א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
22886-06
08/08/2007
|
בפני השופט:
ניב ריבה
|
| - נגד - |
התובע:
1. גנני גרטנר סמדר
2. אמיר שטורם
עו"ד שרון שפרינצק רפופורט
|
הנתבע:
1. בלס ארז אברהם
2. יפה לרמן
3. נפתלי לרמן
עו"ד דורון אגוזי
|
| פסק-דין |
1. התובעים הינם רוכשי זכויות הבעלות והחזקה במגרש מספר 232 במושב משמרת.(להלן "
הקונים").
2. את הזכויות רכשו התובעים מהנתבע 1. (להלן "
המוכר").
3. ההסכם בין הצדדים נערך ביום 30.12.02. על פי ההסכם מכר המוכר לקונים את זכויותיו במגרש. באותה עת הצהיר המוכר כי הסכם הפיתוח שבינו לבין מינהל מקרקעי ישראל (להלן "
ממ"י"), בתוקף.
4. בהסכם, הצהירו הקונים כי ידוע להם "
כי חלפו כל המועדים הקבועים בהסכם הפיתוח לצורך בניה על המגרש וחתימה על חוזה חכירה בין המוכר למינהל מקרקעי ישראל, וזאת בלא שהמוכר קיים התנאים הנדרשים בהסכם הפיתוח לצורך חתימת חוזה חכירה כאמור".
5. על פי ההסכם, קיבלו הקונים זכויות ברי רשות במגרש לצורך בניית בית עליו, והפקידו בידי באי כוחם כספי התמורה, אשר אמורה הייתה להיות מועברת לידי המוכר עם קבלת אישור ממ"י לחתימה על הסכם חכירה והעברת זכויות הבעלות במגרש לידיהם.
6. בסעיף 14 להסכם נקבעו חובות התשלום של הצדדים: "
א. המוכר מתחייב לשלם את מס השבח ומס המכירה, אם יחולו, בקשר לחוזה זה... .
ב. .....הקונה מתחיב לשלם את דמי ההיתר ו/או תוספת הניצול למינהל
מקרקעי ישראל, ככל שיבקש לבנות למעלה מ-140 מ"ר. ג. המוכר מתחייב לשלם את היטל ההשבחה שיחול על המגרש עד למועד
חתימת ההסכם, וממועד זה, יחולו תשלומי היטל ההשבחה על הקונה. ד. הקונה מתחייב לשלם את כל המיסים הממשלתיים ,העירוניים ואחרים,
תשלומי חובה לסוגיהם וכל מיסי הפיתוח, אגרות הפיתוח והוצאות
הפיתוח כמשמעותן בסעיף ... מכל סוג שהוא החלים על פי דין על
מקרקעין ואו על בעלים ו/או על מחזיקים של מקרקעין ואשר יחולו על המגרש ו/או בקשר עימו בגין התקופה שמיום חתימת ההסכם ואילך, למעט תשלום לממ"י בגין הארכת תוקפו של הסכם הפיתוח או חידושו".
7. הקונים התעכבו בהגשת תוכניות הבניה. ביום 4.4.04 נדרש המוכר לשלם לממ"י סכום של 148,615 ש"ח כדמי היתר לתוספת בנייה. הקונים שילמו את הסכום האמור והגישו השגה על גובה הסכום. ממ"י קיבל את ההשגה וזיכה את הנתבע בסכום של 36,877 ש"ח (להלן "
הזיכוי").
8. משנסתיימה מלאכת הבנייה הגישו הצדדים בקשה להעברת הזכויות ע"ש הקונים.
9. ביום 26.1.05 הודיע ממ"י כי על פי החלטת המועצה מס. 953, ומכיוון שהמוכר מכר זכויותיו בטרם היה זכאי לחתום על הסכם חכירה, עליו לשלם לממ"י סכום של 89,112 ש"ח .
10. התנגדותו של המוכר לדרישת התשלום ובקשותיו מממ"י לביטולה- נדחו, אך המוכר סירב לשלם את סכום הדרישה.
11. ביום 4.8.05 חתמו הנתבעים 2,3 על ערבות בה התחיבו לקונים "
לשלם להם כל סכום כספי אשר ייפסק לטובתם...עלן פי כל פסק דין חלוט של בית משפטו/או פסק דין מאושר של בורר ולרבות סכומים אשר ייפסק בפסק דין כאמור כי הם זכאים להם ואשר יושבו ו/או הושבו על ידי מינהל מקרקעי ישראל....".
12. הקונים שילמו את הסכום שבמחלוקת.
13.בתביעה זו, עותרים הקונים לחייב את המוכר בסכומים הבאים: א. סכום של 22,038 ש"ח בגין האיחור ברישום זכויות החכירה על שמם. ב. עוגמת נפש ונזק לא ממוני בסך 30,000 ש"ח. ג. החזר הזיכוי(משוערך) בסך 39,572 ש"ח. ד. 52,235 ש"ח הפרש הדרישה ששולם על ידי הקונים ושהנתבעים ,3 ערבו לו. ה. פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של ההסכם בסך 115,750 ש"ח.