א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
20658-01
17/01/2006
|
בפני השופט:
ערקובי רחל
|
- נגד - |
התובע:
1. סעידה עזרא 2. סיקוראל ציונה 3. ביבי רחל 4. רבקה אלה 5. עזרא שרה
עו"ד מזובר רז נורית
|
הנתבע:
1. סימנטוב אליאס 2. מוספי שולמית
עו"ד גריידי
|
פסק-דין |
בפני תביעה לפינוי ותביעה כספית.
בתיק זה התקיים דיון ההוכחות בפני, בהסכמת הצדדים ולאור מצב בריאותו נחקר הנתבע מס' 2 תחילה. מטעם התובעות העידו ששה עדים, ומטעם הנתבעים העידו שני עדים.
בישיבה שהתקיימה ביום 30.5.05, לאור הודעת הנתבע מס' 2, כי מכר את זכויותיו בנכס נשוא הדיון לנתבעת מס' 1, ניתן כנגד הנתבע מס' 2 פסק דין פינוי.
למרות שעו"ד גריידי, ייצג את הנתבעת מס' 1, ולא ייצג את הנתבע מס' 2, והנתבע מס' 2 לא המשיך בניהול ההליך לאחר חקירתו, לא ניתן כנגדו פס"ד ביחס לסכום התביעה, וקבעתי כי פסק דין כזה יינתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים, ולאחר שאתייחס לכל טענות הנתבעת מס' 1, אם אכן קיים חוב.
הוגשו סיכומים מטעם התובעים ומטעם הנתבעת מס' 1 ופסק דיני זה ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.
מבוא:
אין מחלוקת כי בשנים 1981-1985 שכרו הנתבעים מאת מר ביבי עזרא ז"ל, (להלן: "המנוח"), בששה הסכמים שונים, יחידות בנכס המצוי ברחוב אצל 68 תל אביב, (להלן: "הנכס").
אין מחלוקת כי בנכס ו/או בחלקו נוהלה מסעדה.
טענות התובעות:
התובעות טוענות כי המנוח נפטר בשנת 1988, וכי הן יורשותיו על פי דין.
התובעות טוענות כי במועדים שונים שאינם ידועים להן, הפכו הנתבעים את היחידות ששכרו מהמנוח ליחידה אחת בה ניהלו מסעדה.
התובעות טוענות כי בשנת 1996 או סמוך לכך, פרצו הנתבעים את קיר הנכס וחיברו אליו מבנה אחר שנבנה על ידם, ומצוי במקרקעין הסמוכים ואינו מצוי במקרקעין בו מצוי הנכס נשוא דיוננו.
התובעות טוענות עוד כי בשנת 1996, או סמוך לכך, פלשו ללא רשות לחנות נוספת בבנין שבבעלותן, הרסו את הקיר המחבר וצרפו חלק מהחנות הסמוכה למסעדה שבנכס.
התובעות טוענות כי פעולות אילו של הנתבעים מהוות הפרת הסכמי השכירות, בגין ביצוע שינויים במושכר ללא הסכמה, ומהוות עילה לפינויים של הנתבעים.
התובעות טוענות כי הנתבעים לא שילמו דמי שכירות החל מאוקטובר 1990 ועד היום.
התובעות מאשרות את טענת הנתבעים כי הנתבעים הציעו בספטמבר 1991, לתובעות לקבל את החוב בדמי השכירות, ואולם התובעות הסכימו לקבל את התשלום בלא שהדבר יפגע בזכויותיהם על פי הדין.
התובעות טוענות עוד כי ביום 23.10.95 הודיע להן ב"כ הנתבעים כי דמי השכירות מופקדים בחשבון נאמנות.
התובעות טוענות כי הנתבעים נותרו חייבים דמי שכירות מאוקטובר 1990 ועד למועד הגשת התביעה סכום אותו הן מעמידות לצרכי אגרה לסך של 200,000 ש"ח.
לפיכך, עותרת התובעות מביהמ"ש להורות על פינוי הנתבעים מהמושכר וכן לחייבם לשלם לתובעות את חוב דמי השכירות. עוד הן עותרות מביהמ"ש להורות על חיוב הנתבעים בתשלום שכ"ד ראוי בגין השטח הנפלש.