א
בית משפט השלום חיפה
|
21907-02
31/08/2005
|
בפני השופט:
א. אליקים
|
| - נגד - |
התובע:
1. בן בסט יעל
2. בן בסט אריק
עו"ד לוי אסתר
|
הנתבע:
1. ראובן יעקב
2. ראובן )להב) ענת
3. בן אמורה זמירה
עו"ד אבוחצרה אייבי
|
| פסק-דין |
מבוא
1. התובעים והנתבעים מתגוררים בקומה השניה בבית משותף אשר ברח' ברנר 105 בטירת הכרמל (אשר נקרא היום רח' שמואל זרביב).
2. במהלך חודש 10/01 ביצעו הנתבעים עבודות בניה בדירתם ובין השאר הוסר חלקו של גג הרעפים הנמצא מעל דירת התובעים. משהגיעו גשמי חודש 12/01 הוצפה לטענת התובעים דירתם ונגרמו נזקים לתכולתה בשיעור של 41,400 ש"ח, התובעים נאלצו לפנות דירתם וביחד עם פיצוי בגין דיור חלופי, הוצאת הובלה ואחסון ועוגמת נפש הועמד סכום תביעתם על סך של 82,500 ש"ח.
3. הנתבעים טענו כי פעלו על פי היתר כדין שניתן בהסכמת התובעים, הם טענו בפועל הם לא גרמו נזק כלשהו לתובעים והפנו האצבע המאשימה לקבלן מבצע העבודות. הנתבעים חלקו על הנזקים הנטענים. בתחילה אף הוגשה הודעת צד ג' כנגד הקבלן המבצע, אלא שההודעה נמחקה בשל קשיי איתורו.
4. בישיבת ההוכחות העידו התובע מס' 1 מר אריק בן בסט והנתבע מס' 1 מר ראובן יעקב, בהסכמה הוגשו חוות דעת המומחה שכל אחד צרף לתצהירו ולאחר מכן סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.
5. במאמר מוסגר אציין כי לנתבעים טענות בדבר קיר שבנו גם להנאת התובעים, אלא שמדובר בנושא שאין לו ביטוי בכתב ההגנה ולא אתיר הרחבת חזית.
השאלה שבמחלוקת
6. כבר מעיון בכתב ההגנה ובוודאי לאחר שמיעת עדויות הצדדים עולה כי אין מחלוקת בשאלת האחריות וכי למעשה מודים הנתבעים באחריותם לתוצאות העגומות של ביצוע העבודות בדירתם. קו ההגנה בו בחרו הנתבעים לפיו לא הם פרקו את הרעפים אלא מר אחמד סמא אינו יכול לסייע להם בעימות מול התובעים. השבה או שיפוי מהקבלן יכולה היתה להתברר במסגרת הודעת צד ג' לו היתה נמסרת לו ההודעה ע"י הנתבעים או בתביעה נפרדת. אלא שכלפי התובעים, האחראים לנזקים הם הנתבעים שביצעו עבודות בדירתם באמצעות שלוחם- הקבלן המבצע מטעמם מר סמא.
7. המחלוקת הענינית היחידה הינה מה גובה הנזק שנגרם לתובעים.
דיון
8. לאחר שמיעת העדויות עדיפה בעיניי עדותו של התובע על עדותו של הנתבע שהעיד בצורה מזלזלת כלפי התובעים וניסה להציגם כנוכלים מבלי לזכור כי המקור לבעיה הינן עבודות שבוצעו ברשלנות בדירתו.
9. כפי שציינתי לעיל, אין מחלוקת כי קבלן מטעמם של הנתבעים הסיר הרעפים מעל חלק מגגם של התובעים. הנתבע תאר את היקף העבודות בעדותו כי הם החליטו "להרוס את הבית הקיים ולבנות מחדש את כל החדרים וקומה נוספת". מעדותו של הנתבע ניתן היה ללמוד כי בפועל העבודות בוצעו ללא היתר ולמעשה הוצא כנגדם צו הפסקת עבודה שיפוטי (נספח א' לתצהיר התובעים) ועד היום רשום צו הריסה בלשכת רשם המקרקעין (ת/5) על זכויות הנתבעים. די באמור לעיל כדי להצביע על הפרת חובת הזהירות כלפי התובעים שמצאו עצמם לפתע ללא גג לראשם. לא הוכחה טענת הנתבעים לפיה התובעים בחרו בכך מרצון בשל כוונות לשפץ את דירתם.
