א
בית משפט השלום חיפה
|
20039-02
15/05/2007
|
בפני השופט:
מנחם רניאל
|
| - נגד - |
התובע:
ליבוביץ איריס
עו"ד הלר שמשון
|
הנתבע:
וסרמן אבי
עו"ד י. מילר ואח'
|
| פסק-דין |
1. רקע
גב' איריס ליבוביץ' היא הבעלים הרשום של דירה המצויה ברחוב תורה ועבודה 22 בקריית שמואל . הדירה היתה מושכרת בשכירות מוגנת לליפא וסרמן ז"ל על פי הסכם שכירות שנחתם בין מר ליפא וסרמן לבין גב' מינה מינץ, אמה של גב' ליבוביץ. מר ליפא וסרמן נפטר בשנת 1997 ואשתו המשיכה להתגורר בדירה עד פטירתה בחודש יוני 2002. מר ערן וסרמן, נכדם של ליפא ואלקה, מתגורר בדירה, על פי טענתו, מיוני 2000.
לאחר פטירת גב' וסרמן, פנתה גב' ליבוביץ לעזבון המנוחה וכן למר אבי וסרמן, בנה של אלקה וסרמן, בדרישה לפנות את הדירה בה התגוררה אמו . ביום 18.11.02 הגישה גב' ליבוביץ תביעה כנגד אבי וסרמן לפינוי הנכס (ת"א 20039/02) . ביום 10.08.04 הגיש מר ערן וסרמן תביעה כנגד גב' ליבוביץ ובה הוא מבקש כי בית המשפט יקבע כי הוא דייר מוגן כהגדרתו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] התשל"ב- 1972 (ת"א 11330/04). שתי התביעות אוחדו לדיון בפני.
2. האם ערן וסרמן הוא "דייר מוגן"?
הזכות לדיירות מוגנת אינה חלק מנכסי עזבונו של אדם והיא עוברת רק לפי הכללים הקבועים בחוק הגנת הדייר . הסעיפים הרלוונטיים לעניינו הם סעיפים 20 ו- 27(1) לחוק הקובעים כדלקמן:
דייר של דירה שנפטר
20.
(א) דייר של דירה שנפטר, יהיה בן-זוגו לדייר, ובלבד שהשניים היו בני-זוג לפחות ששה חדשים סמוך לפטירת הדייר והיו מתגוררים יחד תקופה זו.
(ב) באין בן-זוג כאמור בסעיף קטן (א) - יהיו ילדי הדייר לדיירים, ובאין ילדים - קרוביו האחרים, כל אלה בתנאי שהיו מתגוררים בדירה יחד אתו לפחות ששה חדשים סמוך לפטירתו, ולא היתה להם בזמן פטירתו דירה אחרת למגוריהם.
הפסק ההגנה
27. היה אדם לדייר לפי סעיפים 20 עד 26 ונפטר או חדל להחזיק במושכר, לא יהיה אדם אחר לדייר לפי סעיפים אלה; אולם -
(1) מי שנתקיימו בו התנאים המפורטים בסעיפים 20 או 22 יהיה לדייר אף אם היה לפניו אדם אחר לדייר לפי אותם סעיפים, ובלבד שהוסיף להתגורר בדירה ולא היתה לו דירה אחרת למגוריו בזמן שהדייר שלפניו נפטר או חדל להחזיק במושכר;
לטענת מר ערן וסרמן, מתקיימים בו כל התנאים בסעיף 20 לחוק. מכאן, שהנטל להוכיח כי סבתו המנוחה היתה דיירת מוגנת מקורית באותו מושכר מוטל עליו. לטענת גב' ליבוביץ', כיוון שהדייר המקורי היה ליפא וסרמן ז"ל, אשר חתום על חוזה השכירות, ולא גב' אלקה וסרמן, הרי גב' וסרמן רכשה את זכותה לדיירות מוגנת מכוח סעיף 20 ואילו נכדה לא יוכל לרכוש את זכות הדיירות המוגנת מכוח סעיף 20 אלא מכוח סעיף 27(1), שבתנאיו, אין הוא עומד.
לטענת אבי וערן וסרמן בסיכומיהם, הטענה בדבר הדייר המקורי על פי חוזה השכירות מהווה הרחבת חזית שאין להרשותה. לחילופין נטען כי אף אם אין מדובר בהרחבת חזית, הרי הטענה לא הוכחה שכן חוזה השכירות המקורי לא הוגש.
הטענה בדבר הדייר המקורי אינה הרחבת חזית והיא הופיעה בסעיף 5 לכתב התביעה שהוגש ע"י גב' ליבוביץ':
5. הדירה הנ"ל הושכרה בשעתו לדייר מוגן- אביו של הנתבע, המנוח ליפא וסרמן ובדירה התגוררו כל השנים הוריו של הנתבע המנוחים וסרמן ליפא ואלקה ז"ל.
6. המנוחים הנ"ל התגוררו בדירה הנ"ל כדיירים מוגנים, כל עוד היו כאמור בחיים.
בכתב ההגנה (סעיף 8.7) , מודה מר אבי וסרמן בסעיפים 5-6 לכתב התביעה כאמור:
הנתבע מודה בנטען בסעיף 5 ו- 6 לכתב התביעה.
מן האמור עולה כי הנתבע הודה בטענת התובעת לפיה הדייר המוגן לו הושכרה הדירה הוא מר ליפא וסרמן ז"ל, ועל כן, על פי תקנה 83 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, אין על גב' ליבוביץ נטל להוכיח טענה זו, במסגרת התביעה שהגישה.
בכתב התביעה בת"א 11330/04, טען ערן וסרמן כי הן סבו והן סבתו היו דיירים מוגנים . טענה זו הוכחשה בכתב ההגנה מטעם גב' ליבוביץ' . כאן שטענה זו אינה מהווה הרחבת חזית וכך גם קבעתי בהחלטתי בדיון מיום 17.01.06 .
נטל ההוכחה