א. רקע
1. תביעה בסך 305,646 ש"ח, שעניינה פיצוי בגין גניבת רכב, מתוקף פוליסת ביטוח שנחתמה בין התובע בוסקילה דניאל (להלן: התובע), לבין הנתבעת סהר - ציון חברה לביטוח בע"מ (להלן: חברת הביטוח).
ב. תמצית טיעוני הצדדים
2. לטענת התובע, נגנב בתאריך ה- 18.2.03, רכב מסוג אודי A6, מספר רישוי 52-627-36, שנת ייצור 2002 (להלן: הרכב), מביתו שבנתיבות. קודם לגניבה, בשעות הלילה המאוחרות, הסיע בנו ערן אותו ואת אשתו לביתם, החנה את המכונית בחנית הבית שלה שער חשמלי, והניח את מפתחות הרכב על השולחן. בשעות הבוקר נוכחה אשת התובע לראות כי הרכב איננו, בעוד המפתחות נשארו על השולחן. התובע דיווח על כך למשטרת ישראל, ומסר הודעה לנתבעת על האירוע האמור.
3. לאחר שלא נמצא הרכב, היה לטענת התובע, על חברת הביטוח בהתאם לפוליסה לפצותו ברכב חדש, או לחילופין לפצותו בגובה עלות הרכב שנגנב לרבות התוספות שהיו בו: מערכת שמע, מיגונים לרכב והחזר הוצאות בגין השכרת רכב אותו נאלץ לשכור.
4. הנתבעת טוענת כי הרכב לא נגנב או נפרץ, אלא נעשה בו שימוש חוקי ע"י בן משפחתו של התובע, אשר בידו היו המפתחות לרכב כמו גם קוד האיתורן והוא אשר ניטרל את המיגון. כמו כן, ככל שנגרם אירוע הביטוח, נגרם זה בידי התובע או מי מטעמו, היודע את הקוד הסודי של מערכת האיתורן ואשר בידו היו המפתח המקורי של הרכב והאביזרים המפעילים והמנטרלים את אמצעי המיגון.
5. הרכב היה ממוגן בין היתר במערכת איתורן, שם נתקבלה התראה על כך, שבשעה 2:51 לפנות בוקר בוצעה ברכב פעילות בלתי חוקית, אשר נוטרלה באופן חוקי לאחר 19 שניות. לפיכך יש לראות בכך מעשה שנעשה ע"י בן המשפחה. כמן כן, טוענת הנתבעת כי ההגנות המותקנות ברכב לא פעלו, בעת שהרכב לא היה בשימוש.
ג. העובדות שאינן שנויות במחלוקת
א. בין התובע לנתבעת נחתמה פוליסת ביטוח מס' 9030040033/02.
ב. ברכב הותקן מיגון כנדרש בפוליסה.
ג. התובע הודיע לנתבעת ולאיתורן על אירוע הגניבה, וכן הגיש תלונה במשטרה.
ד. עלות רכב חדש נשוא התביעה נכון ליום 18.2.03 הינה בסך של 288,000 ש"ח (הסכמת הצדדים מיום 5.12.05).
ד. המחלוקת
6. עניינה של המחלוקת הוא בעיקרה בשאלת החבות, היינו האם הרכב נגנב וכתוצאה מכך יש לפצות את התובע, או שמא לא נגנב הרכב, אלא נעשה בו שימוש חוקי ע"י בן משפחתו של התובע ועל כן פטורה הנתבעת מפיצוי.
ה. הראיות
7. מטעם התובע העידו התובע ובנו. מטעם הנתבעת העידו חוקר הנתבעת מר אבי בר (להלן: מר בר), קב"ט בחברת איתורן מר אבי מדעי (להלן: מר מדעי) ומומחה למיגונים לרכב מר יעקובי. כן צורפו המסמכים הבאים: מכתב ולפיו הרכב מסוג פרטי ולא קוזז בגינו מע"מ, מכתב מאיתורן אל התובע, חקירת החוקר את התובע, תמונת חזית הבית, פלט שיחות הטלפון של התובע ובנו ערן, והודעתה של גב' בוסקילה ז'נט מיום 13.3.03 אשר צורפה לתצהיר החוקר.
ו. תמצית עדויות הצדדים
8.