10. בחודשיים הראשונים לאחר הסרת הרעפים, פרסו הצדדים ברזנט שסופק ע"י הנתבע או על ידי השכן. התובע הסביר כי "כאשר שמנו את הברזנט אני התראתי בפני ראובן שעומדים להיות גשמים והוא לא עשה כלום. במצב שהיה לפי הבנייה שלו, לא היה מצב לסדר את זה לפי מה שהוא עשה. תמיד היה נשאר חלק פתוח" וגם מסיבה זו פעלו הנתבעים ברשלנות, הזריזות בה מצאו הנתבעים שמאי שיגיע לבדוק הנכס לאחר ההצפה על מנת להערך לתביעה עתידית, צריכה היתה לאפיין את התנהגותם במהלך החודשיים בהם נחשף הגג ולא כפי שקרה בפועל.
11. אין מחלוקת כי כתוצאה מהגשמים והגג הפתוח, נותק זרם החשמל לבנין והמשטרה פינתה את התובעים מדירתם וגם עובדה חריגה זו תומכת בטענת התובעים כי העבודות שביצעו הנתבעים ביחד עם גשמי דצמבר הביאו למצב שחייבם לעזוב את ביתם במהירות והכל בשל רשלנות הנתבעים.
גובה הנזק
12. התובעים תמכו טענותיהם בחוות דעת מומחה מר יגאל טלמן ת/2, הנתבעים תמכו טענותיהם בחוות דעת מומחה מר אמיר גולדברג (נספח ז' לתצהיר הנתבעים). שני המומחים לא הובאו להעיד.
13. שאלה מרכזית בכל הערכת נזק הינה מועד הבדיקה. המומחה מטעם התובעים לא מציין בחוות הדעת מתי ביקר בדירה ומתי ראה הנזקים. מעדות התובע ניתן ללמוד כי הוא הוזמן לדירה בחלוף מספר חודשים "אחרי אולי חצי שנה". המומחה מטעם הנתבעים בקר אמנם בדירה ביום 6.12.01 אלא שבאופן תמוה הוכנה חוות דעתו רק ביום 29.8.02 ורק כתגובה לחוות דעת המומחה מטעם התובעים. בנסיבות אלו משקלן של שתי חוות הדעת מופחת, הראשון בשל ביקור מאוחר והשני בשל מגמתיות בולטת בעיתוי הגשת חוות דעתו.
14. שאלה מרכזית באשר לנזקי המבנה הינה מי תיקן אותם ומתי. הצדדים חלוקים בנושא, כך למשל בישיבת קדם המשפט מיום 25.1.04 טען התובע כי הנזק לא תוקן ע"י הנתבעים, "אני הייתי חייב לבנות הבית מחדש, כל הגג וכו", עיון בחוות דעתו של מומחה הנתבעים מראה כי לטענת הנתבעים הם תיקנו או שילמו עבור חלק מהתיקונים ,אלא שמחלוקת עובדתית כגון זו לא יכולה להיות מוכרעת ע"י השמאים והתובעים משום מה התעלמו מכך. תובע שיודע לכל המאוחר בישיבת קדם המשפט כי הנתבעים טוענים כי תיקנו הליקויים בעצמם, עליו להתכבד ולהביא עדויות בדבר התיקונים שביצע- לא חוות דעת שמאי אלא עדות ממבצע התיקונים או לכל הפחות קבלה על תשלום לאותו מבצע. בתום שמיעת העדויות הסתבר כי התובעים "קימצו" במסמכים ולמעשה לא תמכו טענותיהם בקבלות. כך למשל בסעיף 1 לנזקי המבנה טוענים התובעים לתיקון גג רעפים+תקרת רביץ +תיקוני אטימה+החלפת רעפים, אלא שלא הוצגה קבלה או אסמכתא לתיקון. כך למשל גם בענין ארון החשמל שבוודאי תוקן , הכיצד לא מוצגת קבלה במיוחד שלאור גרסת מומחה הנתבעים, הארון תוקן ע"י חברת חשמל והתיקון מומן ע"י הנתבעים.
15. תובע שנטל ההוכחה מוטל עליו ואשר נמנע מלהביא עדויות ומסמכים בדבר מועד התיקון, זהות מבצעו והסכום ששולם בפועל, לא מרים הנטל בכך שהוא מגיש חוות דעת מומחה שמעריך לאחר חודשים ארוכים את עלות הנזק. כשיש קבלה על תיקון לא צריך הערכת נזק, כשיש טענה כי התיקון לא בוצע ע"י התובעים, העדר הצגת הקבלה משמיט הבסיס לתביעת החזר התשלום. בנסיבות אלו לא מצאתי לנכון לפסוק לתובעים סכום כלשהו בגין תיקון נזקים למבנה ואזכיר כי בלי כל קשר לנזקי הגשם, התובעים שיפצו דירתם בהתאם לתוכניות מוקדמות שהיו להם.