1. התובעת, בעלת משרד תיווך, תובעת את הנתבעת לתשלום דמי תיווך, בגין עסקת רכישת דירה, שנעשתה, על פי טענת התובעת, בתיווכה.
הנתבעת טוענת, קודם כל, לחוסר יריבות. לטענתה, התובעת לא היתה קשורה בכל אופן שהוא לעסקה שנעשתה. אדם אחר הראה לה את הדירה והפגיש אותה עם המוכרים, אולם גם הוא אינו זכאי, לטענתה, לדמי תיווך, הן משום שאין לו רישיון תיווך והן משום שלא היה הגורם היעיל להתקשרות בעסקה.
עוד טוענת הנתבעת, כי לא מולאו כל הפרטים הנדרשים על פי חוק בהסכם התיווך.
2. ואלה הפרטים שהתבררו מן העדויות שנשמעו והראיות שהובאו:
א. הנתבעת התענינה ברכישת דירה באזור שכונת "הגפן" ברמת גן, ולשם כך פנתה למספר משרדי תיווך. בין השאר טלפנה למשרד תיווך שנקרא "תיווך ברוך" על פי פרסום באחד המקומונים (נתבעת, עמ' 11 לפרוטוקול, וכן: התובעת, סעיף 11 לתצהירה).
היא דיברה עם אדם, ששמו: עופר ירושלמי (להלן:
"עופר"
), ולאחר שפירטה בפניו איזו דירה רצויה לה, הם קבעו להיפגש בקרבת הדירה, נשוא כתב התביעה, ברח' תלפיות 34 רמת גן (להלן:
"הדירה"
).
ב. במקום המפגש חתמה הנתבעת על הסכם תיווך, שהציג בפניה עופר (נספח א' לתצהיר התובעת, להלן:
"ההסכם"
).
לטענת הנתבעת (סעיף 4 לתצהירה), כאשר חתמה על ההסכם, מולאו בו פרטיה ופרטיו של עופר (תעודת זהות) בלבד, אך לא הכתובות המצוינות בו.
עופר טוען (סעיף 6 לתצהירו) כי כל הפרטים המופיעים בהסכם מולאו קודם לחתימת הנתבעת.
ג. לאחר מכן, עלו השניים לדירה.
מתוך עדותו של המוכר שי אשכנזי (עמ' 4 לפרוטוקול) מתברר, כי אשתו בלבד נוכחה בדירה באותה פגישה.
מכל מקום, גם מדברי הנתבעת וגם מדברי עופר עולה, כי הדירה מצאה חן בעיני הנתבעת, אלא שהיא והמוכרים לא השתוו על מחיר העסקה.
הנתבעת טוענת (סעיף 3 לתצהירה), כי הבהירה מראש לעופר, כי תקציבה לצורך זה הוא עד 160,000 דולר, אולם לא זכר, כי אמר לה שהמוכרים דורשים 170,000 דולר, ורק זכר, כי הפנה אותה לנתבעת לצורך המשך ניהול המשא ומתן מול המוכרים.
מכל מקום, גם לדברי עופר, הוא, אישית, לא היה מעורב יותר במשא ומתן.
ד. הנתבעת סיפרה עוד (סעיפים 11-12 לתצהירה), כי עופר הראה לה דירה נוספת באזור, שלא מצאה חן בעיניה, ובכך הסתיים הקשר בינה ובין עופר.
עופר אישר דברים אלה בעדותו (עמ' 9 למטה בפרוטוקול).
ה. הנתבעת סיפרה (סעיפים 13-15 לתצהירה), כי חיפשה דירות נוספות באמצעות משרדי תיווך אחרים, ואפילו חתמה על זיכרון דברים לרכישת דירה אחרת.
היא הגיעה עם ידיד לראות את הדירה שרכשה וזה שיכנע אותה לבטל את זיכרון הדברים, וכך נעשה.
אותו ידיד, לדבריה, המליץ לה למצוא דירה באזור רח' תלפיות. אזי, סיפרה לו, כי כבר ראתה דירה כזו, אך המוכרים דרשו מחיר גבוה עבורה. הידיד שיכנע אותה ללכת שוב לאותה דירה.