פסק-דין בתיק א 20486/02

1.         בפני תביעה שהגיש התובע נגד שני הנתבעים.

2.         עיקר טענות התובע כמופיע בכתב התביעה:

א.        בחודש 2/95 רכש התובע מהנתבעים שליש מזכויות בחלקת אדמה הידועה כחלקה 25 בגוש 19173 הנמצאת בכפר סאג'ור, אשר שיטחה הכולל הינו 7,612 מ"ר, והשליש שנמכר שטחו 2,537 מ"ר (שליש זה יוגדר להלן "המגרש").  

ב.         המכירה נעשתה בפועל באמצעות נתבע 1 בלבד, אך הזכויות בלשכת רישום המקרקעין רשומות ע"ש סבו המנוח, של נתבע 2, הזימה פארס מוסטפא והמכירה נעשתה באמצעות  יפי כח בלתי חוזר ישירות מנתבע 2, למוכר ובו מצהיר נתבע 2 כי הוא ירש את המגרש מסבו.

ג.         מאחר והמגרש נרכש לצורך בניית מס' יחידות דיור, הכין התובע תכנית לקבלת היתר בניה והגישה לאישור הוועדה המקומית.

ד.         הוועדה הודיעה לו לאחר מספר חודשים כי מאחר ויש בעלים נוסף על מחצית המגרש נתבע 2, היא אינה יכולה לאשר הבקשה.

ה.        המסקנה - הנתבעים מכרו לתובע שליש חלקה כאשר מחצית משטח זה היתה שייכת לבעלים אחרים.

ו.         לפיכך נמנעה מהתובע האפשרות לבנות את היחידות שתכנן.

ז.         לפיכך עותר התובע להשבת שוי הקרקע, לפיצוי עבור הוצאות, ולפיצוי בגין אבדן רווחים צפויים ממכירת יחידות הדיור.

3.         עיקר טענות הנתבע 1 בכתב הגנתו:

א.        רובו של כתב ההגנה הינו הכחשה גורפת.

ב.         הנתבע שימש רק כמתווך בין התובע לנתבע 2 וכספים שקיבל מהתובע העביר לנתבע 2.

ג.         התובע התרשל בכך שלא בדק את טיבה של הערת האזהרה שהיתה רשומה על המגרש - עובר לביצוע העיסקה.

4.         עיקר טענות הנתבע 2 בכתב הגנתו :

א.        טענה כי התביעה התיישנה משום שחלפו יותר משבע  שנים מיום העיסקה 15.2.95 ועד להגשת התביעה - 21.11.02.

ב.         הכחשה גורפת של טענות כתב התביעה.

ג.         סע' 20 לכתב ההגנה הינו הדבר הקרוב ביותר לפרוט טענות אך גם בו מרובה ההכחשה הכללית של פרוט הטענות, ולמעשה טוען נתבע 2 כי העיסקה עם התובע נעשתה כדין וכי הוא לא ידע ו/או לא מכר זכויות לצד ג' לכן אין לו אחריות " לגרימת המצב שנוצר".

5.         דיון בטענות הצדדים ובראיות:

א.        ב- 2/95 רכש התובע את המגרש המסומן 25/3 ושהיה רשום בלשכת רישום המקרקעין ע"ש סבו של הנתבע 2 - הזימה פארס מוסטפא אשר נשא בחייו ת"ז 2010192.