מבוא
1. ההכרעה הנדרשת בפסק הדין היא במחלוקת הדעות בדבר טיבו של בניין, כמעשה אמן - אדריכלי, והאם שינוי הבניין ושיפוצים בו מהווים פגיעה בזכות היוצרים של מתכננו.
בענייננו - יסוב הדיון סביב עבודות השיפוצים והשינויים שביצעה עיריית עפולה במהלך שנת 2001, בקומפלקס היכל התרבות ומבנה הספריה הציבורית שבתחום שיפוטה העירוני, והאם היה בהם כדי לפגוע בזכות קניין רוחני או חוזי של התובע.
השאלה היא - כיצד יש ליישב - בין - האינטרס של בעל הבנין הרשאי לצפות לכך שיוכל לעשות בו ככל העולה על רוחו, ולהתאימו לצרכיו ולטעמו המשתנים ללא צורך להיזקק לאותו אדריכל, בלא להיות כבול בתפיסה שהולידה את היצירה המקורית, לבין האינטרס של מניעת סילוף, פגימה, הפחתת ערך או שינוי אחר ביצירה האדריכלית שיש בהם להעלים או לפגוע במרכיביה היצירתיים, הפוגעים בכבודו של האדריכל היוצר.
מילים אחרות - האם בפנינו יצירה אדריכלית, אשר השינוי שבוצע בה מגיע כדי הפרת זכויות יוצרים של האדריכל - בבחינת "ארור מסיג גבול רעהו" (דברים כ"ז, י"ז).
2. השאלה היא שאלת היקף חבותה של העיריה בשמירה על מאפייניהם היצירתיים והארכיטקטוניים של מבני ציבור המצויים בתחום שיפוטה, בעת ביצוע תיקונים ושיפוצים בהם, נוכח התפיסה המודרנית של האדריכלות - המייחסת לה שילוב של שאיפות תועלתיות ואומנותיות, אלה בצד אלו.
הרקע למחלוקת
3. ראשית מעשה - בסוף שנות השבעים כאשר ביקשה עיריית עפולה להקים היכל תרבות עירוני במקום ועל גבי מבנה קיים, אשר שימש במשך עשרות שנים כבית קולנוע - "קולרון".
4. לשם כך, בתאריך 15.3.1980 נחתם בין העיריה, לבין התובע, אדריכל מוערך ובעל שם, הסכם תכנון, ובו נמסרו לביצועו של התובע עבודות התכנון הכרוכות בהתאמתו של בית הקולנוע למבנה של היכל התרבות.
5. לאחר שהושלמה בנייתו של היכל - התרבות , הזמינה הסוכנות היהודית מאת התובע, במימונה את תכנונו והקמתו של מבנה של ספרייה ציבורית, בצמוד להיכל התרבות. בנייתו של מבנה הספרייה הסתיים ב- 13.4.1986.
המחלוקת:
6. בשנת 2001, ביצעה העיריה שיפוץ במבנה היכל התרבות - בכניסה למבנה ובאולם, לרבות שינוי מיקומם תאי השירותים אשר מוקמו קודם לכן בקומת המרתף של המבנה, החלפת הזכוכית בויטרינות שבחזית מבנה היכל התרבות - בקיר מצופה באבן שיש , כמו כן נצבעו בליטות קירותיו החיצוניים של מבנה היכל התרבות והספרייה, כך שתהא התאמה בינם לבין הקירות בחזית היכל התרבות.
7. לטענת התובעים, עבודות השיפוץ הללו שבוצעו בקומפלקס בוצעו ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם, והם מהווים שינויים מהותיים המשנים ופוגעים באופן משמעותי בחזית החיצונית של הקומפלקס, במרכיביו היצירתיים ובאיכויות הארכיטקטוניות המעניקות לו את אופיו כיצירה.
