסיבות והעובדות שפורטו בכתבות הוכחו. התובעים אכן המיתו חתולים רבים שלא כדין וללא שהיה ברשותם אישור חוקי לכך, תוך שהם גובים כסף עבור לכידתם ותוך שהם מציגים עצמם כמי שמטפלים בחתולים ודואגים להעניק להם "בית חם".
בנסיבות אלה ולאור הענין הציבורי הרב שהיה בפרסום הכתבות עומדת להם, לטענתם, הגנת "אמת הפרסום" לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע.