פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים בכתב, אשר הוגשו לאחר דיון הוכחות שהתקיים במעמד באי כוח הצדדים והמצהירים מטעמם, במסגרת תביעה בסדר דין מהיר על סך 50,000 ש"ח שהגישה התובעת נגד הנתבעת.
בכתב התביעה נטען כי ביום 3/4/05 נחתם הסכם להטמעת תוכנת "משרד ממוחשב" שפותחה
על-ידי התובעת, על רכיביה השונים, אצל הנתבעת (להלן: "
ההסכם"). בהמשך נטען כי בהסכם נקבע, בין היתר, מהי התמורה שעל הנתבעת לשלם לתובעת, וצוין מפורשות כי 15% מסכום התמורה הכולל ישולם לתובעת במעמד חתימת ההסכם, אולם על-אף שהופקה לנתבעת חשבונית בסכום זה, לא בוצע התשלום בפועל. התובעת טענה כי ביום 17/5/05 התבשרה לפתע כי הנתבעת החליטה לחזור בה מהתחייבויותיה על-פי ההסכם, לבטלו באופן חד צדדי ולהתקשר עם חברה אחרת, ובתגובה דרשה התובעת פיצויים בגין הפרת ההסכם, אך ללא הועיל. על רקע טענות אלה נטען כי התובעת זכאית לקבל מהנתבעת פיצויים בשיעור אובדן הרווחים אותם היתה צפויה התובעת לקבל אילו בוצע ההסכם הלכה למעשה, ולחילופין פיצויים בגובה סכום אובדן ההזדמנויות, בזבוז משאבי כוח האדם, זמן והוצאות נוספות שהוציאה התובעת בקשר להתקשרות, כמפורט בכתב התביעה.
הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה כי מדובר בתביעה קנטרנית לקבלת מלוא התמורה החוזית עבור עבודה שהתובעת לא החלה לבצע מעולם, וזאת מכוח הסכם אשר הופר הפרה יסודית על-ידי התובעת. הנתבעת טענה כי ביום 12/4/05, ימים ספורים לאחר חתימת ההסכם, נקבעה פגישת עבודה ראשונית בין הצדדים אליה הגיע מר שי ברקוביץ', מנכ"ל התובעת, באיחור של כשעתיים וחצי, ובניגוד לסיכום לפיו הוא עצמו ישמש כמנהל הפרויקט, הופיע מר ברקוביץ' לפגישה כשהוא מלווה בבחור חדש אותו הגדיר כמנהל הפרויקט. עוד טענה הנתבעת כי אותו בחור שהגיע לפגישה הפגין חוסר מקצועיות וחוסר רצינות קיצוניים, ונראה שלא ידע דבר אודות פעילות התובעת. לטענת הנתבעת, היתה בהתנהגות זו של התובעת משום הפרה יסודית של ההסכם מצידה, ועל-כן הודיע נציג הנתבעת למנכ"ל התובעת כבר למחרת הפגישה כי הנתבעת אינה מעוניינת בשירותיה של התובעת, וברצונה לבטל את ההסכם. הנתבעת טענה בנוסף כי התשלום הראשון שהיתה אמורה לשלם לתובעת עם חתימת ההסכם הינו בגדר מקדמה בלבד, ומאחר שהתובעת לא ביצעה עבור הנתבעת עבודה כלשהי, אין היא זכאית לקבל גם את התשלום הזה. עוד נטען כי התובעת לא העלתה בתחילה טענות כלשהן לגבי נזקים שנגרמו לה לכאורה, מלבד תשלום עבור זמנו של הבחור שהגיע יחד עם המנכ"ל לפגישה, ורק לאחר מכן החלה לדרוש מהנתבעת סכומים מנופחים. בהמשך התצהיר קיימת התייחסות לגובה הנזקים הנטענים, תוך הכחשת אופן חישוב הנזק. לבסוף נטען כי הסמכות המקומית לדון בתביעה מוקנית לבית המשפט בירושלים.
מר ברקוביץ' הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, בו חזר על הטענות שפורטו בכתב התביעה, וכן הוסיף וטען שמר רוני קעטבי, אשר התלווה אליו לפגישה עם נציגי הנתבעת ביום 12/4/05, הינו מנהל פיתוח ומתכנת בכיר בהכשרתו ומקצוען בתחומו. כמו-כן הצהיר כי במסגרת הפגישה לא אמר לנציגי הנתבעת כי מר קעטבי ישמש כמנהל הפרויקט, אלא כי יסייע בניהול הפרויקט וישמש כמנהל פיתוח. הודגש כי בשום מקום בהסכם לא נקבע שמר ברקוביץ' עצמו ישמש כמנהל הפרויקט, אלא שמנהלי הפרויקט ייקבעו על-ידי כל אחד מהצדדים מעת לעת.
