א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
216208-02
29/11/2005
|
בפני השופט:
ערקובי רחל
|
- נגד - |
התובע:
1. גורמן דוד 2. מנחימר צבי 3. שנקמן אביבה
עו"ד בלטר יעקב
|
הנתבע:
אוחיון (בן עזרי) עליזה עו"ד בדנר אריה
|
פסק-דין |
תחילתו של תיק זה בתביעה שהוגשה כנגד הנתבעת לפינוייה בעילות שונות, כפי שיפורט להלן.
התובעים חלקו על עובדת היות הנתבעת דיירת מוגנת.
התביעה הוגשה בגין עילות תביעה רבות ובכלל זה נטען כי:
- הנתבעת העלימה פרטים מהותיים מהתובעים ואינה יכולה להחשב כדיירת מוגנת.
- הנתבעת הוסיפה לדירה מטבח ושירותים ללא קבלת היתר בניה כדין.
- הנתבעת פתחה חלונות בקיר הצפוני, הגביה את המעקה המערבי של הבניין, שינתה את חזית הקיר המערבי, התקינה מזגן מפוצל, הוסיפה כיור, הרסה את מרזב הבניין, והכל ללא הסכמת התובעים וללא היתרים כדין.
- הנתבעת עושה שימוש ייחודי בגג הבניין, תוך מניעת השימוש מהתובעים שהינם בעלי הבניין.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. בדיון ההוכחות הראשון, נשמעו לבקשת ב"כ התובעים רק עדי התביעה, ונקבע מועד נוסף לשמיעת הנתבעת.
בפתח דיון ההוכחות השני, הודיע ב"כ התובעים כי התובעים חוזרים בהם מטענותיהם בכתב התביעה למעט שניים: פתיחת החלונות בקיר הבניין, ובניית התוספת ללא היתר כדין.
לאחר שמיעת הנתבעת, נקבע התיק להגשת סיכומי הצדדים.
על פי החלטתי מיום 5.7.05 היה על ב"כ התובעים להגיש סיכומיו עד ולא יאוחר מיום 15.9.05.
ביום 6.11.05 הוגשה בקשה בהסכמה להארכת מועד הגשת הסיכומים מטעם ב"כ התובעים עד ליום 27.111.05. נעתרתי לבקשה זו.
אדגיש כי הבקשה הגיעה לאחר שחלפו למעלה מחודשיים מהמועד בו היה על ב"כ התובעים להגיש את סיכומיו.
ביום 28.11.05 הוגשה בקשה נוספת מטעם ב"כ התובעים על פיה הוא עותר למתן ארכה נוספת משום שאשתו הובהלה לבית חולים.
לבקשה זו לא צורפה עמדת הצד שכנגד, ולפיכך, נשלחה הבקשה לב"כ הנתבעת לקבלת עמדתו שהוגשה לתיק, ובו היא מתנגדת למתן ארכה נוספת.
לעניין בריאותה של אשת ב"כ התובעים, ביהמ"ש מאחל לה החלמה מהירה. יחד עם זאת, על פי אישור רפואי שצורף על ידי ב"כ התובעים אשתו הובהלה כדבריו לבית החולים ביום 27.11.05 שעה 20:00. במועד זה חלף המועד להגשת הסיכומים מטעם התובעים, גם לאור הארכה שניתנה.
בנסיבות אלה אין מקום למתן ארכה נוספת להגשת סיכומים, ופסק דיני זה ניתן לאור העדויות שהוגשו לתיק.
כאמור לעיל, התובעים חזרו בהם ובצדק ממרבית טענותיהם. התובעים עשו זאת לאחר שהעדים מטעמם נחקרו, והתובעים נוכחו לדעת כי לא יצליחו להרים את הנטל המוטל עליהם להוכיח את טענותיהם.
נותרו לדיון שתי טענות, שגם מהן ביהמ"ש סבור כי היה ראוי שהתובעים יחזרו בהם נוכח העדויות בתיק זה.