א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
22487-04
02/11/2006
|
בפני השופט:
1. ציטיאט משה 2. ציטיאט רונית
|
- נגד - |
התובע:
1. ציטיאט משה 2. ציטיאט רונית
|
הנתבע:
אברהם רובינשטיין ושות' חב' קבלנית לבנין עו"ד פרימו עו"ד שרוני
|
פסק-דין |
התובעים ציטיאט משה ורונית (יקראו להלן ביחד: "
התובעים" ולחוד: "
משה" ו- "
רונית") תושבי צור הדסה הגישו תביעה שעניינה בהפרת הסכם מיום 29.5.00 (להלן: "
ההסכם") לרכישת ביתם (להלן: "
הבית") המהווה חלק ממבנה דו-משפחתי.
לטענת התובעים הפרה הנתבעת אברהם רובינשטיין בע"מ (להלן: "
הנתבעת") את ההסכם במספר מובנים. ההפרות מתייחסות לליקויי בנייה, להטעייה במתן הסכמה להקמת מרתף במבנה הצמוד ולעיכוב במסירה.
הנתבעת הכחישה את טענות התובעים אלא שלאחר מינויו של מומחה בית המשפט בתחום ההנדסה מסרה זו את הסכמתה למימצאי המומחה.
מעבר לכך, שלחה הנתבעת הודעת צד ג' לרוכש היחידה הצמודה במבנה הדו-משפחתי ככל שהדבר נוגע להקמת המרתף על ידיו, כנגדה התגונן הלה.
יש לציין, כי התביעה נוהלה על ידי התובעים ללא ייצוג משפטי במרבית הזמן לפחות מאותה עת שבה הועבר התיק לשמיעת הוכחות בפני ואף קודם לכן.
תוצאת הניהול ללא הייצוג המשפטי ניכרת היטב במסמכי התיק וזו באה לידי ביטוי בעיקר בחוסר הארגון וחוסר השיטה שבהצגת חומר הראיות של התובעים, עובדה אשר הקשתה מאד על ניהול התיק ובירור המחלוקת. עם זאת, עלה בידי במאמץ ניכר להביא את טיעוניהם של התובעים לכדי בירור ממצה לאחר שמיעת טיעוני הסיכום שלהם בעל פה באולם בית המשפט כפי שהדבר משתקף בפרוטוקול.
התנהלותם של התובעים הדגימה לאורך כל הדרך נחישות יוצאת דופן וניכר היה בהם כי אלה משוכנעים בכך שמהלכי הנתבעת היו מעוולים כלפיהם והתקשו מאד לקבל הכרעות רציונליות בעניינם. עדיין, ועל אף ההערכה שיש לרחוש לדבקותם של התובעים, אין בכך כדי לשפר את קלישות ראיותיהם בחלק המרכזי של טיעוניהם.
גיזרת טענות התובעים בה נמצא ממש, הינה מצומצמת למדי וכוללת את ליקויי הבנייה שאותרו על ידי מומחה בית המשפט המהנדס קליין (להלן:"
מומחה בית המשפט").
תיקון חלק זה של הליקויים הוערך ע"י מומחה בית המשפט בעלות של 12,850 ש"ח נכון ל- 25.7.05 בתוספת מע"מ והשלמת תימחור לקבלן מזדמן בשיעור של 35% וזה מתקבל כמוכח.
מעבר לכך, טוענים התובעים לסידרה של ליקויים שתוקנו על ידם ולפיכך, לא נכללו בחוות דעתו של מומחה בית המשפט. ליקויים אלה נוגעים לפגמים שנפלו בגג הרעפים, בבנייה בטיח, בשרברבות, בנגרות, באלומיניום וכן בשיפוע שביל הגישה. כשלים אלה, לגירסת התובעים, תוקנו בעלות של למעלה מ- 50,000 ש"ח. בגירסתם זו נסמכים התובעים על חוות דעתו של המומחה מטעמם, המהנדס יגאל ברגמן (להלן:"
ברגמן"), זיהה קבע קיומם של פגמים כאמור, הכל כמפורט בחוות דעתו, אלא שאליה וקוץ בה. חוות הדעת של ברגמן, למיצער ככל שזו עוסקת בגג הרעפים, מנותקת לחלוטין מההקשר הנוגע למפרט שעמד ביסוד ההסכם שבין הצדדים ולפיו, לא התחייבה הנתבעת אלא למסירת חלל הגג ברמת מעטפת. התחייבות מסוג זה אינה כוללת את ההשלמות הנדרשות כביכול בחוות דעתו של ברגמן.
מן המפורסמות הוא, כי סטנדרטים לרמת מעטפת אינם משתווים כלל ועיקר לדרישות הגמר של המבנה ולא ניתן להגיע ברמת מעטפת לסיום הפרטים הנדרשים בחוות הדעת של ברגמן ובטענות התובעים.
יודגש, כי לפי עדותו של שדמי, עוזר מנכ"ל אצל הנתבעת (להלן:"
שדמי") בה נתתי אמון, תומחר מחיר הבית בהתחשב בקיומו של החלק שנמכר ברמת מעטפת בלבד.
מעבר לנדרש יצויין, כי גם לולא זאת נכשלו התובעים בהרמת נטל הראיה לאחר שלחומר הראיות שלהם לא צורפה ולו קבלה אחת המוכיחה את העלויות הנטענות על ידם.
בנסיבות אלה, נראה לי, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח את חלק תביעתם בנושא ליקויי הבנייה מעבר למה שאושר ונקבע בחוות דעתו של מומחה בית המשפט.
חלק תביעתם הנוסף של התובעים עוסק בקיומו של מה שהם מכנים "עיכוב במסירה", אלא שטענה זו נסמכת כל כולה על פרק הזמן שנדרש להם להשלמת חלל הגג מרמת המעטפת לגמר, ולאחר שקבעתי כי לא היו זכאים לכך על פי ההסכם, נשמט בסיס תביעתם בנושא ונדחה.
התובעים הכבירו בטיעונים בנושא נוסף שהיה עמוס מאד מבחינה אמוציונלית, וזה נוגע להפרת התחייבותה של הנתבעת במתן הסכמתה לשכן ביחידת הדיור הסמוכה להקמת מרתף. אין חולק כי השכן חרג מההיתר ועל כך יש לגנותו בכל פה, אלא שלטעמי לא ניתן לראות בהסכמתה של הנתבעת למתן ההיתר המקורי שלא כלל חריגה, הפרה של התחייבותה כלפי התובעים.
אמנם בהסכמתה זו "חיפתה" כביכול הנתבעת על הצורך בהסכמת התובעים לבנייה, אלא שלא הוכח בכל דרך שהיא, כי עצם הקמת המרתף ללא חריגה היה בו כדי לפגוע בכל דרך שהיא בערך ביתם של התובעים.
יודגש בהקשר זה, כי מטעם התובעים לא הוצגה כל ראיה הנוגעת לירידת ערך הבית בשל הקמת המרתף על פי היתר וככל שהדבר נוגע לנזקים שנגרמו בשל החריגה מההיתר, יריבם של התובעים אינו אלא השכן עצמו ואכן אלה ניהלו כנגדו הליך משפטי ובכך מיצו את הנושא.
סבורני איפוא, כי יש לדחות את התביעה ככל שזו נוגעת להפרת ההסכם מצד הנתבעת במתן הסכמתה להקמת המרתף ומכאן, כי חלק הודעת צד ג' נדחה אף הוא.