בפני תביעת התובע לתשלום תכוף. המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 16.10.02 .
בתיק התביעה העיקרי, מונו עד כה שלושה מומחים,
פרופ' ענת לבנשטיין
בתחום העיניים שקבעה לתובע 14.5% נכות,
ד"ר איכנבלט מריו
בתחום האורטופדי שקבע לתובע
28%
נכות,
ד"ר ג'רי וייס
בתחום הפלסטי שקבע לו 5% נכות בגין דלקת וכן תלויה ועומדת בקשה למינוי
נוירולוג, פסיכיאטר, אורולוג ומומחה שיקומי.
התובע זכה כבר פעמים בעברו לתשלומים תכופים, האחד לאחר שפנה באופן ישיר לנתבעת ביום 13.8.03 בסך
15,000
ש"ח, והשנייה עת פנה לביהמ"ש בת"א 11759/04 מיום 28/4/04 ונקבע כי ישולם לו הסך של 20,000 ש"ח עד 10/04.
בקשה זו שבפני הוגשה ביום 21/3/05 מציין התובע, כי הכנסותיו בששת החודשים שקדמו לתאונה בהשוואה לאלה שלאחריה נפגעו ונגרמו לו הוצאות חודשיות המתייחסים לאוכל, סיגריות, ביגוד, נסיעות ללימודים, אביזרי לימוד ונסיעות קבועות .
כמו כן ציין, כי הינו נזקק להוציא הוצאות רפואיות לרבות טיפולי דיקור, טיפולי עיניים, טיפול פסיכולוגי, משחות לעיניים וטיפות לעיניים, משככי כאבים וייעוץ פלסטי בנוגע לניתוח.
המבקש הדגיש, כי הינו מתגורר אצל הוריו, אימו אינה עובדת ואביו נושא בהוצאות.
מנגד, ציינו המשיבות, כי אין מקום להיעתר לבקשה שכן לא השתנו הנסיבות באופן המצדיק מתן החלטה חדשה. לטעמן המבקש חי ונתמך על ידי הוריו ואינו מוציא הוצאות למחייתו, הינו רווק וגם קודם לתאונה התגורר בבית הוריו.
המשיבות הוסיפו, כי לאחר התאונה המשיך התובע לתפקד כרגיל, המשיך לימודיו כסטודנט להנדסה אזרחית במכללת אריאל וסיים הבחינות בהצלחה וכפי הנראה כבר סיים תוארו, כן טענו, כי התובע אינו עובד ללא קשר לתאונה.
כמו כן הוסיפו כי הנכויות שנקבעו לתובע אינן גבוהות והוא אינו מנוטרל או בעל נכות פונקציונלית ובמקרה של נכותו האורטופדית, אין מדובר במצב סופי.
מכאן לטעמן, הנסיבות לא השתנו לרעת התובע אלא השתנו לטובתו.
בכל הקשור להכנסותיו ערב התאונה מציינות הנתבעות, כי שכרו נטו לא עלה על 3,500 ש"ח, ואף שללו גובה ההוצאות המבוקשות לפי פירוטן בבקשות התובע.
בתאריך 11/9/05 התקיים דיון נשוא תובענה זו בה נחקר התובע, הצדדים סיכמו טענותיהם ומכן פס"ד זה.
במסגרת חקירת התובע התברר, כי התובע סיים את לימודי ההנדסה בחודש 7/04.
התאונה הביאה להפסקת לימודים לתקופה של חצי שנה, וכן נאלץ לבצע פרויקט חדש.
כיום התובע הינו מהנדס בהנדסה אזרחית.
התובע אף ניסה מס' הצעות עבודה אך בשל מצבו הגופני, והיותו חסר כוח נפשי כלשונו התקשה ללכת למקום העבודה, התובע מתקשה להרדם בלילות ויש לו סיוטים, סובל ממגרנות שתוקפות אותו לעיתים כל יומיים שלושה, הוא מתקשה לשבת מול מחשב שכן לאחר שעות עבודה במחשב היא אינו מצליח לראות ורואה כפול.
התובע הוסיף, כי נאלץ לשקר בראיונות העבודה ביחס לתיפקודו, ידו אינה מתפקדת כמו שצריך בשל התאונה והינה חלשה.
ביחס לתקופת לימודיו והקשיים שבהם נתקל עקב התאונה, ציין כי הסתייע בחבר והמכללה למעשה באה לקראתו.
למרות הקשיים שבהם נתקל, ולאחר שסיים לימודיו כמהנדס, התחיל התובע לימודיו בסמסטר ראשון לשמאות מקרקעין בטכניון ברמת גן. לימודי התואר הם לשנתיים, אך התובע מציין, כי אינו מצליח בלימודיו ונכשל.