רקע
בפני תביעה כספית בסך 224,000 ש"ח אשר הוגשה על ידי התובעת, חברת בטוח אשר בתקופה הרלבנטית ביטחה את חברת "גלובס אריזות ומשלוחים בינלאומיים בע"מ" [להלן: "
גלובס"] בפוליסה לסחורות בהעברה.
התביעה הוגשה נגד הנתבעת, גם היא חברת ביטוח בטענה שגם היא ביטחה את גלובס בתקופה הרלבנטית, בפוליסת בטוח מבצר לבתי עסק לרבות אחריות ו/או חבות כלפי צד שלישי.
אירוע הביטוח
ביום 16.8.04, בעת שחברת גלובס עסקה בהעמסת מכונה מסוג OCOMA VERTICAL NACHNING MB 56 VA [להלן:
"המכונה"] על גבי מכולה שטוחה באמצעות מלגזה, נפלה המכונה ונגרם לה נזק, שהוערך על ידי שמאי בסך של 50 אלף יורו. במהלך טיפול השמאי בתביעה הסתבר לתובעת כי, גלובס מבוטחת גם אצל הנתבעת בפוליסה המכסה את האירוע אשר גרם לנזק.
טענות התובעת
לאור העובדה, שמדובר בבטוח כפל פנתה התובעת אל הנתבעת כדי שתטפל בתביעה אך האחרונה סירבה. לטענת התובעת, לאור כפל הבטוח על הנתבעת, כמי שבטחה אף היא את גלובס, לפצותה ב 40 אלף יורו, בהתאם לסעיף 59ד'
לחוק חוזה הבטוח התשמ"א - 1981 (להלן: "סעיף 59 לחוק)ובהתאם ליחס שבין סכומי הבטוח, זאת מאחר וסכום הבטוח על פי הפוליסה של התובעת הוא מליון דולר וסכום הבטוח על פי הפוליסה של הנתבעת הוא 5 מליון דולר. בכל מקרה, זכאית התובעת לפחות ל 50% מסכום הנזק.
טענות הנתבעת
לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות כיוון שאין כיסוי ביטוחי לגלובס אצל הנתבעת לאירוע הנטען בתביעה זו והמוכחש לכשעצמו ולכן אין מדובר בכפל בטוח. לגרסת הנתבעת, הפוליסה אשר הונפקה על ידה החריגה בפרק 5 "סחורות בהעברה" שזהו הביטוח הראוי לאירוע נשוא התביעה. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת, כמבטחת של גלובס אינה בגדר צד ג' בפוליסה אשר הוצאה על ידי הנתבעת ואין רלבנטיות בתביעה דנן לפוליסה זו.
הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו לא יתנהל דיון הוכחות ויוגשו סיכומים בכתב.
דיון
לטענת התובעת היא ביטחה את גלובס במסגרת פוליסת בטוח "סחורות בהעברה", על פיה עליה לשפות את המבוטח עבור אבדן ונזק תאונתי אשר נגרם לרכושו בעת העברתו לשטח מדינת ישראל והעברה זו כוללת את טעינתו ופריקתו בין בשימוש באמצעים מכנים ובין בלעדיהם. דהיינו, הפוליסה מכסה נזק שנגרם למטען בעת הובלתו על ידי גלובס לרבות בעת פריקתו והעמסתו כפי שקרה במקרה דנן.
לטענת התובעת, הנתבעת ביטחה במקביל את גלובס בפוליסת "מבצר לבתי עסק", הכוללת בטוח אחריות כלפי צד שלישי, במסגרתה התחייבה הנתבעת לכסות כל נזק, שתגרום גלובס לצד ג' במסגרת עיסוקה ובין היתר, לכסות חבות העשויה לחול על גלובס, עקב שימוש במעלית משאות ו/או מתקני שינוע הרמה והנפה, לכסות חבות שעשויה לחול על גלובס עקב טעינת סחורות על או מעל, באמצעות כלי רכב, כמשמעותו בפקודת רכב מנועי סיכוני צד שלישי, וכן לכסות את חבותה של גלובס, בקשר עם הפעלת כלי רכב אשר אינם חייבים בבטוח חובה.
לגרסת התובעת, הנזק נשוא תביעה זו, נגרם כתוצאה משימוש במלגזה. נזק אשר מכוסה בכל מקרה ובכל מצב במסגרת ההרחבות המיוחדות שבסעיפים 9, 10 ו - 4 להרחבות וכן הפרק הדן באחריות כלפי צד ג', כולל הרחבה לאחריות בעלי מחסנים. לכן לגרסתה, על הנתבעת לשפות את גלובס בגין סכומים שהתובעת חייבת לשלם בהקשר לנזק לרכושם של אחרים הנובע מעיסוקיה בחצריה של גלובס, או במקומות אחרים.