בהמשך הוצהר כי עוד קודם לחתימת ההסכם וכהכנה להטמעת התוכנה, ביצעה התובעת עבור הנתבעת אפיון קצר של העבודה, ואף לאחר החתימה המשיכה התובעת לעבוד במסגרת התחייבויותיה, ונכנסה לתוך הקודים של המערכת הקודמת אשר הופעלה אצל הנתבעת, לשם הבנה ולמידה שלהם, וכן לצורך בנייה מחדש וכתיבה של מסד הנתונים. כן נטען שהתובעת למדה את כל ה"באגים" שהיו קיימים בתוכנה הקודמת, ושהיה צורך לשפרם ולהוסיף מודלים חדשים. מר ברקוביץ' צירף לתצהירו מספר מסמכים אשר לטענתו נוצרו על-ידי התובעת במסגרת עבודתה על-פי ההסכם בין הצדדים.
לטענתו של מר ברקוביץ' בתצהירו, רק באמצע חודש מאי 2005 נמסר לו על-ידי עובדת של הנתבעת כי הנתבעת רוצה "לעשות חושבים" ולהקפיא את ביצוע הפרויקט, ורק ביום 17/5/05 הודיעה הנתבעת לתובעת שהיא חוזרת בה מהתחייבויותיה ומבטלת את ההסכם באופן חד צדדי, וזאת ללא כל הנמקה או הסבר.
מר יוני עוזרי הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת והצהיר כי טיפל בשם הנתבעת בהתקשרות עם התובעת. מר עוזרי חזר על הטענות שנטענו בכתב ההגנה, וכן הוסיף שהופנה אל מר ברקוביץ' על ידי מר ניסים כהן, אשר כבר החל לטפל בפרויקט של הנתבעת, אך הודיע כי לא יוכל להשלים אותו. מר עוזרי הדגיש שהסיכום המפורש בינו לבין מר ברקוביץ' היה כי זה האחרון ישמש כמנהל הפרויקט בעצמו, והדבר אף קיבל את ביטויו בסעיף 7.2 להסכם, בו התחייבה התובעת שלא להחליף את מנהל הפרויקט אלא בתיאום עם הנתבעת. מר עוזרי פירט בתצהירו כיצד הפגין הנציג מטעם התובעת חוסר מקצועיות, ולא הכיר כלל את הנתבעת או את הדרישות הבסיסיות של הפרויקט. בהמשך הוצהר כי למחרת הפגישה דרש מר ברקוביץ' לקבל את התשלום הראשון, אך מר עוזרי דחה את דרישתו ואמר לו שביצוע הפרויקט נמצא בהשהיה מוחלטת, ומספר ימים לאחר מכן אף הודיע למר ברקוביץ' שהנתבעת לא תמשיך את ההתקשרות עמו. לטענתו של מר עוזרי, התובעת לא השלימה אף לא אחד משלבי הפרויקט המפורטים בהצעת המחיר, לרבות השלב הראשון של עבודת אפיון קצרה, וכל ה"עבודה" שבוצעה הינה הפגישה הראשונית בין הצדדים, אליה הגיע אדם שלא ידע דבר על הפרויקט אותו הוא עומד לנהל. בסופו של התצהיר חזר והכחיש מר עוזרי את הנזקים הנטענים על ידי התובעת, כשהוא מפרט לגבי כל רכיב מדוע לטענתו הוא מופרז ולא חושב כראוי.
מר עוזרי לא התייחס בתצהירו הנ"ל לעובדות אשר עשויות לבסס טענת העדר סמכות מקומית לבית משפט זה כנטען בכתב ההגנה, וטענה זו אף לא הועלתה על-ידי ב"כ הנתבעת במהלך הדיון,
ומכאן נראה כי נזנחה.
מר ברקוביץ' נחקר על תצהירו והעיד, בין היתר, כי מסר לנתבעת את החשבונית בגין התשלום הראשון במעמד הפגישה שהתקיימה ביום 12/4/05, כשלטענתו, נאמר לו שצריך להעביר את החשבונית להנהלת החשבונות ולאחר כמה ימים ישלח אליו שיק בדואר. לדבריו, רק לאחר התחמקויות של הנתבעת במשך כמה שבועות או ימים החל לחשוש לגבי התשלום. מר ברקוביץ' הכחיש את הטענה כי מר עוזרי החזיר לו את החשבונית והודיע לו על ביטול העסקה כאשר הגיע למשרדי הנתבעת בחול המועד פסח, וטען שהחשבונית הוחזרה אליו בדואר רק אחרי החג עם חותמת "לא מאושר לתשלום". כמו-כן הוכחשה טענתו של מר עוזרי לפיה הפגישה ביום 12/4/05 היתה קצרה מאוד לאור חוסר המקצועיות שהפגינה התובעת, ונטען כי הפגישה הסתיימה לאחר שהצדדים סיימו לדבר על כל הנושאים שנקבעו. מר ברקוביץ' העיד כי מר עוזרי הוא שהורה לו לכתוב את המילה "מקדמה" על גבי החשבונית שהוצאה בגין התשלום הראשון, ושיער כי עשה זאת לצרכי מס הכנסה.
