רקע
1. תביעה לתשלום הסך של 250,000 ש"ח, בגין תמורת סחורה חקלאית של התובע -חקלאי המגדל ירקות, במושב אשבול, אשר שווקה ע"י הנתבע - בעליה ומנהלה של חברה העוסקת בפעילות חקלאית מסחרית, בין היתר שיווק גידולי ירקות, ששמה "תעשיות תוצרת חקלאית אביטן בני בע"מ".
טענות התובע
2. התובע טוען כי בשלהי שנת 2004 פנה הנתבע אל בנו (להלן:"אריק") המנהל את עסקו, באמצעות חותנו, מר אפרים מורי, בבקשה שיסייע לו בכך שימכור לו סחורה של כרוב, שומר ופלפל, על מנת שישווקה לרשת שופרסל.
הסיבה לבקשת העזרה הוסברה בכך, שהנתבע "נתקע" ללא סחורה לאחר שהתחייב לשווקה לרשת שופרסל.
3. עקב בקשת הנתבע, נאות אריק לסייע, ולפיכך סוכם בין הצדדים כי הסחורה תסופק בתנאים כדלקמן:
א. הקטיף יבוצע ע"י הנתבע ועל חשבונו.
ב. יתר ההוצאות תחולנה על הנתבע.
ג. המחיר שישולם לתובע יעמוד על הסך של 80 ש"ח לקרטון כרוב.
4. לטענת אריק, רק בדיעבד משנמסר לו פירוט החשבון מאת הנתבע, נסתבר לו כי הנתבע חישב שלא עפ"י הסכום המוסכם לתשלום, כי קיזז עלויות הקטיף והוצאות, ואף את התמורה הנותרת לא שילם לתובע, אלא העבירה לידיו של מר עזרא גבאי (סוחר ירקות בשוק סיטונאי בירושלים), בטענה מוכחשת כי הדבר סוכם עם אריק, לשם קיזוז חובותיו של האחרון למר גבאי.
טענות הנתבע
5. הנתבע טוען כי בסוף שנת 2004 פנה אליו מר אפרים מורי, שהינו ידידו וחותנו של אריק (אבי אשתו), וביקש את עזרתו בעניין גידולי הירקות אשר היו מוכנים לקראת קטיף באותה עת.
מר מורי הסביר לנתבע, כי אריק נקלע למצוקה קשה, מאחר והעובדים התאילנדים שעבדו עבורו בקטיף נלקחו ע"י משטרת ההגירה בשל שהותם הבלתי חוקית בארץ, דבר שלא איפשר את ביצוע הקטיף, והציב חשש כבד לאבדן היבולים, ככל שלא ייקטפו במועד.
לטענת הנתבע, פנייתו של אפרים אליו נעשתה לאור הידידות ביניהם, ומאחר ועיסוקה של החברה שבבעלותו כולל גם גידול ושיווק ירקות, ולפיכך ביקש שייעשה שימוש בציוד ובעובדים העומדים לרשות הנתבע, להצלת גידולי התובע.
6. הנתבע הסכים, כדבריו - כמחווה של רצון טוב, ולפיכך סוכמו תנאי העסקה כדלקמן:
א. חלק מהסחורה תשווק ישירות לידי מר עזרא גבאי, כפי יכולת הקיבולת שלו, ותמורתה תקוזז מחובו של אריק למר גבאי.
ב. יתר הסחורה תשווק ע"י הנתבע לרשתות או לשוק הסיטונאי.
ג. מכספי התמורה שיתקבלו ינכה הנתבע עלויות הקטיף, עלות הובלה לפי סך של 40 ש"ח למשטח, עלויות קרטונים (1.70 ש"ח לקרטון) ומשטחים (7 ש"ח למשטח), והוצאות שונות שהוערכו בגובה 20% מסך התמורה שתתקבל.
ד. יתרת הכסף, לאחר הניכויים, תועבר ישירות למר גבאי לקיזוז חובו של אריק כלפיו.
7. לטענת הנתבע, מעולם לא סוכם על תשלום לפי מחיר לקרטון והדבר אף מנוגד לנוהג בעולם החקלאי-שיווקי, בו נקבעים מחירי מכירה וקניה עפ"י "מחיר תקליט", שהינו מעין מדד מחירי הירקות הנתון לשינוי יומיומי.
הנתבע טוען אם כן, כי סוכם עם אריק על תשלום לפי אמצע תקליט (מעין מקבילה ל"שער יציג"), דהיינו מחיר תקליט ממוצע לתקופת העסקה, על מנת להעריך את התמורה, חרף העדר היכולת לקבוע מה תהיה, מראש.
כמו כן, טוען הנתבע כי בעניין העברת התמורה ישירות למר גבאי, דובר על סיכום מפורש בין הצדדים, בנוכחות מר מורי ומר גבאי.