1. בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, אשר אירעו לתובע, יליד 17.3.84, על פי הנטען, בתאונת דרכים שאירעה ברחוב הראשי, אשר בחלק המערבי של כפר ברטעה, ביום 4.7.02, בעת שמשאית סמי-טריילר מ.ר. 00-659-19, אשר היתה נהוגה ע"י הנתבע 1 (להלן: "
הנהג"), עלתה על כף רגלו, גרמה לשברים פתוחים בעצמות המסרק, וקטעה חלק מכף הרגל.
2. מבטחת המשאית היא הנתבעת 2 (להלן: "
הנתבעת") איננה מקבלת את גרסתו של התובע באשר לתאונה, ובפיה שתי טענות חלופיות:
א. התאונה כלל לא אירעה והתובע נפגע באופן אחר.
ב. המקום בו, אירעה התאונה, ככל שאירעה, נמצא בברטעה המזרחית. מאחר שאזור זה מוגדר כאזור B, שהוא שטח בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינאית, אין בו תחולה לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ולפיכך, אין היא חייבת בפיצוי התובע, גם אם התאונה אירעה.
אירוע התאונה
;
3. התובע סיפר בהודעתו במשטרה (
נ/1), כי בעת שנפגע מהמשאית, הוא הלך בצד הכביש. מאחר שהכביש במקום צר, המשאית אשר עברה במקום, נסעה קרוב מאד למכוניות אשר עמדו בצד הדרך. לדבריו, נצמד התובע, בגבו, לאחת המכוניות, אשר חנו בצד, וכאשר המשאית עברה לידו, עלה הגלגל הימני, של עגלת המשאית, על כף רגלו.
בתיאור הנ"ל היה התובע עקבי, אולם שאר גרסתו אינה נקייה מסתירות. במשטרה סיפר התובע, שהוא הלך עם חבר שלו בשם מואיד, אשר לא הובא על ידו להעיד.
לא רק זאת, אלא שבתחילת עדותו אמר התובע, שהוא היה במקום לבד, ורק כאשר ב"כ הנתבעת עימתה אותו עם דבריו במשטרה, הוא טען שהוא שכח שהיה עימו עוד מישהו, וכן טען שאין הוא מכיר את אותו אדם היטב, למרות שבמשטרה הוא אמר שהיה זה "חבר שלו", ואף ציין את כפר מגוריו.
עוד טוענת ב"כ הנתבעת, כי גרסת התובע באשר למקום בו עמד ובאשר לכיוון נסיעת המשאית, איננה עולה בקנה אחד עם העובדה שהוא נפגע ברגלו הימנית דווקא.
לאור תיאור התובע את אופן קרות התאונה בהודעתו במשטרה, לא אוכל להסכים לטענה זו.
התובע הסביר במשטרה:
"
... המקום בו נפגעתי כביש צר מאד בתוך כפר ברטעה. בקטע שנפגעתי היו מצד שמאל שלה רכבים חונים ולכן נצמדה המשאית ביני לבין הרכב שחנה מצד ימין וכך נפגעתי ברגלי הימנית וכשנצמדה לרכב החונה הזזתי את עצמי כך ש
גבי היה לכיוון המכונית החונה וכך נפגעתי רק בכף רגלי" (שורות 24 - 29 ל-
נ/1).
(ההדגשות, כאן ובהמשך - אינן במקור).
תיאור זה מסביר את הפגיעה בכף הרגל הימנית, ומסביר גם את העדר הפגיעה בחלקי גוף אחרים.
עדותו של התובע, לפיה הכביש במקום צר מאד, נתמכת בעדותו של דרוויש סאמר, שהינו שוטר מתחנת עירון, אשר הגיע למקום לאחר התאונה (עמ' 31 לפרוטוקול).
4. התובע הביא, כעד מטעמו, את עו"ד מופיד חמארשה (להלן: "
מופיד"), אשר העיד, כי בעת שערך קניות בשוק בברטעה, ראה, במרחק של 20 מ' ממנו, משאית הנוסעת מכיוון מערב לכיוון מזרח, וכי בסמוך למזנון למכירת כריכים עלתה המשאית על רגלו של התובע.
ב"כ הנתבעת טוענת, ובצדק, שלא ניתן לסמוך על עדותו של מופיד, אשר לא היתה אמינה ולא התיישבה עם הראיות האחרות, ואין לי אלא להסכים עמה.
מעדותו של מופיד עלה, שהוא חתם על התצהיר מאחר שהוריו של התובע ביקשו זאת ממנו. מעדותו ברור שהוא לא קרא את התצהיר, וספק רב בליבי אם תוכן התצהיר בכלל הוקרא לו (עמ' 11 לפרוטוקול). יש גם לציין שמופיד התחמק מלומר שקיים קשר בינו לבין עוה"ד, מטעם התובע, אשר החתים אותו על התצהיר, עד שנאלץ להודות שעוה"ד הינו הדוד של אשתו (עמ' 12 לפרוטוקול).
לגופו של ענין, נמצאו סתירות ופרכות בעדותו של מופיד. בתצהירו טען מופיד, שהמשאית המשיכה בנסיעה ונעצרה לאחר כמה מטרים (סע' 7 לתצהיר). גרסתו בעדותו, לפיה הוא משך את התובע מתחת לרכב הכבד (סוף עמ' 12 לפרוטוקול), אינה מתיישבת עם האמור בתצהירו, וכאשר נשאל מדוע לא רשם זאת בתצהיר, אלא רשם דבר אחר, השיב תשובה מתחמקת.