בתשובה לשאלתו של ב"כ הנתבעת העיד מר ברקוביץ' כי בוצע אפיון ראשוני קצר של המערכת וכן עבודות נוספות כגון כתיבת קודים חלקיים. לאחר מכן נחקר מר ברקוביץ' לגבי האנשים שהיו מעורבים בפרויקט מטעם התובעת, מספר שעות העבודה שהושקעו בו, עלותה של כל שעת עבודה והרווחים הצפויים של התובעת מביצוע הפרויקט. מר ברקוביץ' טען כי התובעת החלה לעבוד על המודול הרביעי בתוכנה. לקראת סוף החקירה נשאל מר ברקוביץ' לגבי המסמכים שצורפו כנספח ד' לתצהירו, והעיד שאינו יכול לדעת איזה חלק מתוך המסמכים הללו נכתב על-ידו, ואיזה חלק נכתב על-ידי עובדים אחרים של התובעת, וכן טען שנספח ד' צורף רק כדוגמה קטנה מתוך כלל המסמכים שנכתבו.
מר יוני עוזרי נחקר אף הוא על תצהירו והעיד כי היתה חברה שעשתה את רוב העבודה עבור הנתבעת עוד לפני ההתקשרות עם התובעת. בהמשך לשאלתו של ב"כ התובעת העיד מר עוזרי כי הסיכום לפיו מר ברקוביץ' עצמו ישמש כמנהל הפרויקט נעשה בעל-פה, וטען שלא הקפיד לכתוב את שמו של מנהל הפרויקט בהסכם כיוון שנתן אמון בתובעת. כאשר נשאל מר עוזרי לגבי אורך הפגישה שהתקיימה ביום 12/4/05, העריך כי היא נמשכה כחצי שעה, וכן כחצי שעה נוספת לגבי החשבונית. מר עוזרי חזר ועמד על גרסתו לפיה התלונן כבר ביום הפגישה על חוסר המקצועיות של מר קעטבי, ושמר ברקוביץ' התקשר אליו כבר למחרת. לטענתו, כל שנדרשו נציגי התובעת לעשות לפני הפגישה הוא ללמוד את כל החומר הקיים אשר כבר הוכן עבור הנתבעת, ומשלא עשו זאת, לא קיימו את חלקם בעסקה. לגבי המסמכים שצורפו כנספח ד' לתצהירו של מר ברקוביץ', טען מר עוזרי כי כל מה שכתוב בהם היה חלק מהחומר שהעביר ניסים אל התובעת. בהמשך העיד מר עוזרי כי הנתבעת לא התקשרה עם אף גוף אחר במקום התובעת, כיוון שהבינה שככל הנראה דרישותיה אינן ברות השמה, ולכן החליטה לקנות תוכנה מוכנה של ניהול לקוחות.
לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
דיון
לאחר עיון בממצאים שבפני ושמיעת טענות הצדדים, הנני קובע כי התובעת הפרה את ההסכם מיום 3/4/05 עוד קודם לביטולו על-ידי הנתבעת, אולם לא מדובר בהפרה יסודית אשר מצדיקה ביטול ההסכם באופן חד צדדי וללא התראה מוקדמת על-ידי הנתבעת, ועל-כן ביטול בנסיבות אלה מזכה את התובעת בקבלת פיצויים בגין הפרת ההסכם.
מר ברקוביץ' הודה כי הגיע לפגישה שנקבעה עם נציגי הנתבעת באיחור (עמוד 8 פסקה 2 לפרוטוקול), ולא הוכחש בכתבי הטענות מטעם התובעת שמדובר באיחור ניכר של כשעתיים וחצי, כאשר אין בפני בית המשפט כל הסבר מתקבל על הדעת למחדל זה. בנוסף לכך, לא נסתרה טענת הנתבעת לפיה מר קטעבי, אשר הגיע לפגישה יחד עם מר ברקוביץ' ואמור היה לכל הפחות לסייע בביצוע הפרויקט, הפגין חוסר מקצועיות, ולא ידע פרטים בסיסיים ומינימאליים אודות עסקה של הנתבעת ודרישותיה. מכאן שהתובעת לא קיימה את המצגים אליהם היתה מחויבת
על-פי המבוא וסעיף 4 להסכם, ובעיקר הפרה את סעיף 3.2 להסכם הקובע:
"החברה מזמינה בזה מסייבר את ביצוע הפרויקט ומלם (כך במקור) מתחייבת לבצע את הפרויקט ברמה גבוהה של מקצועיות יעילות, אמניות ודייקנות, תוך עמידה בהוראות הסכם זה".
מאידך, ספק אם עלה בידי הנתבעת להוכיח כי הוסכם שמר ברקוביץ' עצמו ישמש כמנהל הפרויקט, כאשר הדבר לא נכתב במפורש בהסכם, ומכל מקום לא הוכח שנאמר לנתבעת כי מר קטעבי יחליף את מר ברקוביץ' כמנהל הפרויקט בפועל.