פסק-דין בתיק א 20466/04

1.         התובעים הגישו תביעתם בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה אשר רכשו מהנתבעת.

2.         הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו בית המשפט יפסוק על בסיס סיכומי הצדדים. הנתבעת ויתרה ככל הנראה על זכותה להגשת סיכומים, לפיכך ניתן פסק דין זה על בסיס סיכומי התביעה בלבד.

3.         עובדות הרקע

3.1        התובעים רכשו מהנתבעת דירה לפי הסכם שנחתם ביום 23.6.95. הדירה מצויה ברח' הירדן 14/1 בקומה 5 , בבנין אשר הוקם בחלק מחלקה 3 בגוש 11082 ביוקנעם עילית.

3.2        התובעים טוענים כי קיימת בעיה  שתחתית הריצוף בדירה רוויה במים והרטיבות נכרת בקירות.

3.3        התובעים מכרו את הדירה לאחרים בחוזה שנחתם במאי 2004  ולטענתם התחייבו לבצע את התיקונים על חשבונם.  הצעת המחיר המתייחסת לתיקונים הינה מחודש אוגוסט  2008. ההסכם הורה על הקפאת סכום של 5000$ בנאמנות לצורך ביצוע תיקוני רטיבות לשביעות רצונם של הקונים. לא הוגשו קבלות על ביצוע התיקונים בפועל. נספח להסכם המכר מציין כי בהחלט יתכן שלא יבוצעו כל התיקונים המצויינים בחוות דעת מומחה התובעים.

3.4        נוכח הפער בין חוות דעת מומחי הצדדי מיניתי מומחה מטעם בית המשפט. המומחה  לא מצא ליקויים בדירת התובעים אך העריך את עלות העבודה שבצעו התובעים בנכס בסכום של 39,115 ש"ח. המומחה מצא ליקויים גם בלובי הקומתי, (מסגרת הרכוש המשותף) בסכום של 10,900 ש"ח, על אף שענין זה לא נכלל בכתב הטענות או בחוות דעת מומחה התובעים, ועל אף שעניין זה הוא נזקם של כלל הדיירים, שלא נמסר לי מה מספרם בבניין המשותף.

3.5        הערכת המומחה התייחסה לעבודות  הכוללות פירוק ריצוף קיים , החלפת חול, ריצוף באריחי קרמיקה, איטום חדר רחצה, פירוק אספקה והתקנה של כלים סניטריים, פירוק דלתות עץ ומשקופיהן תיקוני טיח וצבע.

3.6        הטענה לענין רטיבות בדירה מתועדת לראשונה בחוות דעת מומחה מטעם התובעים אשר בדק את הדירה בספטמבר 98 שם סבור המומחה כי הרטיבות נובעת ממרפסת הסלון, ומעריך את תיקוני הרטיבות בסכום כולל של 4000 ש"ח. באפריל 1999 יש תיעוד על כך שבוצעו עבודות תיקונים בדירה. משלב זה ואילך, אין כל תיעוד על נושא הרטיבות, עד להסכם המכר של התובעים עם צד ג', במאי 2004. חוות דעת מומחה התובעים מאוגוסט  2004 מתייחסת לריצוף שהודבק על הריצוף הקיים, מתעדת עקבות הרטיבות  בתפרחת באריחי הריצוף, בכתמי רטיבות וברקבון מלבני הדלתות. המומחה סבר כי יש דליפה של מים מהצנרת החיצונית לדירה. מומחה הנתבעת אישר בבדיקתו  מאוגוסט  2004 קיומה של רטיבות בדירה ,אך טען כי הריצוף המקורי כבר איננו קיים, ובתאריך הבדיקה עברו 8 שנים, תקופה ארוכה מתקופת הבדק ותקופת האחריות. מומחה הנתבעת איננו מתייחס למקור הרטיבות.

3.7        מומחה בית המשפט מאשר בתשובותיו לשאלות ההבהרה  כי תוצאות רטיבות הכלואה בשכבת החול יכולה להתגלות זמן קצר  לאחר כשל הרטיבות. (שאלה
22).

4.         טענות הנתבעת

4.1        הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי  התביעה התיישנה שכן התובעים קבלו את החזקה בדירה בשנת1996, אך התביעה הוגשה רק בחודש נובמבר 2004, וחלפו 8 שנים.  כמו כן טענה הנתבעת כי איננה נושאת באחריות לליקוי שכן זה נוצר לאחר תום שנת הבדק והאחריות. כמו כן טוענת הנתבעת כי אין יריבות שכן הדירה נמכרה על ידי התובעים לאחר.

4.2        התובעים טוענים כי התביעה עניינה נזקי רטיבות בלבד, ואלו התגלו זמן רב לאחר מסירת הדירה. 

5.       דיון

5.1        לענין שאלת היריבות -   כפי שעולה מההסכם בין התובעים לצד ג', התיקונים בוצעו בפועל על ידי התובעים, לכאורה מעבר לסכום התמורה בעבור הדירה.  לפיכך קיימת יריבות ברמה העקרונית בין התובעים לחברה הנתבעת. 

5.2        לגבי סיבת הרטיבות או מקור הכשל -

א.         כאמור, לאחר ביצוע תיקונים על ידי החברה הנתבעת, אין כל תיעוד על נושא הרטיבות קודם לחודש מאי 2004. גם אם אצא מהנחה שמדובר בתופעה שתחילתה בשנת 2004, הרי מדובר בענין שהינו הרבה לאחר תקופת הבדק ותקופת האחריות הקבועה בחוק מכר (דירות) תשל"ג 1973

ב.         מהתייחסות המומחה  (ראה ס' 3.7 לעיל) עולה כי תוצאות הרטיבות הכלואה בחול נכרות זמן קצר לאחר כשל הרטיבות. משסימני הרטיבות הגדולה הם בסמוך לשנת 2004, עולה כי גם הכשל סמוך לתקופה זו.

ג.          על התובעים היה להראות ולו לכאורה מהי סיבת הרטיבות שצצה לה כ-8 שנים לאחר מסירת הדירה, על מנת לנסות ולשייך אחריות כלשהיא לנתבעת. בהעדר ראיה לכאורה לסיבה אשר גרמה לרטיבות ניתן להניח כל סיבה שהיא, ולאו דווקא כזו הנובעת מהתרשלות הנתבעת.

ד.         למעשה לא נטען ולא הוכח על ידי התובעים מקור הרטיבות, מהות הכשל, ומי אחראי לו. ברור שאין המדובר בתופעה הנובעת מהנחת הריצוף  בסמוך למועד מסירת הדירה בשנת 1996.

5.3        במקום בו הראיות מלמדות כי  לראשונה 8 שנים לאחר מסירת הדירה  קיימת בעיית רטיבות, מבלי שאותר ולו לכאורה מקור הרטיבות ככזה המשית חובה כלשהיא על הנתבעת, לא ניתן לקבוע כי יש אחריות לנתבעת.

6.       לסיכום

6.1        התביעה נדחית.

6.2        אין חיוב בהוצאות.

6.3        התובעים ישאו בתשלום יתרת האגרה.