מבוא
1. ביום 24.12.00, נפגע התובע, יהודה שמש (להלן: "התובע"), בתאונה שארעה בתחומי מלון הילטון-מלכת שבא, באילת (להלן: "המלון").
התאונה ארעה בעת שהתובע ירד במדרגות המובילות מחדר האוכל לקומת הבריכה ותוך כדי הירידה במדרגות, נחבל בראשו, מתקרה נמוכה שהיתה במקום.
2. התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעות; המלון והמגן, חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את המלון, בביטוח אחריות כלפי צד ג' (להלן: "הנתבעות").
3. הנתבעות הגישו הודעת צד ג', כנגד צדדי ג' 1, 2 ו-3, האדריכלים ומהנדס מיזוג האוויר שהיו אחראים על תכנון המלון, לרבות תכנון המדרגות נשוא התביעה ותכנון והתקנת תעלת מיזוג האוויר, בה נתקל התובע, בעת ירידתו במדרגות. כן הוגשה הודעת צד ג', כנגד צדדי ג' 4 ו- 5, מרגולין שורק בע"מ (להלן: "מרגולין שורק") ואיציק בוכריס (להלן: "בוכריס"), כנגדם נטען כי שימשו כמנהלי הפרוייקט והאחראים על הפיקוח.
4. ביום 5.4.06, הודיעו ב"כ התובע וב"כ הנתבעות כי הגיעו להסדר פשרה בכל הנוגע לתביעת התובע כנגד הנתבעות. במסגרת הסכם הפשרה,
במ/1, הוסכם כי הנתבעות תשלמנה לתובע, בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, כתוצאה מהתאונה, סך כולל של 81,000 ש"ח. הסכם הפשרה, אושר וניתן לו תוקף של פסק דין.
בד בבד עם אישור הסדר הפשרה, ניתן פסק דין, בהעדר הגנה, כנגד צדדים שלישיים 1, 2 ו- 3, המחייב את הצדדים השלישיים הנ"ל, לשפות את הנתבעות, בגין כל סכום שישולם על ידן לתובע, בהתאם להסדר הפשרה.
במעמד אישור הסדר הפשרה שבין התובע והנתבעות, טען ב"כ צדדי ג' 4 ו- 5 כי הסדר הפשרה, לא הועבר לעיונו ואינו על דעתו ונקבע כי ההליכים ימשכו בנוגע להודעה לצד ג', שהוגשה כנגד צדדי ג' 4 ו- 5, מרגולין שורק ובוכריס (להלן: "צדדי ג'").
טענות הצדדים
5. הנתבעות טוענות כי צדדי ג', אשר שימשו כמנהלי הפרוייקט, התרשלו בכך שלא וידאו תכנון ובנייה תקינים במלון; קרי התאמת הבניה, לדרישות תקנות התכנון והבניה בכלל ובדיקת התאמת גובה התקרה, לאחר הנמכתה לצורך התקנת מערכות המיזוג, בגובה של 2.10 מ' לפחות, מעל למדרגות בהן ארעה התאונה, בפרט. הנתבעות מוסיפות וטוענות כי צדדי ג', התרשלו בפיקוח על הבניה בכך שלא דאגו לוודא ביצוע "סופרפוזיציה" (תכנית הכוללת תאום המערכות השונות המותקנות בתקרה) נאותה, ולא השכילו לגלות ליקוי בגובה שנוצר לאחר התקנת תעלות מיזוג האוויר, מעל למדרגות.
הנתבעות תמכו טענתן, בחוות דעתו של אדריכל, קובי ברבן (להלן: "ברבן"), אשר ציין בחוות דעתו,
ת/2, כי בגובה התקרה, מעל המדרגות, במקום ארוע התאונה, נמצא חוסר של 1.5 עד 9 ס"מ מהמינימום הנדרש, בשיעור של 2.10 מ', בהתאם לתקנות התכנון והבניה.
ברבן, התייחס בחוות דעתו, לאחריותם של הצדדים השלישיים כולם, לרבות צדדי ג' 1, 2 ו- 3; אדריכל המלון ומהנדס מיזוג האוויר באשר למרגולין שורק ובוכריס, אשר הוגדרו על ידו כ"מנהל הפרוייקט", ציין:
"מחובת מנהל הפרוייקט היה עוד בשלב התכנון לבצע בקרת תכנון, קרי; התאמת התכנון לתקנות והתקנים כולל וידוא גובה ראש תקני 2.10 מ' מעל המדרגות המדוברות... בנוסף תוך כדי בניית הבנין והתקנות מערכות מיזוג האויר היה על מנהל הפרוייקט, לגלות את גובה הראש הנמוך והלא תקני מעל המדרגה המדוברת - ולוודא הסרתו".
