1. בית התובעים ברח' הבר 22/1 בגן יבנה נבנה על ידי הנתבעת י.ח. דימרי בניה ופתוח בע"מ. (להלן "
דימרי"). הדירה רוצפה במרצפות נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ. (להלן "
נגב קרמיקה").
2. התובעים הגישו תביעה כנגד דימרי בגין ליקויי הבניה בדירה. האחרונה, הגישה הודעת צד ג' כנגד נגב קרמיקה, בגין אותם ליקויים שיש ליחסם למרצפות ולעבודות הריצוף. סכום התביעה עמד על כ- 156,000 ש"ח ,ואילו ההודעה הוגשה לסכום של 106,000 ש"ח .
3. הצדדים הגישו חוות דעת מומחים מטעמם, ובית המשפט מינה את המהנדסת גב' עופרה גלבוע, כמומחית מטעם בית המשפט .
4. בין התובעים לדימרי נוהל משא ומתן שבסופו הוגש לאישור בית המשפט הסכם פשרה, לפיו לסילוק סופי של טענות התובעים כנגד החברה, ישולם להם סכום של 25,000 ש"ח. הסכם זה נשא גם את שמה של נגב קרמיקה כצד לו, ובעקבות כך הוגשה בקשה למחיקת הודעת צד ג', וכך נעשה.
5. בפרוטוקול הדיון , קודם למתן פסק הדין נכתב: "
הצעת בית המשפט כי לצורך פשרה, תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 20,000 ש"ח, ותישאר במחלוקת שאלת הריצוף בלבד. הנתבעת נתנה הסכמתה לסכום ולעקרון , אשר הוצע על ידיה".
6. בדיעבד, פנו התובעים ועתרו לביטול המחיקה, משום שההסכמה אליה הגיעו הצדדים הינה כי הסכם הפשרה איננו כולל את טענות התובעים בשל ליקויי הריצוף .
7. ביום 28.2.07 ניתנה החלטתי, המתבססת על כוונת הצדדים כפי שהבינותי אותה מתוך הפרוטוקול וההסכמים שבאו לאישורי, לביטול החלטת המחיקה. כן קבעתי כי מכוח הסכמה זו יש לראות את היריבות בין התובעים לבין נגב קרמיקה, כיריבות ישירה.
8. נגב קרמיקה סברה כי שגיתי בהחלטתו זו. חרף כך הוגשו סיכומיה לעניין הריצוף. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הנני קובעת כי דין התביעה, ככל שהדבר נוגע לטענה היחידה שנותרה במחלוקת, דהיינו פיצוי בגין ליקויי ריצוף , להדחות.
9. להלן נימוקי:
התובעים קיבלו חזקה בבית בשנת 2001. בשנת 2003 התלוננו בפעם הראשונה על פגמים באריחי הקרמיקה. הטענה נבדקה על ידי דימרי ועל ידי נגב קרמיקה כאחד, ואולם נמצא כי חרף קיומם של חרירים וגבשושיות שנמצאו במקומות שונים באריחים אין הדבר משנה שיוכם לסוג א' - על פי הגדרות התקן לכמות הפגמים האסטתיים המותרת בפני האריחים.
10. האריחים אשר סופקו לתובעים הינם מדגם 5161 קליבר B בגודל 40X40 המיוצרים על ידי חב' קאלה (תורכיה) ומיובאים על ידי נגב קרמיקה.
11. נגב קרמיקה טוענת כי לא נמצאו באריחים אלו פגמי יצור על פי התקן הישראלי, אך גם לו נמצאו כאלה, אין להשית עליה את האחריות לכך.
12. אין דעתי כדעתה בכל הנוגע לסיפא. גם אם לא יצרה את האריחים בעצמה, משהודתה כי הינה המיבאת והמשווקת של האריחים (ומשלא נתבקש משלוח הודעת צד ג' ליצרן), אחראית היא לטיב המוצרים המסופקים על ידה. ואולם, שאלה זו הינה למעלה מן הצורך, לנוכח העובדה שלטעמי, נכשלו התובעים בטענתם לפגמים באריחים המצדיקים החלפתם, ו/או השתת פיצוי כספי בגינם.
13. המהנדס מטעם התובעים, מר אלכסיי גנישב מחברת טרמינל שרותי הנדסה בע"מ, קבע (עמ' 11 לחוות הדעת) כי "
פגמים באריחים (גבשושיות)בכל שטח הבית ושברים במטבח. העבודה בוצעה שלא על פי כללי מקצוע מקובלים הבאים לידי ביטוי במפרט הכללי לעבודת בניה סעיף 10051.
"כל אריח יבדק עם הוצאתו מהאריזה ואם ימצא עקום, פניו פגומים או סדוקים, מקצועיותו שבורים וכו' הוא יסולק מהאתר".
עוד נכתב:
"גבשושיות על פני אריחים בכל שטח הבית, הגלזורה בחלק העליון של הגבשושיות מתנפצת באריחים חדשים בריצוף. הדבר נוצר עקב ליקוי בתהליך היצור של האריחים"
התיקונים הנדרשים: "
החלפת הריצוף (במידות 40
X
40) בכל שטח הבית, סה"כ 101 מר'
X
250 ש"ח = 25,250 ש"ח. המחיר כולל גם פירוק הריצוף הקיים, פינוי הפסולת, וריצוף חוזר (כולל האריחים) ".
14. מר אבי בורשטיין, מהנדס אזרחי המועסק במכון התקנים הישראלי, ומשמש כראש ענף מוצרי שלד - המעבדה לחומרי בנין, אשר התייחס לתלונת התובעים ואשר חוות דעתו צורפה על ידי דימרי לכתבי טענותיה, ערך בדיקה חיצונית להתאמת האריחים לת"י 314: אריחי קרמיקה לחיפוי קירות ולריצוף, וקבע כי "
ניתן להבחין בכמות רבה של נזקים זעירים , נמדדו אקראית גודלם של הנקבים הפזורים בשטח הדירה ונמצא כי קוטרם הוא כ- 2 מ"מ ומטה. 10. לציין כי מיקומם של הנקבים הנראים הינו בחלק הגבוה של הגבשושיות המהוות חלק בלתי נפרד מהמבנה של האריחים . 11.הנקבים הזעירים רבים יותר באריחים אשר באזורי הדריכה בדירה ובמקומות שבהם קיים ריהוט. 12.בקומה העליונה שהינה חדרי מגורים תופעת הנקבים המהוים פגם אסתטי פחותה...
סיכום