8. עמדת הנתבעת היא כי עבודות השיפוץ שנעשו בשנת 2001, הם שינויים מזעריים שנעשו תוך הקפדה על המודל התכנוני שהיה קיים מלכתחילה בקומפלקס.
זאת כאמור, לעומת גירסת התובעים כי נוצר שינוי מהותי אשר פגע בחזותו החיצונית והארכיטקטונית של המבנה ובמרכיביו היצירתיים.
9. הצדדים חלוקים בשאלה אם מבנה היכל התרבות והספרייה הינם בבחינת "יצירה אדריכלית" הראויה להגנה, כמשמעותה בחוק זכויות היוצרים, והאם השינויים שנעשו פוגעים בקומפלקס המבנים ומהווים פגיעה בזכויות היוצרים - והאם יש לתובעים כאלה.
מבנה היכל התרבות והספרייה - יצירה אדריכלית:
10. שני אדריכלים ישראליים בעלי שיעור קומה בעולם האדריכלות הישראלי, אדריכל אריה שילה (מומחה מטעם התובעים) ואדריכל עמי שנער (מומחה מטעם העיריה) בחנו בחוות דעתם ובעדותם בבית המשפט, את הקומפלקס של היכל התרבות והספרייה בעפולה - וקבעו כי על פי הקריטריונים המקצועיים המוכרים להם -
המדובר ביצירה אדריכלית. בכך ניתן להסיק אף מעדות מהנדס העיר, מר מרדכי כהן (ראה פרק ג' לחוו"ד אדריכל שילה, ראה: עמ' 102 לפרוטוקול עדות שנער מול שורה 8, ראה סעיף 28 לתצהיר מרדכי כהן). בכל מקרה - המבחן בסוגייה זו הוא מבחן משפטי, ועל ההלכה הרלוונטית אעמוד להלן.
11. על פי חוות דעת המומחים האדריכלים, הקומפלקס של היכל התרבות והספרייה, מעוצבים כגושי בניין מאסיביים וברורים, תוך הבחנה ביניהם כאלמנטים נבדלים בשילוב גיאומטרי בין מישורים מלבניים לקווים מעוגלים ומשופעים. מבנה היכל התרבות הוא ברובו קופסא אטומה בגובה של כ - 3-4 קומות, מחופה אבן נסורה, ועליה גג אסבסט מעוגל בגוון אדום. לכיוון מזרח מודבקות לחזיתות המבנה מעין בליטות, בגובה קומה אחת, ולהן גג בטון משופע המתחבר לקיר העיקרי של החזית. כך גם לצד דרום, אך כאן הבליטות הן בגובה כשתי קומות. בליטות אלה שהינן אטומות היו מחופות בטיח / נסורת שיש בגוון אפור כהה / שחור. באזור הכניסה הראשית אשר בקיר המזרחי, בליטות עשויות זכוכית כהה שהיוותה חלק מדופן מבואת הכניסה. הבליטות הללו מחולקות כל כ - 4 מטרים על קיר ניצב הבולט מעט ממישור הבליטה ואשר מחופה אבן נסורה כדוגמת החזית העיקרית. הגוון השחור של הבליטות הוא שיצר מוטיב קלידי פסנתר. גג המבנה מתוכנן בטכנולוגיה לא שיגרתית, ומעוצב בקווים מעוגלים המרככים את המסה של גושי הבניין ומרמזים על יעודו למופעים ומוסיקה.
12. כרעיון תכנוני - עיצובי של הקומפלקס, עשה התובע שימוש בשני מוטיבים מאפיינים - האחד מוטיב מעולם המוזיקה - ע"י יצירת מבנה היכל התרבות כדמוי כלי נגינה - פסנתר כנף בגמלוני המבנה, כאשר בחזית הדרומית מעוצב אלמנט הנראה כקלידי פסנתר, תוך שימוש באבן בגוון בהיר מול אפור פחם בין ממדי המסגרות הצרות ורוחב המילואות שביניהם.