כן העיד מטעם הנתבעות, מר ערן אפשטיין (להלן: "אפשטיין"), קב"ט המלון שציין בתצהירו כי
"אציין עוד כי למיטב ידיעתי מי שהיו האדריכלים ו/או האחראים על תכנון המלון לרבות המדרגות בהן ארעה התאונה ותעלת מיזוג האוורי בה נתקל התובע לטענתו הינם גרטנר גבור קומט אדריכלים בע"מ ומר בלומנטל אורי. מהנדס מיזוג האוויר אשר אף תכנן את התעלות הינו מר יעקב גולדשטיין. מנהלי הפרוייקט במקום אשר ביצעו וניהלו את תכנון בניית המלון עד לסיומו הנם מרגולין סורק בע"מ ומר איציק בוכריס" (סעיף ד' לתצהיר,
ת/1).
6. צדדי ג' טוענים כי משלא נתנו הסכמתם להסדר הפשרה שבין התובע לנתבעות, נשמט הבסיס להודעה לצד ג' שהוגשה כנגדם שכן טענות התובע, לא הוכחו ולא נקבע כל ממצא עובדתי, בשאלת נסיבות ארוע התאונה והאחריות לגרימתה.
צדדי ג', מוסיפים וטוענים כי בנסיבות העניין, לא הוכחה אחריותם למפגע הנטען ו/או לארוע התאונה וכי חוות דעתו של ברבן, כוללת מסקנות משפטיות, חסרות בסיס עובדתי, שכן אין לברבן כל ידיעה אישית, בדבר מהות והיקף תפקידם של צדדי ג', בבניית המלון.
מטעם צדדי ג', העיד בוכריס, אשר ציין בתצהירו:
"אני הועסקתי מטעמה של מרגולין-שורק בפרוייקט בנייתו/שיפוצו של מלון מלכת שבא באילת. אנחנו עסקנו בתיאום, מטעם היזם, בין הגורמים השונים שהועסקו על ידי היזם בפרוייקט. אנחנו לא תכננו את הפרוייקט, לא ביצענו את העבודות, לא שימשנו כקבלנים ו/או כמבצעי עבודות ו/או כאחראים על ביצוע העבודות או מנהלי עבודה בפרוייקט.
היזם העסיק גורמים שונים, וביניהם קבלנים, מתכננים, מהנדסים, מנהלי עבודה, אחראי ביקורת ואחראים על בטיחות. יועץ הבטיחות היה מר אברי כהן אשר תפקידו היה לבדוק ולאשר את כל התוכניות ואת הביצוע בפועל בכל הקשור לנושאי בטיחות לאור תקני ודרישות הבטיחות השונים. ידוע לי כי יועץ הבטיחות אישר את המבנה הגמור כחלק מהבקשה שהוגשה על ידי היזם לקבלת אישור איכלוס.
תכנון המבנה בוצע על ידי אדריכל גרטנר-גיבור-קומט. אדריכלות פנים, לרבות תכנון ועיצוב תקרות ומדרגות, בוצעה על ידי משרד אדריכל בוקי צוקר, בתיאום עם מתכנני המערכות השונות (אינסטלציה, מיזוג אוויר, חשמל). תיאום התכנון בין כל הגורמים (סופרפוזיציה) בוצע על ידי יעקב גולשטיין, צד ג' מס' 3, שגם היה מתכנן מערכות מיזוג אוויר" (סעיפים 4-2, לתצהיר
נ/1).
דיון והכרעה
7. לאחר שבחנתי ושקלתי את טענות הצדדים, על רקע מכלול הראיות שהובאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההודעה לצד ג' שהוגשה כנגד מרגולין שורק ובוכריס, להדחות, ואפרט נימוקי.
8. בפתח הדברים אציין כי אין בידי לקבל טענת צדדי ג' כי נוכח אי הסכמתם להסדר הפשרה שבין התובע לנתבעות, נשמט הבסיס לטענות הנתבעות כלפיהם. חוות דעת ברבן כי במקום ארוע התאונה, התגלה ליקוי בטיחותי וחוסר התאמה לגובה התקרה המינימלי, כפי שנדרש בתקנות התכנון והבנייה, לא נסתרה והדבר אף עולה מתצהירו של בוכריס (סעיף 7 לתצהיר,
נ/1). בנסיבות אלה, הסכם הפשרה שהושג בין התובע לנתבעות,
במ/1, משקלל סיכונים וסיכויים, בהתחשב במכלול הטענות בשאלת האחריות וגובה הנזק והינו סביר והגיוני. עצם העובדה שהנתבעות השכילו להגיע להסדר פשרה עם התובע, אין בה כדי למנוע מהן, להוכיח טענותיהן כנגד צדדי ג' ובעניין זה, אין לי אלא להפנות לפסק הדין בעניין ע"א 7148/94
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ ואח', פ"ד נ (4) 567.
9. לגופו של עניין, סבורה אני כי הנתבעות לא עמדו בנטל המוטל עליהן להוכיח טענותיהן בדבר האחריות שיש לייחס, בנסיבות העניין, לצדדי ג' 4 ו- 5.