עדות התובע
בהתאם לתצהירו של התובע, נגנב ביום 18.2.03 הרכב. הודעה נמסרה למשטרה ולנתבעת, והוא קיבל מהנתבעת רכב חלופי. התובע פנה לנתבעת על מנת שזו תפצה אותו, וכן לסוכן הביטוח, אך נדחה ב"לך ושוב". משכך שכר לעצמו רכב לתקופה שאחרי תום השימוש ברכב החלופי שהועמד לרשותו. ברכב הגנוב היה רדיו דיסק שבוטח אצל הנתבעת וכן מערכת מיגון שהייתה מבוטחת .
במסגרת חקירתו הנגדית העיד התובע, כי על מנת להיכנס לרכב ולהתניע אותו, יש לפתוח את הרכב עם השלט וקוד סודי. על מנת לסגור את הרכב, יש לשלב להילוך "חניה", לנעול אותו, ולהפעיל המיגון, הכל באמצעות השלט. את קוד האיתורן ידעו אשתו של התובע, בנו והמוסך. סט מפתחות אחד מצוי בכספת, כשרק לו יש את המפתח לכספת ואף אחד מלבדו לא יודע היכן היא. סט נוסף נמצא בשימוש המשפחה. היום הוא יודע בדיעבד מפי אשתו, שביום 18.2.03 בשעה 3:24 התקשרה היא לבנו ערן. קוד האיתורן לא היה ברכב.
9. עדות בנו של התובע - ערן
בתצהירו מתאר העד, כי ביום 17.2.03, נסע עם אביו ואימו, לביתו של אחד - וקנין יצחק בנתיבות. הוריו ירדו והבן לקח את הרכב. לאחר מספר שעות, אסף הבן את הוריו בחזרה לביתם, החנה את הרכב בחניית הבית ונכנס עם הוריו לבית. לאחר 40 דקות לערך, יצא הבן ברגל לכיוון בית חברו טרבלסי יגאל. בשעות הבוקר הגיע הביתה והאב הודיע לו כי הרכב נגנב.
בחקירתו הנגדית העיד, כי על מנת להיכנס לרכב ולנסוע, יש לפתוח את הרכב עם השלט, ללחוץ את הקוד ולהניע. לגבי קוד האיתורן יש להפעיל קוד אחד.
מלבד הבן, ידעו הוריו את הקוד. כשחזר עם הוריו, נעל את הרכב וסגר את השער של הכניסה לחניה עם השלט. שלט של השער החשמלי מצוי בידי האב והאחר - בקביעות ברכב. כשיצא מהבית לכיוון חברו, היה הרכב בבית. הוא לא רצה להדאיג את האם, לא זוכר שאמר לה שנסע ברכבו של יובל ביטון. ב-18.2.03 בשעה 2:51 לא זוכר הוא למי התקשר, יתכן שנתן שיחה למישהו. לגבי 3:27 נראה לו שזה המספר של אמא של יובל.
10. עדות הגנה - החוקר מר בר
מסר קלטת מקורית אשר בה הוקלט התובע. התמליל נערך לדבריו באופן מקצועי. להערכתו היה בבית התובע כשלוש פעמים. פעם נוספת הייתה על מנת לצלם את המקום. התובע אמר בחקירה כי אין לו התנגדות לעבור בדיקת פוליגרף, ואולם לא הוחתם על בקשה להיבדק בפוליגרף, משום שלא עלה חשד כלפיו שמשהו עשוי להיות לא כשורה. התובע הביא את פלט שיחותיו ואת פלט שיחות הבן. חברת הביטוח לא עושה בדיקות בלא הסכמה בכתב. אחרי שנתקבלו פלטי הטלפון והתברר כי הבן נהג ברכב, נתבקש להסכים לעבור בדיקת פוליגרף - והתובע סרב, זאת עפ"י זכרונו של העד בלבד, ללא כל אסמכתה לכך. המשתמש האחרון ברכב לא נחקר על ידו ולא הייתה לו שום אינדיקציה לגבי המהימנות שלו.
11. עדות הגנה - המומחה מר יעקובי
על מנת לפתוח את הרכב, במצב בו כל המפתחות לרכב מהסוג הנדון נגנבים, יש לגרור אותו למוסך מורשה, לחבר את הרכב למחשב החברה ובשיתוף פעולה עם מחלקת השירות של היצרן, יתקבל הקוד לאימובילייזר המקורי, ואז יצטרכו להחליף צילינדרים בדלתות וצילינדר מתג הצתה.