לגרסת התובעת, אם גלובס הייתה פונה ישירות אל הנתבעת לשיפוי בגין נזק זה, ולאור העובדה, שגלובס גרמה נזק לצד ג' היא חברת "אלבה " אשר לה מכרה את המכונה בחו"ל, הרי שהנזק נכלל במסגרת עיסוקה של גלובס שהוא שינוע, פריקה, טעינה באמצעות מלגזה ופוליסת הבטוח של הנתבעת מכסה נזק זה. לכן, מדובר בביטוח כפל כיוון שבטוח הנתבעת מכסה את חבותה של גלובס כלפי אלבה. לאור זאת טוענת התובעת כי יש לחלק את הנטל בהתאם לטענותיה בכתב התביעה.
לטענת הנתבעת המקרה נשוא תביעה זו אינו נכלל במסגרת סעיף 59 לחוק חוזה הבטוח, העוסק במקרה בו נכס אחד מבוטח בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד, כיוון שכאן לא מדובר באותו סיכון, ובסוגי ביטוחים שונים. האחד, בטוח סחורה בהעברה והשני ביטוח בגין חבות צד ג'. לכן, אין מדובר בכפל בטוח, מה עוד, שבפרק 5 לפוליסת הנתבעת, העוסק בסחורות בהעברה הוחרג בפוליסת הבטוח של הנתבעת. לגרסת הנתבעת אין כל היגיון בכך, שגלובס תבטח באותו סיכון בשתי פוליסות שונות, אצל מבטחים שונים ותשא בתשלומים כפולים בגין אותו ביטוח ממש.
ברע"א 3948/97
מגדל חברת בטוח בע"מ נ' מנורה ואח', פד"י נה(3) 769, נקבע כי זכות ההשתתפות בין חברות הבטוח במקרה של כפל בטוח הינה זכות שביושר, המושתתת על שיקולים של מניעת התפשרות שלא כדין ועל התפיסה, של מקום שבו שניים או יותר צריכים לשאת בחוב מסוים יש לחלק את נטל החיובים באופן צודק. במקרה כזה, תשלום שיפוי על נזק על ידי מבטח אחד משחרר את המבטח האחר מאחריות עפ"י הפוליסה אשר המבטח האחר נקשר בה. לכן, ראוי שהמבטח האחר, אשר שוחרר מאחריות, ישא בחלק יחסי צודק של החיוב ואין כל צידוק שהנשיאה בנטל תהיה על פי שרירות ליבו של הנושה, כיוון שלעתים טמון במצב כזה פוטנציאל קנוניה אפשרית בין הנושה לבין מי מן החייבים, אשר תגרום לכך שהחיוב יוטל רק על אחד החייבים. לכן זכות ההשתתפות הינה תוצאה לא רצויה ומעבר לכל אלה, כל אחד מן המבטחים קיבל פרמיה עבור פוליסת הבטוח שבה נקשר. לכן סעיף 59 לחוק חוזה הבטוח מביא לחלוקת האחריות בין המבטחים.
עוד נקבע כי בהתאם לסעיף 59 הנ"ל, כאשר שתי פוליסות בטוח נפרדות מכסות סיכון פלוני לגרימת נזק לאותו רכוש ומבחינת היקף הכיסוי מכסות את אותו אינטרס קיימת חפיפה בין שתי הפוליסה המצדיקה קיום השתתפות בין המבטחים במקרה של נזק.
דהיינו, הלכה זו קובעת כי ניתן להחיל את סעיף 59 הנ"ל לעניין כפל בטוח במקרה בו מדובר בפוליסות שונות בהתקיים שלושה תנאים: זהות בנכס אותו מבטחות הפוליסות, זהות בסיכון לגרימת נזק לאותו רכוש עצמו וזהות באינטרס - דהיינו מבחינת כיסוי ההיקף הביטוחי שתיהן מכסות את אותו אינטרס עצמו.
לטענת הנתבעת מדובר בשתי פוליסות שונות המכסות שני סיכונים שונים, האחד ביטוח סחורה בהעברה - בהתאם לפוליסה של התובעת והשני ביטוח אחריות בגין חבות צד ג' - בהתאם לפוליסה של הנתבעת, אין מדובר באותו סיכון ולכן אין כפל בטוח במקרה זה.
על מנת שתחול בענייננו ההלכה של כפל בטוח נדרש כי פוליסת בטוח צד ג' של הנתבעת תכסה את הסיכון, את הנזק ואת אותו אינטרס של המבוטחת.